סגנית נשיא EMC: "יותר אנשים צריכים לקחת נתח מעוגת ההיי-טק" - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סגנית נשיא EMC: "יותר אנשים צריכים לקחת נתח מעוגת ההיי-טק"

האשה הבכירה של ההיי-טק המקומי מדברת על מעמד הנשים בענף, כישלון החינוך והפגמים המבניים של התעשייה

>> על הקיר בחדרה של ד"ר ארנה ברי, במשרדי חברת RSA בהרצליה פיתוח, נרשמו בטוש מלות הפתיחה לקראת חנוכת מרכז הפיתוח החדש של EMC בבאר שבע ב-31 במאי. לפי משרד התמ"ת, 150 עובדים יעבדו בסופו של דבר במרכז הפיתוח, שימוקם בפארק ההיי-טק החדש של באר שבע.

את מרכז המצוינות מובילה ברי, שהצטרפה לשורות החברה כסגנית נשיא ומנהלת מרכז המצוינות בישראל. ברי אחראית לאסטרטגיה ולביצוע של כל פעילות המרכז בישראל. המרכז הישראלי מצטרף לשישה מרכזי מצוינות נוספים שמפעילה EMC בהודו, סין, מצרים, רוסיה, אירלנד וצפון קרוליינה.

ברי היא אחת הדמויות המוכרות והבכירות בהיי-טק הישראלי. מסוף 1996 עד קיץ 2000 כיהנה בתפקיד המדען הראשי, ומשנת 2000 כיהנה כשותפה עצמאית בקרן ג'מיני. חברת אורנט טכנולוגיות נתונים, שברי היתה ממקימיה, היתה החברה השנייה שבה השקיעה ג'מיני בתחילת דרכה, ונחשבת לאקזיט המוצלח הראשון של הקרן. בשנים 2007-2009 כיהנה ברי כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון של ישראל.

העובדה ש-EMC בחרה בברי לתפקיד כה בכיר אינה טריוויאלית. ישנן מעט מאוד נשים בתפקידי מנכ"ל בהיי-טק הישראלי המנהלות מאות עובדים. מקסין פסברג, מנהלת אינטל ישראל, ומיכל בלומנשטיק-ברוורמן, מנהלת RSA, הן בין הדוגמאות הספורות של נשים בצמרת. העובדה ש-EMC בחרה בברי לסגנית נשיא עולמית ומנהלת מרכז המצוינות, שמעסיק מאות עובדים, היא אות של כבוד עבורה.

צ`ציק דניאל

ברי מסרבת לומר כמה עובדים ישראלים מעסיקה EMC. מדוע? "מדיניות החברה". ובכל זאת, על פי הערכות בשוק מעסיקה EMC כ-700 עובדים בישראל, מהם יותר מ-500 במרכז המצוינות.

מרכז המצוינות בישראל הוא חלק ממערך גלובלי של מרכזי מצוינות שהקימה EMC. המרכזים מתמקדים בפתרונות EMC בתחומי אבטחה, וירטואליזציה, ניהול מידע וניהול תכנים ארגוניים. עובדי מרכז המצוינות מעניקים שירותים חיוניים לחטיבות העסקיות ב-EMC, הכוללים מו"פ, הנדסה, שירות לקוחות ותמיכה טכנית.

מהו בעצם ההבדל בין מרכז מו"פ למרכז מצוינות, כפי ש-EMC מתעקשת לכנותו? ברי מסבירה: "EMC לא מקימה כאן מרכז מו"פ אלא מרכז למצוינות. ההבדל הוא ש-EMC ישראל הולכת להיות אחראית על יחידות עסקיות שלמות ולא לעסוק רק במו"פ. המטרה היא ליצור כאן מרכז שמטפל ביחידות עסקיות בצורה שלמה. מדוע אנחנו מבצעים את השינוי הארגוני הזה? אנחנו רוצים ליצור סינרגיה, להרחיב את היריעה מעבר לטכנולוגיה ספציפית. לאגד את הידע שנצבר בארץ בטכנולוגיות השונות ולהפוך אותן למוצר גדול, מעבר לתוכניות של היחידות העסקיות העוסקות בפיתוח המוצרים שעל בסיסם נרכשו. כך EMC תנצל טוב יותר את כוח האדם שלה בארץ", אומרת ברי בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד.

