חסה ניישן: המדינה וקרן BARD השיקו תוכנית למימון היי-טק חקלאי

מנכ”ל קרן בארד: "אחרי 40 שנה של פעילות, הגענו למסקנה שגם אם החוקרים הגיעו לפריצת מחקר משמעותית, קשה לייצר מזה מיזם וצריך לעזור להם"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חציל כתום
חציל כתוםצילום: באדיבות מו"פ ערבה

המדינה מעוניינת לחזק את המחקר והפיתוח החקלאיים. קרן בארד (BARD), הקרן הדו-לאומית למימון מחקר ופיתוח חקלאי אמריקאי-ישראלי בשיתוף פעולה עם הרשות לחדשנות, יעודדו מסחור של מחקרים חקלאיים. מדובר באפיק תמיכה חדש, שנולד במטרה לאפשר לגופים עסקיים ולארגונים מסחריים ליישם בפועל את תוצאות המחקרים שבמימון בארד המתבצעים בידי החוקרים והמדענים הישראלים והאמריקאים, מכל מוסדות האקדמיה והמחקר בארץ ובארה”ב. המטרה - פיתוח פתרונות, טכנולוגיות ומוצרים מותאמים, שיקדמו וישפרו את ענף החקלאות בשווקים אלה.

מדובר בהרחבת המודל הקיים של קרן בארד, אשר במהלך 40 השנים האחרונות השקיעה כ-300 מיליון דולר ביותר מ-1,200 מחקרי תשתית חקלאיים, שהשפיעו באופן ישיר וממשי על הפיתוח החקלאי בארה"ב ובישראל. הקרן, שפועלת כארגון ללא מטרות רווח, מתוקצבת מריבית של כ-7% על סכום של כ-110 מיליון דולר, שאותו הפקידו ממשלות ישראל וארה”ב לקרן בבנק. "בבדיקה שנעשתה בעשרים שנות הפעילות הראשונות של הקרן - נמצא כי על כל דולר שהושקע במחקרים היה החזר למשק - ישיר לחברות או עקיף (חקלאים שמשתמשים בממצאים) של 6 דולר", אומר פרופ’ יורם קפולניק, מנכ"ל קרן בארד, ומי ששימש בעבר כמנכ”ל מכון וולקני.

שעועית סגולה
שעועית סגולהצילום: באדיבות מו"פ ערבה

“אחרי 40 שנה של פעילות, הגענו למסקנה שגם אם החוקרים הגיעו לפריצת מחקר משמעותית, קשה לייצר מזה מיזם. לכן חשבנו לייצר מסלול חדש שיקרב חברה מסחרית למחקר, כדי שזו תיקח אותו ותכניס אותו לשוק, כך שזה לא יישאר רק באקדמיה. עד כה תמכנו בחוקרים למשך שלוש שנים בזמן המחקר, ואנחנו ממשיכים בכך, אבל מוסיפים שנה רביעית וחמישית כדי למשוך את המחקר אל מחוץ לכתלי האקדמיה", ציין. 

קפולניק הוסיף כי קרן בארד אינה גובה תמלוגים מהחוקרים, ולא מבקשת את הקניין הרוחני לעצמה. תחת המודל החדש, החברה שתצטרף תקבל מימון מרשות החדשנות וההחזרים למדינה ייעשו בהתאם לחוק המו”פ. מבין קהלי היעד המוזמנים להגיש מועמדות להשתלב במסלול החדש וליהנות מתמיכה כספית נמנים מדענים, חברות מסחריות, חוקרים ומומחים לחקלאות ולטכנולוגיה.

ישראל שמאי, מנהל שיתופי הפעולה עם האמריקות ברשות החדשנות, הוסיף כי מדובר ביוזמה נכונה. "באופן יחסי ישנן מעט פניות בתחום החקלאות לעומת תחומים אחרים, כאשר קיים צורך אמיתי בהנגשת מקורות ידע לחברות שמעוניינת בפתרונות בתחום. הרעיון הוא שכבר במהלך השנים הראשונות למחקר, בשלב שבארד מממנים - אנחנו נדאג למצוא חברה שתוכל לכוון את המחקר ליעדים שמעניינים אותה לצורך מסחור עתידי, בהתאם לרצון החוקרים. אני מאמין שחוקרים כן ירצו שיהיו שימושים למחקר. לאחר תקופת המימון של בארד, ניצור המשך מימון רציף לצורך פיתוח”, ציין. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker