סוד הכלכלה של הקוד הפתוח - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוד הכלכלה של הקוד הפתוח

בניגוד לתפיסה הרווחת שאין רווחיות וכדאיות כלכלית בפרויקטים של קוד פתוח, ההתפתחויות האחרונות בעולם מראות אחרת ■ בשנים האחרונות התפתחו מודלים שמאפשרים שימוש בתוכנות בקוד פתוח, אך עם אפיק הכנסה עבור החברה

6תגובות
תכנות במחשב
בלומברג

ביום שישי האחרון דווח שחברת אלסטיק (elastic), המפתחת מנוע חיפוש ארגוני, הונפקה בבורסה של ניו יורק, וביום הראשון למסחר קפצה ב-94% למחיר שמשקף שווי חברה של כמעט 5 מיליארד דולר. מספר ימים לפני כן הודיעו החברות Cloudera ו-Hortonworks, שגם הן מפתחות מערכות לניהול כמויות מידע גדולות בארגון, על מיזוג לשווי חברה של יותר מ-5 מיליארד דולר.

שני אירועים אלו הם חלק ממגמה עולמית של אימוץ טכנולוגיות ותוכנות חופשיות הניתנות לשימוש ללא תשלום. גם הגיוסים האחרונים של חברות כמו GitLab ו-Jfrog הישראלית, מסמנים כי אנו צפויים לראות המשך של מגמה זו.  

האירועים הללו מעניינים מאוד כיוון שמדובר ביצרניות תוכנה ברישיון קוד פתוח. בפשטות, רישיון קוד פתוח מאפשר להשתמש במוצר באופן חופשי וללא תשלום. כמו כן המשתמש (או הארגון) יכול להתאים ולשנות את התוכנה לצרכיו. לדוגמא, כולנו מכירים את אנדרואיד, מבית גוגל, שהיא מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים הפופולארית ביותר - זו מערכת תוכנה קוד פתוח שניתנת להורדה ולשימוש ללא תשלום ונמצאת בגרסאות מותאמות אצל יצרני טלפונים רבים כדוגמת סמסונג, LG ועוד.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

העולם האידיאליסטי של מפתחי הקוד הפתוח

הקוד הפתוח עבר כברת דרך ארוכה בשנים האחרונות. בתחילת הדרך, הקוד הפתוח נוצר על ידי אידאליסטים ששאפו לעולם צודק יותר, ואומץ על ידי מפתחים, מוסדות מחקר וארגונים שחיפשו אלטרנטיבה זולה יותר כי לא יכלו להרשות לעצמם את הדבר האמיתי.

כיום הקוד הפתוח ממומן על ידי קרנות הון ומשקיעים גדולים ונמצא בשימוש החל מסטארט-אפים ועד רוב הארגונים מהמובילים בעולם. ישנם פרויקטי קוד פתוח מובילים בתחומי תשתיות תוכנה, ניהול מידע, מסדי נתונים ועוד, הנחשבים חדשניים, מאובטחים ונפוצים יותר, לדוגמא חלק ניכר מתשתיות מחשוב הענן נשען על קוד פתוח.

אחד היתרונות של הקוד הפתוח על פני תוכנה קניינית הוא היכולת להפיץ את התוכנה לקהל משתמשים פוטנציאלים, מכל העולם, ללא צורך להוביל תהליך מכירה, שעלול לייצר התנגדות. אימוץ של מערכת קוד פתוח הוא החלטה עצמאית, פנימית בארגון. איש צוות של הארגון, בדרך כלל מתחום ה-IT, נתקל בתוכנה, קרא מידע, בחן, התנסה ובמידה והיה שבע רצון הוא יציע אותה מיוזמתו לארגון. לא מעורב כסף בתהליך ולכן אין תהליך מכירה. בדרך זו יצרני תוכנה, קטנים או גדולים, יכולים להגיע ללקוחות פוטנציאלים רבים, מבלי לשלוח ולו איש מכירות אחד. יתרון נוסף של שימוש בתוכנה חופשית, הוא שהלקוח מרגיש שהוא אינו לקוח שבוי. במיוחד בתוכנות תשתיתיות אשר עם הזמן היכולת להתנתק מהמערכת קשה יותר. כאשר הקוד פתוח, ללקוח יש עצמאות אשר לא הייתה לו מול מערכת קניינית.