במה יעסוק מרכז הפיתוח החדש של EMC בבאר שבע ומי ינהל אותו?

"אופיר קרא-עוז, לשעבר מייסד וסמנכ"ל מוצרים של חברת קלאודשר (CloudShare), מונה למנהל האתר שיעסוק בתחומים קיימים כמו ענן, אבטחה והתאוששות, ויפתח תחומים חדשים עבור EMC, בהם אנליזת נתונים (בעקבות רכישת גרינפלאם), פלאש וטכנולוגיות מבוססות פלאש. התחלנו גם בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון בתחום של אחזור נתונים וביצועים".

"סין והודו לא מאיימות עלינו"

אתם מתכוונים לשלם לעובדי EMC בבאר שבע משכורת של 30 אלף שקל. זה יעזור לחזק את הפריפריה?

"אם אתה רוצה שגם בפריפריה יעבדו אנשים מדרג א' אתה חייב לתת להם משכורת של דרג א' ועבודה של דרג א'.

"שער הדולר-שקל הנוכחי הוא אסון - העלות של עובד היי-טק ב-EMC ישראל דומה לעלות של עובד היי-טק בחוף המזרחי, וקצת פחותה מזו של עובד בחוף המערבי. העלות יותר גבוהה לעומת עובדים באירופה, הודו וסין.

היא ממשיכה לתאר את החוזקות והחולשות של ההיי-טק הישראלי: "יש לנו גם חולשה בניהול וביכולת להתרחב (סקלביליות). מצד שני יש לישראל גם יתרונות חזקים, בעיקר המוטיבציה שלנו והחוזק הקבוצתי. אני לא חושבת שסין והודו מאיימות עלינו. לכל מדינה יש חוזקות וחולשות. אם נמשיך להתקדם ולשמור על יתרון תחרותי לא תהיה בעיה, אבל זה לא יקרה בלי עשייה - בלי שדואגים לשמור על היתרון התחרותי של ישראל".

מונית לתפקיד בכיר, אבל העובדה היא שישנן רק כמה מנהלות בכירות מאוד בהיי-טק הישראלי. מדוע זה קורה?

"אין ספק שעבור נשים יש תקרת זכוכית בהיי-טק הישראלי. אני פרצתי אותה כי הייתי מוכנה לחשוף את עצמי לפגיעות, ולא הקשבתי לאחרים שיעצו לי אלא פעלתי כפי שאני חושבת לנכון.

"אין ספק שיש אנשים בהיי-טק שמחכים לך בסיבוב. כאלה שרוצים שתיכשל, שיוכלו לומר שהנה, יש כאן אשה מנהלת שנכשלה.

"יש גם התנשאות גברית. לחלק מהתפקידים הבכירים נבחרים גברים על פי מי שירת עם מי בצבא, ולכן יש נשים שלא מקבלות הזדמנות ראויה. הבעיה מתחילה מכך שכבר מגיל צעיר לא מעודדים בנות ללמוד מדעים, ולאחר מכן בגיל מבוגר יותר לא יודעים איך להתייחס לחיי משפחה. אני אכלתי הרבה חצץ והתעלמתי, וכך הצלחתי".

איך משלבים את בני המיעוטים בהיי-טק הישראלי?

"ישנם רבים במגזר הערבי שנכנסים לעבוד ברפואה וגם בטכנולוגיה, אבל זה לא מספיק. יש גם סגירות מסוימת מצד חברות ההיי-טק הישראליות. שני הדברים משתנים ומשתפרים".

אחת הסוגיות העיקריות כיום בהיי-טק הישראלי היא אקזיט מוקדם, כן או לא. למה ישראל לא מצליחה לייצר יותר חברות היי-טק גדולות?

"הבעיה המרכזית שלנו היא בניהול, ביכולת לבצע מעבר מחברה קטנה לחברה גדולה. כדי לבצע מעבר שכזה אתה צריך לא רק אנשים עם חשיבה חדשנית או יכולת הנדסית טובה, אלא גם יכולות טובות בשיווק ופיתוח עסקי. לא כל החברות הישראליות יכולות לגדול, אבל בוודאי שיש כאלה שכן. פריים-סנס שהייתי יו"ר שלה ומלאנוקס הן דוגמאות לכך.

