תחבורה שיתופית ורשת מנהרות: כך נימלט מפקקים בערי העתיד - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחבורה שיתופית ורשת מנהרות: כך נימלט מפקקים בערי העתיד

על פי האו"ם, עד 2030 תושבי הערים יהוו כמעט 60% מאוכלוסיית העולם. כיצד הדבר משפיע על תכנון התעבורה העירונית ומה הקשר לפרויקט של נאס"א בנתניה?

תגובות
עמדת הטענה של מכונית חשמלית בהמבורג. "ברגע שהטרנד יתפשט, הכל יקרה מהר מאוד"
Daniel Bockwoldt/אי־פי

גל הצמיחה האורבני הגדול בהיסטוריה בעיצומו. לראשונה, למעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם, בערך ארבעה מיליארד בני אדם, מתגוררת בהתיישבות עירונית, והערים צפויות להפוך לצפופות עוד יותר בעשורים הבאים, כך על פי הערכות שפירסמה המחלקה לענייני כלכלה וחברה של ארגון האו"ם. עד 2030, האו"ם חוזה כי תושבי הערים יהוו כמעט 60% מאוכלוסיית העולם וההערכה היא כי הם יהוו 70% ממנה עד לשנת 2050.

הנהירה של תושבים לשטחים עירוניים מעלה שאלה מעניינת. מה יידרש מהאזורים העירוניים של העולם על מנת לתמוך בתוספת של קרוב למיליארד תושבים תוך פרק זמן של קצת יותר מעשור? מחקר של האו"ם בנוגע למגמות עיור גורס כי החיים בעיר נוטים להיות מזוהים עם שיעורים גבוהים יותר של אוריינות והשכלה, מערכות בריאות משופרות, גישה טובה יותר לשירותים חברתיים, וכן יותר הזדמנויות להשתתפות פוליטית ותרבותית. ואולם, לצד תופעות חיוביות אלו, אותו מחקר מצביע גם על המחיר שגובים החיים בעיר: רמת זיהום אוויר גבוהה יותר, גודש תנועתי, ודפוסי ייצור וצריכה שאינם ברי קיימא.

דפוסים אלו עלולים להוביל למחסור במים, במזון, במקורות אנרגיה, בתעסוקה ובדיור, וכן להעלאת המיסוי העירוני. בערים מרכזיות מסוימות מתחילים לראות את סימני העומס כבר כעת, ואלא אם ראשי הערים לא ידחפו לפיתוח עירוני ואימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות, נראה כי המגמה רק תלך ותתגבר.

קארלו ראטי, אדריכל המנהל את מעבדת 'העיר ההגיונית' במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), טוען כי עיר העתיד, על מנת שתפעל באופן הגיוני, זקוקה לתכנון חכם של כל התשתיות והמערכות, קרי תקשורת, תחבורה, חשמל, מים ועוד, אשר כולן מחוברות ומסונכרנות. לדבריו, "העיר הולכת להשתנות באופן דרמטי. הדרך שלנו לחוות את העיר תהיה בהתלכדות של העולם הדיגיטלי עם העולם הפיזי".

עתיד הניידות

נתיב תחבורה ציבורית בכביש החוף
אבישג שאר-ישוב

אחד הענפים שיושפע באופן דרמטי מצמיחת הערים בעתיד הוא ענף התחבורה, אותו צפויה הטכנולוגיה לשנות באופן יסודי. בענף זה מתקבצות יחד כמה מהבעיות הגדולות ביותר שערים מתמודדות עמן. הראשונה שבהן היא צריכת אנרגיה. על פי משרד האנרגיה האמריקני, ענף התחבורה אחראי ל-27% מצריכת האנרגיה של האומה האמריקאית כולה. בעיה נוספת היא זיהום האוויר. על פי חוקרים ב-MIT, פליטות גלובליות מייצור חשמל ומתחבורה, צפויות להוות 52% מסך פליטות דו תחמוצת הפחמן עד 2050. גם נושא הגודש התחבורתי הוא עניין מטריד במיוחד כאשר על פי דו"ח משנת 2015 של מכון התחבורה איי אנד אם בטקסס, נוסע בארה"ב מבזבז בממוצע 42 שעות מדי שנה כשהוא תקוע בפקקים. המספר צפוי להוסיף לעלות עד ל-47 שעות בשנת 2020.

