"התקשרו עם משטרים אפלים": עורך הדין שנלחם בחברת הריגול הישראלית - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"התקשרו עם משטרים אפלים": עורך הדין שנלחם בחברת הריגול הישראלית

פעילי זכויות אדם הגישו תביעות נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO בישראל ובקפריסין ■ ההליכים חושפים מפת פעילות ענפה הכוללת מעקבים אחרי 160 מבני משפחת המלוכה הקטארית, נסיך סעודי וראש ממשלת לבנון

11תגובות
אסור להתפתות ללחוץ על לינקים
KACPER PEMPEL/רויטרס

בסוף השבוע שעבר התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה על תביעות שמגישים פעילי זכויות אדם נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. ההליכים חושפים חלק ממפת הפעילות הענפה של NSO, כולל מעקבים אחרי 160 מבני משפחת המלוכה הקטארית, נסיך סעודי וראש ממשלת לבנון. על פי הפרסום, את העבודות שהתביעה מוגשת בגינן הזמינה, כביכול, מדינת איחוד האמירויות. הכתבה חשפה גם את יכולות התוכנה, שכוללות גם האזנת סתר והקלטת שיחות, ואת המעורבות הפעילה של החברה במעקב.

מבחינה משפטית מדובר למעשה בשני הליכים: תביעה שמוגשת בקפריסין על ידי אזרח קטארי נגד החברה, ותביעה של שורת אזרחים מקסיקאים שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי עוה"ד עלא מחאג'נה ומחמד דחלה. שותף נוסף לניהול ההליכים הוא ד"ר מאזן מסרי, מרצה בכיר למשפטים בלונדון.

מחאג'נה הוא עו"ד מוכר בתחום זכויות האדם וזכויות של אסירים פלסטינים. בשיחה עם  TheMarker סיפר על התיק החריג.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מה הסיכוי שבית המשפט בישראל יסכים לדון בתביעה?

"מקום מושבה של החברה הוא בישראל, והיא כפופה לפיקוח משרד הביטחון על פי חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. אם תקרא את התביעה תראה שהחברה מעורבת באופן אקטיבי בפעילות. הם לא רק מכרו את הטכנולוגיה, אלא גם אחראים על עיבוד הנתונים, שידרוגים, תחזוקה וגיבוי טכני.

"הרי מה קורה כשאייפון משדרגת מערכת הפעלה? NSO גם משדרגים את התוכנה שלהם. זה הלחם שלהם, זו מלחמה תמידית. אז נכון שהמעקב נעשה במקסיקו, אבל המעוולים מקומם בארץ. אגב, על פי החוק המקסיקני הנפגעים לא יכולים לתבוע את הממשלה שם, אז מה הם יכולים לעשות? אני לא חושב שיש מקום לטעון ל'פורום לא נאות' (קרי, שהתביעה הוגשה לבית משפט שאין לו סמכות לדון בתיק א.ז.) אף כי בהחלט חשבנו על זה".

לגבי התביעה בארץ, היא מוגשת נגד NSO טכנולוגיות, ונגד הגוף המקיים פעילות נוספת בארץ שמכונה Q סייבר. עם זאת, התביעה חושפת את המבנה המפותל של החברה הכולל גם אחזקות בלוקסמבורג, איי קימאן וקפריסין. בהליך הקפריסאי תובע אזרח קטארי את החברה. בהליך הישראלי תובעים חמישה אזרחי מקסיקו. הראשון, פעיל בארגון "כוחו של הצרכן" המקסיקני, אשר נאבק במגפת הסוכרת במקסיקו ובמיוחד בהפצה ובשיווק האגרסיביים של משקאות ממותקים. שני תובעים נוספים הם עיתונאים, שהיו מעורבים בחשיפת שחיתות שלטונית "מהגדולות בתולדות מקסיקו", כך על פי כתב התביעה. לבסוף, שני תובעים הם פעילים בארגון כויות האדם Centro Prodh, שבין היתר חקר את ה"העלמות" של 43 סטודנטים במקסיקו ב-2014.

עלאא מחאג'נה, עו"ד

למה הם בחרו שדווקא אתה תייצג אותם, ולא אחת מהפירמות הגדולות? 

"נראה לי שהפירמות הגדולות היו בצד שמנגד, ואין להן את הפרופיל והידע שיש לי בתחום של זכויות אדם. התובעים הם שוחרי זכויות אדם וטוהר השלטון, וחיפשו כתובת נכונה עבורם. אלה אנשים נורמטיבים, שעובדים יום ולילה למען זכויות של אחרים, ושאין אפילו טענה לכך שהיו מעורבים בפלילים. והרי NSO מתנה את העסקה בכך שלא ייעשה שימוש לרעה בטכנולוגיה. והנה, כאן יש אנשים שבאים ואומרים נעשה נגדי Abuse, שימוש לרעה בטכנולוגיה".

