חקלאות ממעוף הציפור: חברת טראניס מגייסת 20 מיליון דולר - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חקלאות ממעוף הציפור: חברת טראניס מגייסת 20 מיליון דולר

החברה, שסורקת שדה שלם תוך דקות ספורות ומזהה טפילים, גייסה עד כה 30 מיליון דולר ■ בסבב זה השקיעו בסטארט-אפ חברות מתעשיית החקלאות העולמית ■ מנכ"ל החברה, אופיר שלם: "הגיוס מעניק אמינות רבה לפעילות שלנו"

3תגובות
מייסדי טראניס

חברת טראניס (Taranis), הפועלת בתחום החקלאות המדייקת, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס שני בסך 20 מיליון דולר. קרן ההון-סיכון הישראלית ויולה ונצ'רס הובילה את הסבב הנוכחי, והשתתפו בו גם משקיעים קיימים בחברה - קרן ורטקס, OurCrowd, פיניסטרה (Finistere) ואייל גורה. סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה ב-2014 ל-30 מיליון דולר.

לסבב הצטרפו משקיעים אסטרטגיים מתחומי הדישון, ההדברה והזרעים, דוגמת נוטריין (Nutrien) וקבאלו (Cavallo) ונצ'רס - זרוע ההשקעות של ענקית החקלאות וילבור-אליס (Wilbur-Ellis). מנכ"ל טראניס, אופיר שלם, אמר בשיחה עם TheMarker כי המשקיעים הטריים מעולם החקלאות "מעניקים אמינות לפעילות שלנו ונותנים לנו גב".

טראניס פיתחה שלושה פטנטים שמאפשרים לטוס במהירות של 200 קמ"ש מעל שטחים חקלאיים ולצלם תמונות באיכות של חצי מילימטר לפיקסל. הסטארט-אפ מספק לחקלאים ציוד המותקן על כלי טיס שמשמשים ביום-יום לדישון ולהדברה. לאחר צילום השדה, נשלח המידע לשרתי טראניס, המספקים לחקלאי דו"ח מפורט תוך 24 שעות, הנעזר בכלים המשלבים למידה עמוקה וביג דאטה. בעוד שכיום לחקלאים דרוש יום שלם כדי לסרוק את השדה ולזהות בעיות שעלולות לצוץ, "אנחנו מסוגלים לעשות את העבודה הזו תוך שלוש או ארבע דקות", מעיד שלם.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לטענת טראניס, הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לחקלאים להגדיל את פוטנציאל היבול שלהם ב-7.5%. לכאורה, נראה כי מדובר בהגדלת תפוקה מזערית עבור חקלאים, אך שלם מסביר כי "בגידול תירס, כותנה וסויה, תעשיות בעלות רווחיות נמוכה, גם הגדלת התבואה ב-2%, למשל, עשויה להגדיל את הרווחיות של החקלאים ב-100%-40%".

"עלות השירות שאנחנו מציעים לחקלאים מסתכמת בחצי אחוז מסך ההוצאות השנתיות שלהם", אומר שלם ומוסיף כי החברה כל הזמן שוקדת על הגדלת פוטנציאל היבול של לקוחותיה - ולצורך זה תשתמש בכספי הגיוס הטרי. "אנחנו עובדים על זה כל הזמן", אומר שלם. "אנחנו רוצים להגדיל את פוטנציאל הגידול ל-40%. מטרת הגיוס היא אימון כלי איסוף המידע וניתוחו כך שיוכלו לזהות תסמינים של מחלות, עשבים וטפילים חדשים".

לדבריו, "יש לנו טבלה ענקית של עשרות ואפילו מאות גידולים שונים, ולכל אחד מהם בעיות משלו. כל כמה שבועות אנחנו מאמנים את המערכת לזהות מזיק נוסף. עד סוף 2019 אנחנו רוצים לכסות 75% מכלל הבעיות בגידולים שבחרנו לשרת: תירס, סויה, קנולה וכותנה - שמרכיבים כ-70% מסך הגידולים בעולם".

"הודות לזיהוי הממוקד שלנו, אנחנו עוזרים לחברות הכימיקלים להאריך את חיי המוצרים שלהן", מסביר שלם. "בדרך כלל משתמשים בכמות כימיקלים רבה מדי - וזה זה יקר ומזיק לסביבה. בנוסף, כפי ששימוש מופרז באנטיביוטיקה יוצר בקטריות עמידות יותר, כך שימוש מיותר בחומרי הדברה מעודד עשבים שוטים עמידים יותר".

לדברי מנכ"ל טראניס, החברה מעסיקה כיום 25 אנשי פיתוח בישראל ומעוניינת להכפיל מספר זה בשנתיים הקרובות. בימים אלה החברה מנסה לאייש שבע משרות פתוחות בתחומי פיתוח תוכנה וביג דטא.

זו ההשקעה הראשונה של קרן ויולה ונצ'רס בתחום האגרי-טק. צביקה אורון, שותף בקרן, מסביר כי "החלטנו להשקיע בתחום, ודווקא בטראניס, בעקבות מחקר מעמיק. אנחנו מאמינים כי קיים דמיון בין אקו-סיסטם האוטומוטיב בישראל לזבה של האגריטק. בשניהם מנעד גדול של סטארט-אפים, שמכסים את מגוון האתגרים איתם מתמודד הענף: זרעים בעלי תכונות ייחודיות, הדברה ביולוגית, ניהול השקיה, וזיהוי וביצוע קטיף אוטונומי".

"בטראניס מצאנו שילוב נדיר של פתרון שלם לחלק גדול מהאתגרים שאיתם מתמודד החקלאי", מציין אורון. "כדי לספק פתרון כזה, צריך צוות רב-תחומי שכולל פיתוח חיישנים לאיסוף מידע ייחודי, למידת מכונה, צוות אגרונומי ויכולות תפעול בינלאומיות. החברה מספקת שירות כולל לשדות החלקאות הגדולים בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#