מתכנני ערים כבר החלו להטמיע מספר טכנולוגיות חדשות בכדי להתמודד עם הבעיות בענף התחבורה ולהקל את העומס בכבישים. ישנן ערים המהמרות על טכנולוגיות נהיגה אוטונומיות כדי לפתור את תחלואי הענף. חברות כמו Savari, הממוקמת בסיליקון ואלי, ו-Autotalks הישראלית מכפר נטר (שכבר זכתה להשקעות מצד טויוטה ויונדאי) מפתחות שבבים ותוכנות לתקשורת V2X) vehicle-to-everything) בין רכבי העתיד. אלו יאפשרו למכוניות לתקשר עם מכוניות אחרות, רמזורים, והולכי רגל, וכן יסייעו לנהגים ולמכוניות לחלוק מידע, להימנע מהתנגשויות ולגרום לתנועה לזרום ביעילות, תוך חיסכון באנרגיה.

בחודשים האחרונים יצרניות הרכב הגדולות נכנסות גם הן לתמונה ומהמרות בגדול על שירותי נסיעה שיתופיים בערים. פולקסווגן, שהשקיעה בחברת Gett הישראלית, הודיעה כי תתחיל להציע שירות נסיעות שיתופיות בגרמניה בשנה הבאה, שיופעל במכוניות חשמליות בלבד. חברת דיימלר, יצרנית מרצדס, השקיעה בחברת התחבורה השיתופית VIA הישראלית בעוד שחברת PSA, המייצרת את מכוניות פג'ו וסיטרואן, צפויה להשיק שירות שיתוף מכוניות חשמליות בפריז בספטמבר. חברת וולבו הצהירה כי היא מפתחת שירות שיתופי שצפוי להיות מושק בשנה הבאה.

יש גם מי שחושבים כי שיפור מערכות ההסעה בערים וביניהן - הוא הקונספט עליו יש לתת את הדגש בערי העתיד. אחת מהחברות השאפתניות ביותר בתחום היא "הייפרלופ" של מנכ"ל "טסלה", אילון מאסק, המפתחת רכבות מהירות במיוחד הנעות בתוך 'צינור' שבו נשמר לחץ אוויר נמוך ומופחת החיכוך עם המסילה. מאסק טוען כי נסיעה מניו יורק לוושינגטון הבירה תוכל לקחת בעתיד רק 29 דקות באמצעות הרכבות החדישות, מה שיוכל ליצור שורת אפשרויות מחיה וניידות חדשות. אדם יוכל להתגורר בעיר אחת ולעבוד בעיר אחרת, המרוחקת ממנה. עם זאת, הפיתוח עלול לגבות מחיר כלכלי וחברתי מיישובים קטנים המקיפים את הערים הגדולות, שכן נוסעים רבים עלולים להתעלם מקיומם.

מאסק וחברה נוספת שבבעלותו, "דה בורינג קומפני", לא עוצרים בפיתוח מערכות הסעה למרחקים ארוכים ועומלים במקביל גם על פיתוח תחבורה להחלפת הרכבות התחתיות בערים ברשת מנהרות, שבתוכה יתניידו אנשים בקרונות מונעים בחשמל במהירות של עד 250 קמ"ש. החברה שואפת לייצר קו ראשון שיחבר בין נמל התעופה של לוס אנג'לס לבין מרכז העיר בכשמונה דקות בלבד.