למחאג'נה חשוב להבהיר: "בחרנו בדרך של הדיינות משפטית ואנחנו שואפים שהתביעה תידון במישור המשפטי גרידא. לא נטענה שום טענה פוליטית כדי שלא יוכלו לטעון שאנחנו פועלים נגד מדינת ישראל". לכן, כך מבהיר מחאג'נה, המדינה אינה צד בדיון.

הסעדים שמבקשים התובעים בתביעה הם שניים: פיצוי כספי של 2.5 מיליון שקל וצו מניעה קבוע. בהתאם נכתב בתביעה כי התובעים דורשים "להימנע באופן מוחלט ממכירת כל מערכת שהנתבעות פיתחו לממשלת מקסיקו הפדרלית; להפסיק לאלתר כל פעולת תמיכה, תחזוקה, שדרוג, סיוע למערכת שהנתבעות כבר סיפקו לממשלת מקסיקו וכל רשות או גוף אכיפה בה". עוד נכתב, וכאן התובעים מכוונים רחוק: "להוציא צו מניעה האוסר על הנתבעות למכור את תוכנות הריגול למשטרים ומדינות אחרות בעולם אלא לאחר שיובטח כי אותו משטר יעשו שימוש בתוכנה באופן שאינו סותר את החוק המקומי והבינלאומי".

מחאג'נה מסביר: "ביקשנו את הסעד הנוסף אחרי שהוכח שיש התקשרויות עם משטרים כאלה, כדי שכל ישראלי הגון יוכל להיות רגוע, שהמדינה לא מאשרת התקשרויות שיש בהן הפרה של זכויות אדם. הדו"ח של אמנסטי מראה שהטכנולוגיה של NSO ממשיכה להימכר למשטרים כמו ערב הסעודית ושהיא עושה שימוש לעקוב אחרי פעילים פוליטים, וכל מדינה שעושה שימוש שכזה בטכנולוגיה המכירה אליה צריכה להיפסק. אתה חי במקום מסויים אבל אתה רוצה לדעת שהוא לא עושה הרס במקום אחר".

התביעות הנוכחיות נגד NSO מצטרפות לצרות נוספות שהחברה מתמודדת איתן באחרונה. ביולי האחרון הותר לפרסום כי עובד של החברה, בן 38, גנב ממנה את תוכנת הפריצה המרכזית שלה, וניסה למכור אותה ברשת האפלה. הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום, שממנו עולה כי לחברה 500 עובדים וכי שוויה "לפחות" 900 מיליון דולר. לפני מספר שבועות אף פורסם כי NSO נמצאת במו"מ למכירתה לחברת ורינט, תמורת מיליארד דולר. אלא שורינט מעולם לא דיווחה על מגעים כאלו לבורסה, ובדיווחים מאוחרים יותר נכתב על נסיגה מהעסקה.

נשק סייבר איכותי הוא סחורה חמה בעולם המודרני. על פי כתב התביעה הנוכחי, משרד התובע הכללי של מקסיקו רכש את תוכנת פגסוס של NSO ב-32 מיליון דולר. לחברה מכירות במדינות רבות נוספות, וביניהן ערב הסעודית, איחוד האמיריות, טורקיה וכמה ממדינות אפריקה.

מחברת NSO נמסר בתגובה: "NSO מפתחת מוצרים שמטרתם לסייע לממשלות להילחם בפשיעה וטרור, וכך תורמת להצלת חייהם של אנשים מדי יום מסביב לעולם. החברה מוכרת את מוצריה אך ורק לגופי ממשל מורשים ומוסמכים, בהתאם לכל חוקי הייצוא הביטחוני. המקרה הנטען מאוגוסט 2014 אינו קשור כלל וכלל לחברה עצמה או למערכת פגסוס.

"החברה חד משמעית לא הפעילה ואיננה מפעילה את המערכות עבור לקוחותיה, אלא מפתחת את המוצרים בלבד. החוזים הנחתמים עם לקוחות החברה מחייבים שימוש חוקי בלבד במוצרי החברה, אך ורק במטרה לחקור ולמנוע פשיעה וטרור, ובמקרה של הפרת חוזה, החברה פועלת בהתאם מול לקוחותיה, לרבות ביטול חוזים. כל טענה אחרת, לפיה NSO מעורבת בהפעלת המערכת עבור לקוחותיה היא חסרת שחר – החברה איננה חשופה לפעולות שמבצעים הלקוחות במערכות שנרכשו מהחברה. כל ניסיון להציג תחזוקה, הדרכה או שדרוג מערכת כמעורבות בהפעלת המערכת עבור הלקוחות הוא מופרך. מדובר בתביעת סרק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#