אקזיט ענק: קולורצ'יפ הישראלית תימכר במיליארד שקל לסינים - במזומן - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אקזיט ענק: קולורצ'יפ הישראלית תימכר במיליארד שקל לסינים - במזומן

החברה מיקנעם, שמפתחת רכיבי תקשורת אופטית, מנהלת משא ומתן מתקדם עם חברה סינית למכירתה ■ המרוויחות הגדולות: הקרנות BRM של אלי וניר ברקת ו–IGP של חיים שני ומשה ליכטמן ■ החברה נקלעה לפני עשור לחדלות פירעון - אך התאוששה

58תגובות
מייסד קולורצ'יפ, אלי ערד (מימין); העובדים שי בלזר ויובל מימון; והמנכ"ל יגאל עזרא

החברה הישראלית קולורצ'יפ (ColorChip), שמפתחת טכנולוגיית תקשורת אופטית, נמצאת בשלבים סופיים של מכירתה לחברה סינית תמורת כמיליארד שקל בעסקת מזומן.

המרוויחות הגדולות מהעסקה צפויות להיות הקרנות BRM של אלי ברקת, ו–IGP של חיים שני ומשה ליכטמן. קרנות הון סיכון אחרות שמשקיעות בחברה הן: ג׳מיני, וינטג׳, Scale–up ו–CIR Tech fund. בתחילת דרכה השקיעו בחברה גם הקרנות ורטקס ובסמר. ואולם במהלך השנים החברה ערכה שינוי במבנה ההון שבמסגרתו נמכרו מניות החברה מחדש לקבוצת משקיעים חדשה.

קולורצ’יפ פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לשנע ביעילות את רוחב הפס הדרוש למידע הרב במרכזי נתונים גדולים ועמוסים. החברה עברה ימים לא קלים עד שהגיעה לאקזיט. היא הוקמה ב–2001 על ידי אלי ערד, כיום סמנכ"ל הפיתוח בחברה, ויזמים נוספים — בהם שמעון אקהויז, מייסד לומניס וסינרון; ופרופ' שלמה רושין, מבית הספר להנדסה באוניברסיטת תל אביב. מנכ"ל החברה כיום הוא יגאל עזרא. הפטנטים שפותחו בחברה בתחום האופטיקה משכו תשומת לב תחילה בעיקר בשל הביקושים לתקשורת רחבת פס.

מנכ"ל קולור צ'יפ, יגאל עזרא
יח"צ
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

שבע שנים לאחר שהוקמה נקלעה קולורצ'יפ לקשיים, הגיעה לחדלות פירעון ופיטרה חלק גדול מעובדיה, אך המשיכה לשרת את הלקוחות הקיימים. בתקופה זו המשיכו חלק מהמשקיעים להנשים את החברה. ב–2011 גייסה קולורצ'יפ סכום נוסף של 9 מיליון דולר מקבוצת BRM של האחים ברקת — והשלימה למעשה סבב גיוס של 20 מיליון דולר. באותה תקופה גם נערך ארגון מחדש בחברה, ובמקביל חלק מבעלי המניות מכרו את אחזקותיהם. לאחר גיוס הון זה התאוששה קולורצ'יפ והחלה לגייס עובדים מחדש.

ב–2015 כבר היה ניכר כי החברה חזרה למסלול, לאחר שהשלימה סבב גיוס בסך 25 מיליון דולר, שהובילה קרן הצמיחה IGP. מאז המשיכה החברה לגדול גם מבחינת מספר העובדים וגם מבחינת הכנסותיה. היא החלה לשרת גופי ענק, ובין היתר חתמה חוזה עם פייסבוק. לפני כשנה וחצי השלימה קולורצ’יפ סבב גיוס גדול נוסף של 37 מיליון דולר, שהובילו הקרנות CIRTech ו–Scale–Up. כיום מעסיקה קולורצ’יפ יותר מ–200 עובדים.

