בדרך לגירושים יקרים? הממשלה הודיעה שלא תחדש את ההסכם עם מיקרוסופט - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לגירושים יקרים? הממשלה הודיעה שלא תחדש את ההסכם עם מיקרוסופט

הממשלה משלמת יותר מ-100 מיליון שקל בשנה על רישיונות לתוכנות מיקרוסופט, וטוענת כי החברה מבקשת לערוך שינויים בהסכם, שיגדילו את העלויות בעשרות מיליוני שקלים ■ בממשלה יצטרכו לשקול אם לעבוד עם תוכנות מיקרוסופט ישנות, או לפנות לחלופות כמו מערכות קוד פתוח

64תגובות
סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט
בלומברג

משרד האוצר הכריז אתמול כי אין בכוונתו לחדש את ההסכם לרכישת תוכנה בין הממשלה ל מיקרוסופט. לפי ההסכם, שיפוג בסוף 2018, משלמת כיום הממשלה יותר מ–100 מיליון שקל בשנה על רכישת רישיונות למערכת ההפעלה ווינדוס (Windows), לתוכנות Office ולתוכנות לשרתים, המשמשות את יחידות הממשלה.

לפי משרד האוצר, מינהל הרכש הממשלתי הודיע למיקרוסופט על הפסקת המשא ומתן בין הצדדים. המשא ומתן נערך בשנה האחרונה ועסק בחידוש הסכם ההתקשרות, הקובע באילו מוצרים יכולה הממשלה להשתמש ובאילו מחירים. ההסכם הנוכחי נכנס לתוקף ב–2013, וחודש ב–2016 תוך מימוש אפשרות להארכתו.

מנהל מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר, גל אמיר, החליט לא לחדש את ההסכם מכיוון ש"מיקרוסופט מבקשת לשנות את תצורת העבודה ולעבור למודלי רישוי שאינם עונים על צורכי הממשלה, ויביאו בהכרח לגידול של עשרות מיליוני שקלים בשנה בהוצאה הממשלתית", לפי ההודעה של משרד האוצר. בממשלה חוששים כי כוונת מיקרוסופט להציע תוכנות במודל של חכירה, במקום בעלות, תוריד לטמיון את הכספים שכבר הושקעו ברכישת תוכנות - ומסרבים להגדיל את התשלומים למיקרוסופט מבלי לקבל תמורה הולמת בכמות המוצרים המסופקת או באיכותם. ממיקרוסופט ישראל לא נמסרה תגובה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

המשבר ביחסים בין משרד האוצר למיקרוסופט אינו משפיע בינתיים על הסכם גדול נוסף - ההסכם לשימוש בתוכנות של מיקרוסופט בבתי הספר ועל ידי עובדי הוראה (הסכם חותם), שנחתם בנפרד עם מערכת החינוך.

מיקרוסופט מודעת היטב לשליטה שלה

ההודעה של משרד האוצר עשויה להיות טקטיקת משא ומתן, שנועדה להפעיל לחץ על מיקרוסופט להוריד מחירים. עם זאת, במשרד האוצר לא מוטרדים במיוחד מהאפשרות שבתחילת 2019 עדיין לא יהיה הסכם בתוקף עם מיקרוסופט. במצב כזה, הממשלה אמנם לא תקבל גרסאות חדשות של תוכנות מיקרוסופט, אבל התוכנות הישנות ימשיכו לשמש את יחידות הממשלה, והחברה גם תצטרך להעביר לממשלה עדכוני אבטחה.

לדברי אמיר, "אי־חידושו של ההסכם יביא להקפאת תצורת הרישוי הקיימת שבבעלות משרדי הממשלה, שאפשר להמשיך להשתמש בה ללא צורך בתשלום נוסף". משרדי הממשלה יצטרכו לשקול בחודשים הקרובים את האפשרויות העומדות בפניהם: המשך השימוש בגרסאות הקיימות של תוכנות מיקרוסופט, ורכישת שירותי תחזוקה בעבורן בשוק הפתוח - או בחינה של תוכנות חלופיות מסחריות או מבוססות קוד פתוח.

בענף המחשוב מעריכים כי בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים, הממשלה תגיע בסופו של דבר להסכמות עם מיקרוסופט. "בתחומים אחרים, כמו השרתים, מתרחש כיום תהליך שבו מערכות אחרות מחליפות את אלה של מיקרוסופט, והקוד הפתוח נכנס כחלופה", אומר מקור בענף. "יש יותר ויותר שרתים ממשלתיים שמשתמשים בלינוקס וגם בכלי קוד פתוח שונים, בהם מערכות לניהול תוכן כמו דרופל וג'ומלה".

מערכות ההפעלה של מיקרוסופט נהנות בפועל ממונופול בשוק המחשבים האישיים (PC) עוד מימיו הראשונים, בייחוד בקרב ארגונים גדולים. במרוצת השנים, הממשלה התמודדה עם טענות שלפיהן מיקרוסופט מוכרת את מוצריה במחירים גבוהים, וכן עם חששות מפני דומיננטיות שלה בתחום מערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות. ב–2003 משרד האוצר פירסם הודעה דומה לזו שפורסמה אתמול - שלפיה החליט המשרד לא לחדש את ההסכם שלו עם מיקרוסופט, שנחתם ב–2001 לשלוש שנים. עם זאת, ההסכם חודש לבסוף, והשימוש בתוכנות מיקרוסופט ביחידות הממשלה נמשך.