"אכול ושתה כי מחר נמות"

"מעבר לכך קיימת כאן תרבות של 'אכול ושתה כי מחר נמות'. הרבה מאוד מכירות הן של חברות קטנות. אם סרגיי ברין ולארי פייג' ידעו לקחת את אריק שמידט לתהליך של הנפקה, להעסיק אותו כמנטור ואז שוב לקחת את המושכות, אין סיבה שזה לא יקרה כאן. הרבה מאוד רכישות כאן הן של כישרונות טכנולוגיים. עדיין חסרות כאן חברות שהגיעו למצב שהן מפתחות סל של מוצרים ולא מוצר אחד. זה עניין של התבגרות".

ברבעון האחרון נרשם שיא בהשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות. אולי התוכנית של משרד האוצר לסבסד את ההשקעות של המוסדיים הישראליים בקרנות מקומיות היא טעות?

"בשנות ה-90 התמ"ג והיצוא של המשק הישראלי גדלו בזכות התוכנית של הממשלה לעידוד הקמת קרנות הון סיכון. ב-2000 נכנס יותר מדי כסף לתעשיית ההיי-טק, וקרנות הון סיכון השקיעו בחברות שלא הניבו תשואות מספיקות. כיום המצב שונה. יש רציונליזציה, אין כאן בועה. השוויים לא גבוהים מדי. לכן כדאי להיכנס להשקעות כאן. המוסדיים הישראליים חטפו מכה ב-2000 וברחו. צריך שהמוסדיים הישראליים יהיו מעורבים יותר, שיהיה כאן בסיס פיננסי רחב יותר מאשר רק קרנות הון סיכון. אני בעד התוכנית. כדאי שבעתות מצוקה יהיה לך גם גב מימוני מקומי כדי שהתעשייה לא תיחנק".

במה צריכה הממשלה להתמקד?

"על הממשלה לטפל בעדיפות עליונה בנושא החינוך, אבל אם אתה רוצה להגדיל את הפריון ולצמצם פערים בין תעשיית הידע לתעשייה מסורתית, אתה צריך לספק כלים ניהוליים ופיננסיים, לתמוך בהשקעות בהיי-טק כדי שבתהליך של אוסמוזה זה יחלחל לשכבות החלשות.

"מצד שני, אתה לא צריך לייצר מצב שבו אתה מזרים כסף ציבורי כדי לסבסד את העשירים. לכן צריך ליצור דפוסי עבודה חדשים שיאפשרו לרבים יותר במשק לקחת חלק בעוגה. ישראל מדורגת במקום ה-22 בהטמעת טכנולוגיות על אף שהיא בין עשרת המקומות הראשונים בפיתוח טכנולוגיות. צריך לשנות את זה.

"אנחנו צריכים להיות מודאגים כי במבנה השלטון הנוכחי, וכדי להחזיק את הקואליציה הנוכחית, אתה משלם הרבה מאוד לגופים שלא תורמים לכלכלה, והכסף שפנוי לחינוך ומו"פ קטן. לא פלא ששרת החינוך עושה הסכם עם החרדים שלא צריכים ללמוד מקצועות ליבה. אין ספק שמערכת החינוך נכשלת בטיפול האינדיבידואלי, באנשים שיש להם פוטנציאל נמוך או גבוה.

"למזלנו אנחנו עדיין מצליחים לייצר תלמידים שרוצים להצליח, והתפוקות שלהם גבוהות בסופו של דבר".

הישגיו של ההיי-טק בישראל נשענים בחלקם גם על טכנולוגיות שפותחו במערכת הביטחון. האם ישראל תדע להיות בחזית הטכנולוגיה גם בתחומים כמו מדעי המוח וקלינטק, שלא מפותחים בצבא?

"צבא זה לא רק יחידות טכנולוגיות, אלא גם אנשים צעירים שלומדים לשתף פעולה זה עם זה ולהתמודד עם אתגרים גדולים. האתוס שההיי-טק הישראלי גדל רק בגלל היחידות הטכנולוגיות לא מדויק. הצבא הישראלי הוא חממה לאנשים צעירים שעומדים בגיל צעיר בפני בעיות קשות ועושים דברים בלתי אפשריים. ישנם המרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית והמרכז לאנרגיות חלופיות בנגב, אבל שוב, אלה דברים שמגיעים בעיקר מהאנשים למטה, מהאזרחים, לא כמדיניות ממשלתית. הלוואי שהמערכת השלטונית היתה תורמת באותה מידה שהאזרחים תורמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#