ההבדל בין מדעני מחשב לפועלי היי־טק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההבדל בין מדעני מחשב לפועלי היי־טק

אם נכשיר את בוגרי החוגים להנדסה ומדעי המחשב יותר בנושא התבטאות בכתב ובעל־פה, נכשיר אותם פחות במתמטיקה או בתכנות

16תגובות
משתתף בקורס מתכנתים של פייסבוק
Facebook

בכתבה שפורסמה באחרונה ב–TheMarker ("המצוקה של ההיי־טק הישראלי: כך נראים בוגרי החוגים להנדסה ומדעי המחשב, 21 ביוני) על צרות ההכשרה של בוגרי מדעי המחשב ומקצועות ההנדסה בישראל, נקבע כי "הבוגרים הישראלים חסרים מיומנויות בסיסיות אקוטיות להשתלבות בחברות ההיי־טק".

כותב שורות אלה מצוי בהוראת מדעי המחשב כבר שנות דור. כל שנה, עת אני פוגש את בוגרי החוג שבו אני מלמד כשנה אחרי סיום לימודיהם, כשהם כבר עובדים בתעשייה, בטקס הענקת התארים, אחת השאלות שאני שואל אותם היא: "מה חסר לך בהכשרה שלך אצלנו?" התשובות שאני מקבל מזכירות לי את הסיפור על העכברים העיוורים שממששים פיל, וכל אחד מתאר את הפיל על פי האיבר שהוא ממשש. מי שעובד במחלקת הראיה הממוחשבת של מובילאיי, מתלונן על כך שלא נלמד מספיק חשבון אינפיניטסימלי, ומי שעובד באבטחת מידע מתרשם שהנושא לא זכה ליחס רחב דיו בלימודים. מבחינתם, הם, כמובן, צודקים.

תואר במדעי המחשב הוא תואר עמוס ביותר ואיש לא חושב שאפשר להוסיף לו נושאים. אם נכשיר את הבוגרים יותר בנושא התבטאות בכתב ובעל־פה, נכשיר אותם פחות במתמטיקה או בתכנות. בכתבה מוצעת גם אפשרות לעבודה של סטודנטים בחברות, תוך כדי הלימודים כדרך להתגבר על חלק מהחוסרים בהכשרה האקדמית. למיטב ידיעתי, גם כיום, שיעור נכבד מהסטודנטים מגיע לסיום התואר כבר עם ניסיון תעסוקתי במשרות סטודנט או משרות דומות להן. בדרך כלל, הדבר מחייב את הארכת הלימודים, שכן תואר במדעי המחשב, ועבודה בהיי־טק לא יכולים להתקיים במקביל כשכל אחד מהם הואו בהיקף מלא.

לגבי האפשרות למעין סטאז' במהלך הלימודים, כדרך נוספת להקנות לסטודנטים מיומנויות שאינן נרכשות באקדמיה, וחשובות לעולם העבודה, נראה לי שזה פתרון בעייתי. כדי שחברה תהיה מוכנה להעסיק סטודנט, היא תרצה שהוא יעבוד בהיקף של לפחות חצי משרה. גם סטודנטים למדעי המחשב לא יהיו מוכנים להשקעה כל כך ניכרת בלי תמורה כספית הוגנת, בהינתן שכבר כיום חלק גדול מהם עובדים, ומתפרנסים בכבוד.

מעבר לכך, לימודי מדעי המחשב במרבית המוסדות להשכלה גבוהה דומים למדי מבחינת הקורסים המוצעים בהם, וזאת בשל דרישות המל"ג. ייתכן שיש מקום לאפשר מגוון רחב יותר של תוכניות לימודים: כאלה בהן יושם דגש יחסי רב יותר על ניהול, לעומת כאלה בהם יושם דגש רב יותר על מתמטיקה. בוגר של תוכנית כזאת יהיה, לטוב ולרע פחות 'גנרי': יהיו לו יתרונות בעת חיפוש עבודה בכיוון א', וחסרונות אם הוא יחפש עבודה בתחום ב'.

לבסוף. רבים מהמרצים באוניברסיטאות רואים את עיקר תפקידם בגידול הדור הבא של מדעני המחשב בישראל, ולא בהצמחת הדור הבא של פועלי ההיי־טק.

הכותב הוא ראש החוג למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#