"החללית הישראלית הראשונה תנחת על הירח בעוד חצי שנה" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החללית הישראלית הראשונה תנחת על הירח בעוד חצי שנה"

במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר אמר מנכ"ל SpaceIL, ד"ר עידו ענתבי, כי תאריך השיגור אינו ידוע עדיין, אך החללית צפויה לנחות על הירח בפברואר 2019 ■ עלות פיתוח החללית הגיעה עד כה ל-320 מיליון שקל ■ שליש מהסכום נתרם על ידי יו"ר עמותת SpaceIL, המיליארדר מוריס קאהן

15תגובות
ספייס IL
עופר וקנין

החללית הישראלית הראשונה צפויה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2019 ולהצטרף לרשימה מצומצמת של מעצמות שהצליחו במשימה - כך הכריז מנכ"ל פרויקט SpaceIL, ד"ר עידו ענתבי, במסיבת עיתונאים הבוקר (ג'), שהתקיימה במטה התעשייה האווירית ביהוד. במקום נכחו ראשי הפרויקט: היזמים, יריב בש וכפיר דמרי; מוריס קאהן, יו"ר הפרויקט שתרם עד כה 100 מיליון שקל לעמותת SpaceIL; וראשי התעשייה האווירית ותעשיית החלל של ישראל.

תחילתו של פרויקט SpaceIL בתחרות שיזמה ענקית האינטרנט גוגל - Lunar XPRIZE שיצאה לדרך לפני 7 וחצי שנים. שלושת היזמים הקימו את העמותה והצטרפו לעשרות קבוצות מהעולם שהתחרו על פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית בלתי-מאוישת על הירח. מועד סיום התחרות נקבע לדצמבר 2016 אולם אף קבוצה לא עמדה ביעד זה והתאריך נדחה שוב ושוב עד שגוגל החליטה לבטל את התחרות. למרות ביטול התחרות העמותה, שהצהירה על כך שתמשיך לפתח את החללית, המשיכה בשיתוף תעשיה אווירית לעבוד על הפרויקט.

ספייס IL - דלג

במהלך מסיבת העיתונאים תיאר ענתבי את התהליך שתעבור החללית בחודשים הקרובים - עד נחיתתה על הירח. באוקטובר הקרוב תסיים החללית את כל הניסויים שעליה לעבור כדי לוודא שהיא יכולה לעמוד בתנאי השיגור והנחיתה – שני השלבים הקשים ביותר במסע לירח. לאחר מכן, יתחילו להכין אותה לקראת העברתה בנובמבר לבסיס השיגור בקייפ קנאוורל שבפלורידה - שם היא תורכב על רקטה של ספייס איקס ותשוגר בדצמבר לחלל (התאריך המדויק אינו ידוע עדיין). החללית מתוכננת להגיע לירח לאחר מסע של יותר מחודשיים.

מהעמותה נמסר כי עלותה של החללית הגיעה עד כה ל-320 מיליון שקל. זו חללית קטנה לעומת החלליות ששוגרו עד כה לירח, ומשקלה 600 ק"ג בלבד. עם נחיתתה על הירח, תהיה ישראל המדינה הרביעית שהצליחה במשימה זו - לצדן של ארה"ב רוסיה וסין.

"חלון הזדמנויות מצומצם לנחיתה"

לדברי ענבתי, "הצוותים נחושים להשלים את המשימה. החללית נמצאת בשלבים אחרונים של הרכבת המערכות ובעוד שבועיים יתחילו הניסויים לקראת הטיסה. הניסויים יימשכו עד אוקטובר, ואז נתחיל להכינה למשלוח לארה"ב בנובמבר. 

"מערכת החללית היא אוטונומית. בפרויקט פיתחו סימולטור להנחתת חללית על הירח כדי לדמות זאת. כדי להבין את מה שקורה בחללית, יש צורך ברשת תקשורת מורכבת המחוברת לחדר הבקרה. האתגרים שעומדים בפני הפרויקט רבים, ובהם שלב השיגור, שבו החללית חווה את העומסים המכניים הקשים ביותר, לצד רעידות, טלטולים ורעש. בתעשייה האווירית מבצעים כיום בדיקות כדי לוודא שהתהליך יעבור בלא תקלות. יש מאמץ לצמצם את משקל החללית כדי לחסוך בדלק. החללית תנוע במסלול אליפטי סביב כדור הירח".

קאהן
עופר וקנין

ענתבי הוסיף כי "חלון הזדמנויות לנחיתה על הירח הוא מצומצם – שכן ניתן לנחות עליו רק פעם בחודש. החללית תשגר תמונות לישראל ותבצע מחקר מדעי בשיתוף מכון ויצמן. החללית תחוג סביב הירח עד שתיקלט על ידי כוח המשיכה שלו. החלק המורכב הוא שלב הנחיתה. נבחר אזור שטוח יחסית שיהיה קל לתקשר עם כדור הארץ ממנו. מרגע שהחללית תגיע לנקודה שממנה היא תוכל לנחות, היא תעשה זאת בצורה אוטונומית. עם הנחיתה יוצב דגל ישראל על הירח. החללית צפויה להשלים את משימתה לאחר יומיים.

"להכין את הדור הבא"

"הספירה לאחור מתחילה", אמר מוריס קאהן במסיבת העיתונאים. "הלכתי להרצאה של נאסא והבנתי את גודל האירוע כשפגשתי את האנשים שמאחורי הפרויקט. אמרתי להם שהוא לא יעצור בגלל כסף. לא תיארתי לעצמי כמה זמן זה ייקח. אנחנו בני מזל שיש עוד תומכים - ובהם שלדון אדלסון, סמי סגול ואנשים נוספים שעזרו לפרויקט להמשיך אף שהתחרות של גוגל להנחתת חללית על הירח הסתיימה".

"מגיע קרדיט לתעשיה האווירית ולמהנדסים, שבלעדיהם הפרויקט לא היה מצליח. הממשלה נתנה 10% ממה שאנחנו צריכים. אני חושב שזה חשוב שישראל תהיה בחלל. אנחנו מנסים להעתיק את אפקט אפולו לישראל, שבמסגרתו ההגעה לירח הביאה לפיתוח מגוון תעשיות. המטרה היא להכין את הדור הבא. באמצעות הפרויקט אנחנו מעודדים צעירים להגיע למקצועות המדע, ההנדסה והמתמטיקה. כדי להגיע להישגים צריך להלהיב אותם כבר בגיל צעיר. יש 400 מתנדבים שעוסקים בחינוך".

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית אמר כי שיתוף הפעולה הזה היה מתבקש והזדמנות להוכיח יכולת טכנולוגית של פעילות חלל אזרחית. "לפני כשבע שנים שמעתי לראשונה על SpaceIL, לא היה לי ספק שהתעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, תיקח חלק בפרויקט השאפתני והייחודי. ליוויתי את הפרויקט מתחילת דרכו במסגרת תפקידי כמנהל חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, המשכתי להיות מעורב בו באופן עמוק בשנותי כמנכ"ל, והוא מהווה בעיניי דוגמא נפלאה להישגים אליהם ניתן להגיע". 

בתחרות של גוגל השתתפו במקור 33 קבוצות מרחבי העולם, ומלבד הקבוצה הישראלית, יש כרגע יש רק שתי קבוצות נוספות שהמשיכו בפיתוח חללית – קבוצה מארה"ב וקבוצה מהודו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#