ממשלת ישראל צריכה להיגמל ממיקרוסופט - הקוד הפתוח יכול לעזור - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשלת ישראל צריכה להיגמל ממיקרוסופט - הקוד הפתוח יכול לעזור

הדיווחים בתקשורת על כך שהמדינה לא מעוניינת לחדש את הסכם ההתקשרות עם מיקרוסופט מהווה הזדמנות להתחיל מעבר לקוד פתוח ■ מעבר לחיסכון בעלויות, זה יציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות באירופה

11תגובות
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה וראש הממשלה בנימין נתניהו
עמוס בן גרשום / לע"

ממשלת ישראל מכורה למוצרי חברת מיקרוסופט זה מספר עשורים בעלות של כ-100 מיליון שקל לשנה. בנוסף לכך, הסכם נפרד מול משרד החינוך (חותם / School Agreement) עבור אספקת מיקרוסופט אופיס למורים בישראל בעלות של כ-20 מיליון שקל בשנה.

ב-2010, מונתה ועדה במשרד האוצר לבדיקת חלופות, ובכתב המינוי שלה צויין כי: "בשנים האחרונות נראה שהממשלה, בלית ברירה קיימת, הולכת ומהדקת את קשריה עם מיקרוסופט. המחיר הכלכלי לכך הוא עצום. ככל שהזמן עובר, תהליך ההתנתקות ממיקרוסופט, לכשיגיע, יהיה משמעותית קשה יותר ויקר יותר. בנוסף, תהליכי המשא ומתן עם מיקרוסופט נעשים אינטנסיביים וקשים, היות ומיקרוסופט מודעת היטב להעידר התחרות בשוק, וכן לתלות של משרדי הממשלה השונים במוצריה השונים".

עם זאת, הממשלה בקושי משקיעה ביצירת חלופות, וזאת בניגוד למגמה בעולם לבדוק את הנושא באופן תדיר, ולהעמיק את השימוש בפתרונות קוד פתוח - כאשר הדוגמה העיקרית בעשור האחרון היא שכל שירותי הענן מריצים בעיקר לינוקס, בעוד שתשתיות הממשלה עדיין תלויות באופן מהותי במוצרי מיקרוסופט. זאת בעוד שמיקרוסופט עצמה מאמצת יותר ויותר טכנולוגיות קוד פתוח כדי להישאר רלוונטית בשוק הענן העולמי.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בנושא ההתמכרות לאופיס, בוצע ניסיון לגיור OpenOffice ב-2006-2003 (ובאופן חלקי עד 2009). בצד הטכני, היה אתגר משמעותי לאור חוסר שיתוף הפעולה של אנשי OpenOffice וחברת Sun ששלטה בפרוייקט - תהליך הכנסת שינויים לקוד המרכזי לקח כשנה, וזאת למרות שכל עבודת ההכנה עבור כל תיקון סופקה מראש על ידי הצוות הישראלי. בסופו של דבר, למרות שיפור משמעותי בתמיכה בעברית, הפרוייקט מול הממשלה נכשל.

ברור לכולם שהכותרות האחרונות בנושא המשבר הם טקטיקת משא ומתן, אך אולי הפעם הממשלה גם תיקח את הטקטיקה צעד קדימה. מטרת טור זה הוא לאתגר את הממשלה לכדי פעולה, על מנת שעד סבב החידוש הבא יהיו חלופות משמעותיות, הן לצרכי משא ומתן והן למימוש בשטח. וזאת מאחר שבעשור האחרון לא נעשה דבר, למרות ההשלכות הנובעות מכך ומתוארות בכתב המינוי למעלה.

אני בטוח שקוראים רבים של טור זה יטענו כי אני נאיבי בהצעותי, אך בלי לחלום בגדול ונקיטת פעולות - שום שינוי לא יקרה. אולי הפעם, לאור השינוי במודל הרישוי של מיקרוסופט והעלאת המחיר בפועל - תחליט הממשלה לנקוט בצעד שיביא לשינוי בשטח, כמו גם ישפר את מצבה במשא ומתן.

הסקפטיים ישאלו מה השתנה ובמה הניסיון הפעם יהיה שונה מאז 2009-2003. התשובה הקצרה היא שב-2010, הקהילה מרדה בחברת Sun (אז בבעלות טריה של Oracle), הפרוייקט שינה את שמו ל-LibreOffice וכיום מנוהל על ידי קהילת קוד פתוח בה פעילים מתנדבים רבים ושכירים ממספר חברות. התהליכים הטכניים מתקיימים באופן מסודר, כך ששתי גרסאות חדשות גדולות משוחררות כל שנה, וביניהן מתבצע שחרור של גרסת תחזוקה על בסיס חודשי.

יצירת החלופה - שיפור התמיכה בעברית ב-LibreOffice

לטעון שלא נעשה דבר ושצריך לעשות משהו בנידון זה קל, וישנם רבים ששמחים להיות פרשנים ורק לבקר את המצב הקיים. אך אני רוצה להתייחס לשאלה כיצד אפשר לייצר את החלופה המדוברת, ואף נכונות לעזור ליישם אותה לו הממשלה תרים את הכפפה ותחליט כי היא רוצה להפסיק את המרדף אחרי תשלום עבור רישיונות שימוש.