לפי נתוני האתר netmarketshare.com, נתח השוק של ווינדוס היה ביולי האחרון 88.4%, לעומת 9.1% ל–Mac OS של אפל, 1.9% ללינוקס, ו–0.3% בלבד ל–Chrome OS של גוגל.

בעבר ניסתה הממשלה לגשש בדבר אפשרויות להפסקת השימוש בתוכנות של מיקרוסופט, וב–2010 אף מונתה ועדה ממשלתית לבחינת חלופות. קדמו לכך שנים ארוכות שבהן קהילת הקוד הפתוח ניסתה לשכנע את גופי הממשלה להיגמל מההתמכרות שלהם לתוכנות של ענקית התוכנה מארה"ב.

"בשנים האחרונות נראה שהממשלה, בלית ברירה קיימת, מהדקת את קשריה עם מיקרוסופט", הסבירו אז בממשלה. "המחיר הכלכלי לכך הוא עצום. ככל שהזמן עובר, תהליך ההתנתקות ממיקרוסופט, לכשיגיע, יהיה קשה יותר ויקר יותר. בנוסף, תהליכי המשא ומתן עם מיקרוסופט נעשים אינטנסיביים וקשים, מפני שמיקרוסופט מודעת היטב להיעדר התחרות בשוק, וכן לתלות של משרדי הממשלה השונים במוצריה השונים".

טל הרמתי, שהיה אז סגן החשב הכללי ומנהל כיום חברה המקדמת אימוץ של כלי קוד פתוח בארגונים ציבוריים ופרטיים, הסביר ב–2010: "הממשלה מעודדת ותעודד תחרות בכל תחום שבו הדבר אפשרי. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שבתחומים מסוימים, לצערנו, אין עדיין חלופות איכותיות למוצרי מיקרוסופט".

בלינוקס זה לא היה קורה

חלופה אפשרית לשליטה הכמעט־מוחלטת של מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה היא מעבר למערכת הפעלה מבוססת לינוקס, שהיא פרויקט קהילתי של קוד פתוח. בעוד מרבית מערכות ההפעלה המסחריות, ובראשן חלונות, הן סגורות ולא ניתנות לשיפור או שינוי בהתאם לצרכים, ללינוקס קוד מקור פתוח ורישיון המתיר לשנות את הקוד. בניגוד לחלונות, השימוש בלינוקס אינו כרוך בתשלום. היא מופצת בחינם באינטרנט, והליבה שלה מאפשרת לכל מתכנת להוסיף תכנים ולשתף את התוצר - כך שגם אחרים יוכלו להשתמש במערכת שפותחה. חיסרון נוסף של מערכות המבוססות על ווינדוס הוא שהן יעד נפוץ יותר למתקפות סייבר, מאחר שהן נפוצות יותר בשימוש על ידי ממשלות.

את השימוש בלינוקס אימצו לא מעט ממשלות ורשויות במדינות מפותחות, ובעיקר במדינות מתפתחות, שחיפשו פתרונות זולים למערכות מחשוב, למיזמים חינוכיים ואקדמיים וגם לשרתים לאחסון אתרים. סין, הודו, אינדונזיה, טורקיה, רוסיה, צרפת, גרמניה, ארה"ב ואפילו צפון קוריאה בנו הפצות (גרסאות) לינוקס ייעודיות למשרדי ממשלה, וממשלת ברזיל אימצה את לינוקס לכל מערכותיה. 

משרד ההגנה של ארה"ב מנוהל במערכת של לינוקס, כמו גם מערכות הפעלה של מערכות צבאיות שונות, כמו צוללות. לטענת גורמים אמריקאיים, השימוש בלינוקס הניב חיסכון תקציבי ניכר. משרד הרווחה בדרום אפריקה מנהל תקציבי רווחה ושירותים לאזרחים על מערכות מבוססות לינוקס, המתממשקות עם יותר מ–50 רשויות במדינה. בפיליפינים, מערכת המחשב המשמשת להצבעה בקלפיות מבוססת על אובונטו (גרסה של לינוקס), ומערכות חינוך במדינות האיחוד האירופי עברו להשתמש במחשבים עם מערכות הפעלה מבוססות לינוקס בכל כיתות הלימוד.

בישראל הודיעה רשות התקשוב לפני כמה חודשים על שחרור הקוד הממשלתי כקוד פתוח בהדרגה, בעקבות החלטה של הממשלה מ–2014. הדבר יאפשר למפתחים חיצוניים לפתח אפליקציות חיצוניות ולבצע התאמות לפעילויות שונות של משרדי ממשלה ורשויות מטעמה, ובכך לשפר שירותים לאזרחי ישראל, ולאתר חולשות בקוד, באגים ופוטנציאל למתקפות סייבר. השימוש בקוד פתוח יאפשר גם למשרדים דלי תקציב לקבל גישה לכלים שפותחו במשרדים חזקים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#