אילון מאסק
Evan Vucci/אי־פי

פיתוח של נאס"א בנתניה

גם אצלנו בישראל יש ערים שכבר עומלות על פיתוח מערכות תחבורה אישיות מהירות במיוחד. בנתניה דווח כי החלו לעמול על פרויקט בשיתוף התעשייה האווירית ובתמיכת משרד התחבורה לקידום קו ניסיוני ראשון של מערך ההסעות של חברת Skytran, פרי שיתוף פעולה עם נאס"א בקליפורניה.

אפילו תחום המכוניות המעופפות למרבה הפלא אינו מוזנח ואינו נחלת ספרי המדע הבדיוני בלבד. חברות כמו אובר ובואינג כבר עומלות על רכבי העתיד המעופפים שלהן ואף הציגו דגמי קונספט. גם בתחום זה הציגה ישראל את חוזקתה ותרומתה הטכנולוגית כאשר חברת אורבן אירונוטיקס, אשר פועלת למעלה מעשור, פיתחה את ה"קורמרן", רכב אוטונומי מעופף אשר צפוי לעמוד בתקני רשות התעופה האמריקנית, עד סוף 2020.

נראה אם כן כי התחבורה העירונית בערי העתיד צפויה להיראות אחרת לחלוטין ממה שאנו מכירים כיום. חדירת כלי הרכב האוטונומיים, שיתקשרו טוב יותר עם הסביבה המקיפה אותם, שיפור התחבורה בין הערים ובתוכן, והגברת מגמת הנסיעות השיתופיות - כל אלו עלולים להפוך את הרעיון שלפיו אנו נוסעים במכונות ששוקלות 2 טון בממוצע ושולטים בהן באופן ידני - לאבסורד.

התחרות הגבוהה בתחום ודאי תביא לכך שלא כולן יגיעו לכדי הצלחה ולהגשמת חלום המכוניות האוטונומיות. תחרות רבה מגיעה מכיוונה של סין, שלא מתכוונת לוותר בקלות לחברות מערביות. בנוסף, לתשתיות במדינות רבות בעולם ייקח שנים רבות עד שהן תהיינה מתאימות באופן מלא למכוניות מסוג זה. במדינות רבות ישנו גורם מעכב נוסף בדמות הרגולציה, שמערימה קשיים וחסמים רבים כגון חיוב נוכחות של נהג, או הקצאת כספים למחקר ופיתוח לצורך עמידה בנהלי בטיחות. חלק מהטכנולוגיות עלולות להיתקל בקשיים ולאחרות ייקח זמן מה עד שיבשילו. מהכיוון הטכנולוגי, ייאלצו בשנים הקרובות להוריד את מחיר הטכנולוגיות הנדרשות במכוניות ובסנסורים במערכות התשתית, זאת כדי לאפשר חדירה לשוק במחירים שיאפשרו לתעשייה לשגשג. לבד מהמחיר, הטכנולוגיה תיאלץ לעבור שיפורים משמעותיים כדי להבטיח בטיחות גבוהה בהרבה במציאות מאשר זו שקיימת כיום בתנאי ניסוי.

תא הנוסעים הייפרלופ ואן
וירג'ין

לפי שעה, עם שורה של חברות מקומיות בתחום שכבר הצליחו בגדול, ועם דור חדש של חברות שמעמיק את השפעתו העולמית – ישראל ממשיכה להיות בקו הראשון של פיתוחים טכנולוגיים בענף. גם בממשלה לא קופאים על השמרים. תוכנית חדשה של רשות החדשנות ומשרד התחבורה המציעה תמיכה כספית לחברות טכנולוגיה בעלות פוטנציאל לשיפור התחבורה בישראל, תוכל לסייע לתמוך בחברות נוספות שייכנסו לתחום – ולהצעיד את ערי העתיד של ישראל לעידן תחבורתי חדש.

הכותב הינו מנהל זרוע ההשקעות הטכנולוגיות של חברת Flex העולמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#