מפעלי קולורצ'יפ
ללא קרדיט

לקוחות החברה הם חברות ענן, חברות האינטרנט הגדולות וחברות טלקום. חברות אלה זקוקות ליכולת תעבורת מידע גדולה יותר, ולשם כך בונות חוות שרתים שגדלות אף הן. כיום הפטנטים שפיתחה קולורצ'יפ בתחום האופטיקה משמשים כבסיס לפצלים אופטיים בארונות תקשורת ולראשים אופטיים של טרנסיוורים — משדרים־מקלטים — בעלי קצבי תעבורת מידע גבוהים.

חלק הארי מ–25 מיליון הדולרים שגייסה קולורצ'יפ — לפי הערכות, כ–15 מיליון דולר — גויס מקרן IGP .IGP הוקמה ב–2014 על ידי חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; ומשה ליכטמן, לשעבר סגן נשיא מיקרוסופט ומנהל מרכז הפיתוח והמחקר של החברה בישראל. שותפים נוספים בקרן הם אורי ארדה ואסף הראל. הקרן מתמקדת בחברות צמיחה, ומשקיעה בחברות בשלבים מתקדמים, הנושאות סיכון נמוך יותר מהחברות שבהן משקיעות בדרך כלל קרנות הון סיכון. הגיוס לקולורצ'יפ נערך בתמורה ל–20% ממניות החברה. כלומר היה זה גיוס לפי שווי חברה של כ–75 מיליון דולר.

אייל טואג

מה הסינים מחפשים?

אין זו הפעם הראשונה שבה חברות סיניות רוכשות חברות טכנולוגיה ישראליות. רשימת הקניות של הסינים בישראל היא מגוונת: החל בחברות אגרו־כימיה, שירותי רפואה וחברות קוסמטיקה; עבור בחברות הייטק, סטארט־אפים וקרנות הון סיכון; וכלה בחברות מזון, ביטוח או תשתיות. ואולם בליץ העסקאות שאיפיין בעבר את החברות הסיניות נרגע במקצת, לא מעט בגלל הרגולציה הסינית שהחלה להגביל את הוצאות הכספים מסין.

הסינים מחפשים ידע, חדשנות וטכנולוגיה כדי להאיץ את הפיתוח של החברות שלהן, ומכאן העניין שלהם בחברות מקומיות. החשש הגדול של החברות הנרכשות הוא שהסינים יחליפו את ההנהלה והעובדים המקומיים, אך בפועל מתרחש תהליך הפוך, שבו מנהלים ישראלים מתחילים לנהל את הפעילות הסינית כדי להדריך את הסינים בצד הטכנולוגי.

הסינים מתגלים כשחקנים לטווח ארוך. בניגוד לקרנות השקעה, שרוכשות חברות כדי למכור אותן ברווח בתוך שבע שנים, בעלי הבית הסינים מסתכלים על חברה בטווח של 100 שנה. יש להם את הזמן והסבלנות לפעול עד שהדברים יעבדו כפי שנקבע בתוכנית העסקית. הממשל הסיני פועל לפי תוכנית חמש־שנתית, כשבכל שלב מוגדרים יעדים.

חיים שני
תומר אפלבאום

הכניסה של הסינים לתחום תשתיות התקשורת הוא חלק ממגמה כללית של שיפור קווי התקשורת הסיניים. כבר כיום, השימוש במזומן בסין בדרך להיעלם. כל תשלום — קנייה בחנות, תדלוק בתחנת דלק, מתן נדבה לקבצן ברחוב או רכישות בסכומים גדולים — מבוצע באמצעות אפליקציות תשלומים בסמארטפון. כל צרכן יכול לבחור באיזו אפליקציה להשתמש בהתאם לאיכות האשראי שהוא מקבל ולהעביר כל סכום. כדי שמערכות כאלה יעבדו בצורה יעילה, לא נדרשת רק מוכנות של הצרכנים להשתמש בהן, אלא גם תשתית תקשורתית חזקה שתאפשר זאת.

צ'יפ של קולורצ'יפ
ללא קרדיט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#