להערכתי, מדובר בהשקעה בפרוייקט תלת שנתי, בהשקעה של כ-3 מיליון שקל בשנה. כלומר 2.5% מהתקציב השנתי שכיום הולך להסכמים עם מיקרוסופט. מדובר בהשקעה קטנה, עם סיכוי משמעותי להחזר השקעה (ROI), בין אם על ידי צמצום מספר הרישיונות הנדרשים והוזלה במחיר לאלו שירכשו בכל זאת.

פרויקט כזה צריך קודם כל להתעסק בשיפור התמיכה בעברית ב-LibreOffice כך שזאת תהיה שווה לתמיכה בשפות לטיניות. ההבדל העיקרי הוא כמובן כיוון הכתיבה מימין לשמאל והאתגרים שההבדל מביא איתו להנחות היסוד של מפתחי התוכנה (שרובם אירופאים). השיפור בתמיכה בעברית יביא גם לשיפור בתמיכה בערבית.

בעבר, היו בישראל מגוון מעבדי תמלילים שהתמודדו עם האתגרים, "תמליל" שהיה נפוץ בגופי הממשלה בשנות ה-80, ואחריו "QText" ו-"דגש" שעבדו גם בסביבה הגרפית (החידוש של אמצע שנות ה-90). אלה הם מגוון פתרונות וידע שהלכו לאיבוד מאז המדינה עברה כולה לחלופה אחת - Word של מיקרוסופט. איתם גם כמעט ונעלם המונח מעבד תמלילים שהוחלף בשם התוכנה Word, בדיוק כמו שלא מבקשים גיליון אלקטרוני אלא קובץ Excel.

למעבדי התמלילים, החופשיים והקנייניים, יש יכולות רבות, החל מפשוטות ועד רמת הוצאה לאור. עם זאת, רוב המשתמשים נדרשים לסט יכולות בסיסי והם המועמדים הראשונים להגירה בין החלופות. משתמשים אלה הם השלב השני של הפרויקט, בו צפויים להחסך החלק המשמעותי של הרישיונות. מאחר ואין עלות פר התקנה עבור LibreOffice, היא יכולה להיות מותקנת על כל המחשבים ולאפשר תקופת התאקלמות לשינוי.

חלק מהאנשים שמביעים ספקות לגבי היכולת להכניס שינוי כזה אצל המשתמשים, שוכחים שאופיס בעצמה שינתה ממשק משתמש (גרסאות 2007 ו-2010) והדבר עבר בהצלחה לאחר תקופת הסתגלות, וללא הכשרה מחדש של כל המשתמשים (כפי שהספקנים חושבים צריך). אותם משתמשים, ובעיקר אלה המשתמשים בסט הבסיסי, יתמודדו בקלות עם שינוי.

בשלב השלישי, יש לבחון מקרים עם דרישות מורכבות יותר של המשתמשים, שימושים מיוחדים וכו' כדי לגבש דרכי התמודדות כמו הדרכה, חלופות אפשרויות ואף פתרונות טכניים. כמו כן, יש להתמודד עם אינטגרציות של ספקים שונים מול המערכות, ולאפשר להם לפתח חלופות התואמות לעולם הקוד הפתוח ולתמוך בהם בתהליך על ידי מתן ידע בסיסי לגבי המערכת.

לפרויקט שמוריד את התלות באופיס יש כמה תוצאות מעבר לעלות הרישוי, והן הורדת חסמים למעבר (עתידי) למערכת הפעלה מבוססת Linux והגדלת התחרות גם בתחום זה.

תוצר שני הוא דיון אמיתי בנושא סטנדרטים שקשורים למסמכים דיגיטליים, אימוץ תקנים בין-לאומיים בתחום כגון ODF, שכבר קיימת בכל החלופות, וניצול היתרונות בכך שיש תקן מחייב שמספר רב של יצרנים יכולים לממש ללא עלות נפרדת.

גם כאן, אנחנו יכולים ללמוד ממדינות אירופה שקבעו תקנים למידע דיגיטלי. רק בישראל, מכרזים ממשלתיים דורשים הגשה של מסמכים בפורמט עבור גרסה ספציפית של אופיס כי זאת הגרסה המותקנת באותו משרד (וכנראה יש בעיה עם פורמטים אחרים).

בדיוק כמו שדורשים מתלמידי מערכת החינוך להגיע לשיעור ספורט עם נעלי ספורט ולא מכתיבים להם נעל של איזה יצרן ספציפי לקנות. גם בתחום זה עלינו לדרוש מהתלמידים (שבהמשך יהפכו לעובדים בשוק העבודה) לדעת להשתמש במעבד תמלילים, בין אם זה LibreOffice, גוגל דוקס או אופיס כי העקרון הוא החשוב ולא הכלי הספציפי.

הכותב הינו מייסד "קפלן ייעוץ קוד פתוח" העוסקת בניצול היתרונות של הקוד הפתוח עבור חברות וארגונים. ליווה בהתנדבות את הפרוייקט הממשלתי הקודם בתחום, חבר בפרוייקט LibreOffice מיום היווסדו ומבצע מעקב שוטף אחר התיקונים והדיווחים השונים בנושא תמיכה בשפות מימין לשמאל. בחודש הבא יעביר הרצאה על מצב תמיכה זאת בכנס השנתי של LibreOffice.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#