התוכנה ניתנת בחינם, החברה שווה מיליארדי דולרים

מודל רישוי התוכנה כפי שהכרנו מחברות כמו מיקרוסופט למשל (הלקוח שילם עבור הזכות להשתמש בתוכנה, והתקין אותה בשרתים ובמחשבים אשר בבעלותו) אינו יכול להמשיך להתקיים, כאשר רישיון התוכנה מאפשר לכל אחד שימוש ללא תשלום. גם מודל תשלום בגין עדכוני תוכנה אשר היה חלק משמעותי בהכנסות של יצרני התוכנה, אינו יכול להתקיים שכן השדרוגים ניתנים בחינם. בנוסף לכך, מודל תוכנה כשירות (SAAS) - בו הלקוח משלם תשלום חודשי (או שנתי) ומקבל גישה לתוכנה ללא צורך בהתקנות, תחזוקת שרתים או עדכונים, כדוגמת חברת Wix הישראלית, היה חייב להשתנות. עולה השאלה, כיצד ניתן להציע תוכנה ארגונית בחינם ובו בזמן להציג הכנסות אדירות ושווי שוק של מיליארדי דולרים?

ישנם מספר מודלים עסקיים פופולריים. להלן רשימה חלקית:

גרסת אנטרפרייז או פרימיום: חברות רבות מציעות תוכנת קוד פתוח בשילוב תוספות או חלקים אשר אינם תחת רישוי הקוד הפתוח. למשל חברת MongoDB, מסד נתונים פופולארי, אשר נסחרת בשווי של כ-4 מיליארד דולר, מספקת גרסת אנטרפרייז הכוללת פיצ'רים נוספים כגון אנליטיקות, אבטחה ועוד. גם אנדרואיד, מערכת ההפעלה החינמית של גוגל מציעה תכונות פרימיום- למשל שירותי גוגל מפות אינם חינמיים ומצריכים רישוי. אתם יכולים לדמיין טלפון של סמסונג ללא שירות מפות?

תוכנה כשירות (SAAS), פלטפורמה כשירות, פתרונות ענן: בדרך כלל ישולבו בהם פיצ'רים ותוספות אשר אינם מוצעים בגרסת הקוד הפתוח, עם חוויית לקוח משודרג וללא צורך בהתקנה ותחזוקה. תוספות אלו שאינם חלק מהקוד הפתוח, מעניקים יתרון משמעותי גם מול חברות הענן אשר מציעות את גרסאות הקוד הפתוח. כדוגמה, חברת redis labs הישראלית עושה שימוש במודל עסקי זה.

תוכניות תמיכה (support plans) - הכוללים תמיכה, תחזוקה וייעוץ. ארגונים אשר משתמשים בתוכנה כמערכת קריטית בארגון יעדיפו לרכוש גרסה משודרגת עם תכנית שירות ותמיכה מתאימה. איזה מנהל ירצה לקחת אחריות על עצמו שאם תהיה תקלה קריטית הוא יצטרך לטפל בבעיה בעצמו. חברת RedHat לדוגמא פועלת עפ"י מודל זה.

סימן רשום trademark - אמנם התוכנה חופשית אך יצרני התוכנה יכולים לרשום סימן רשום. ספקי שירותי ענן אשר ירצו למסחר את התוכנה ולהציג למשל את שם התוכנה וסימנה, יאלצו להתקשר בהסכם עם בעל הזכות של הסימן הרשום. חברת קנוניקל אשר עומדת מאחורי הפצת הלינוקס אובונטו (ubuntu) הפופולארית בענן עושה שימוש במודל זה.

אין לי ספק כי אנו נמשיך לראות יותר ויותר הצלחות של חברות אשר פועלות בהתאם למודלים הכלכליים של הקוד הפתוח. במקביל, החברות הגדולות, אם עדיין לא אימצו את המודלים הכלכליים של הקוד הפתוח, תצטרפנה באמצעות מיזוגים ורכישות.

אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט - חברה ישראלית המספקת פתרונות קוד פתוח לארגונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#