"החברות כיום לא מסתפקות בלפתח פלטפורמה ולמכור לאמריקאי הראשון שמגיע" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החברות כיום לא מסתפקות בלפתח פלטפורמה ולמכור לאמריקאי הראשון שמגיע"

ארז שחר בכנס נבחרת הסטארט-אפים של TheMarker: "אנחנו בעיצומו של מעבר מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן"

תגובות
שחר ארז
תומר אפלבאום

ארז שחר, המנהל המייסד של קרן קומרה קפיטל סבור כי בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בהיי-טק הישראלי שדומה במשקלה להקמת קרנות ההון סיכון בתחילת שנות ה-90, שהיתה חיונית להיווצרותה של סצנת הסטארט-אפים השוקקת שיש כיום בישראל.

לדבריו, "אנחנו בעיצומו של מעבר מסטארט-אפ ניישן (אומת סטארט-אפ) לסקייל-אפ ניישן (אומת הצמיחה). אנחנו רואים יותר ויותר חברות היום שלא מסתפקות בלפתח טכנולוגיה מעניינת, ולמכור לאמריקאי הראשון שמגיע, אלא כאלו שרוצות לבנות פלטפורמות משמעותיות, להישאר עצמאיות לשנים, ולהיות מובילות עולמיות בתחומן". 

את הדברים אמר שחר בכנס נבחרת הסטארט-אפים של TheMarker שהתקיים הבוקר (ב') בבורסה לניירות ערך. לפני חמש שנים, כשהשותפים המייסדים בקרן קומרה קפיטל יצאו לגייס את הקרן הראשונה שלהם, המשקיעים עוד התמקדו בחברות בתחילת הדרך. ואילו קומרה סיפרה סיפור שונה כשהיא התמקדה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים בוגרים יחסית, שכבר יש להם הכנסות של 10–20 מיליון דולר, והם זקוקים לגיוס הון נוסף כדי לבצע קפיצת מדרגה (השקעות צמיחה). "הרגשנו שיש פוטנציאל והיה חסר מימון ייעודי להשקעות בשלבים האלה", אומר שחר. "אבל היינו צריכים לשכנע את המשקיעים שלנו שיש לזה שוק, וזה היה תהליך ארוך וקשה". 

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בינתיים, תעשיית ההיי־טק מסביבה התבגרה, ותפישת ההשקעות של הקרן הולמת את מצב התעשייה הנוכחי — יותר חברות גדולות מבחינת הכנסות, ומספר מועסקים רוצות להמשיך לצמוח ולשמור על עצמאות, לפני אקזיט או הנפקה. שחר הציג סקירה של מצב השוק בשנים האחרונות.

1. "יותר חברות מגייסות סכומים שמאפשרים לשים את הרגל על הגז"

"הארבע-חמש שנים האחרונות היו משמעותיות לגיוסים בישראל. ויש קורלציה גדולה בין גודל הגיוס לשלב שבו נמצאת החברה. סטארט-אפים ישראלים מגייסים הרבה יותר כסף מבעבר, בכל שלבי הגיוס. אבל הגיוסים של יותר מ-20 מיליון דולר בשנה היו החלק שצמח בקצב המהיר ביותר בשוק. לפני עשור היה פער משמעותי בין השוק הישראלי לעמק הסיליקון ברמת המימון שיש לחברות, ואני חושב שאנו מתחילים לראות  את הפער נסגר לאור העובדה שישנן השקעות צמיחה בשוק הישראלי.

יותר

"כשהיינו ב-2013, סך כל ההשקעות בשלבי צמיחה היו 240 מיליון דולר. גיוס ממוצע היה 12 מיליון דולר. מי שמכיר השקעות צמיחה מבין שהשקעה של 12 מיליון דולר זה שוק שאין בו השקעות צמיחה. אלה השקעות שהמשקיעים הקיימים בחברות היו מכניסים, שלא מאפשרות להעניק לחברות את היכולת להתמודד בעולם על הובלה עולמית. אבל מ-2014 היה שינוי דרמטי בשוק. היום חברת צמיחה בישראל מגייסת בממוצע 36 מיליון דולר בסבב הצמיחה הראשון שלה. סכומים שמאפשרים לשים את הרגל על הגז.

"גם הזמן שלוקח לחברות להגיע לגיוס צמיחה, מתקצר משמעותית במשך השנים האחרונות. ב-2013 לקח לחברות בממוצע תשע שנים להגיע לסבב הצמיחה הראשון שלה. כיום לוקח בממוצע שבע שנים, כשבדקנו את הפרוטפוליו שלנו, ממוצע השקעת הצמיחה שעשינו היה 5.4 שנים. כלומר, בתוך חמש שנים חברות הגיעו למקום בו הן מוכרות יותר מ-10 מיליון דולר בשנה".

2. "פעם הצמיחה היתה אורגנית, כיום היזמים הישראליים יודעים גם לרכוש חברות"

הצד השני של השקעות בחברות צמיחה, לדברי שחר הוא הצד של האקזיטים – כלומר, מימוש ההשקעות בחברות. בשנים האחרונות יש צמיחה אדירה ב-M&A (מיזוגים ורכישות) של חברות צמיחה, בשונה מרכישות של חברות טכנולוגיה בשלבים תחיליים. המשמעות היא שגודל העסקות גדל דרמטית, כולל מגה-עסקות דוגמת מוביליאיי.

נתון מעניין נוסף ששחר מזהה בשוק הצמיחה הישראלי הוא זהות הרוכשים של החברות הישראליות. לפני חמש שנים, לדבריו, 90% מהרוכשים של חברות ישראליות היו חברות אמריקאיות. "השוק הישראלי היה קשור מאוד לשוק האמריקאי. כיום רואים יותר רוכשים אסייאתים, בייחוד סינים, ואחד הדברים שהכי מעודדים אותנו לגבי שוק הצמיחה הישראלי, הוא העובדה שרואים יותר ויותר חברות ישראליות רוכשות חברות ישראליות אחרות".

הוא מוסיף כי "חלק מהאתגר של קניית חברה, לפחות בשוק הישראלי, היה שרוב הצמיחה בשוק שלנו היתה במשך שנים צמיחה אורגנית. ומעט מאוד צמיחה לא-אורגנית, שנובעת מרכישות. היזמים הישראלים כיום הם בסדרי גודל טובים יותר ממה שהיו לפני עשור או שני עשורים. הם יודעים לרכוש חברות, להכניס חברות פנימה לתוך הארגון שלהם ולבנות תרבות ארגונית שמאפשרת רכישה מוצלחת".

 3. הביצועים של החברות הישראליות השתפרו

"בשנות ה-90 ראינו כמות אדירה של חברות ישראליות, שיצאו ל-IPO (הנפקה ראשונה של מניות). אני ניהלתי חברה ציבורית, ובגיוס הראשוני שלנו גייסנו 8 מיליון דולר בשוק המרכזי של נאסד"ק, כיום חברות מגייסות את הסכום הזה בגיוס ההון הראשון.  

ביצועים

"אחת הביקורות על חברות ישראליות בשנות ה-90, היו שהביצועים שלהן אחרי יציאה להנפקה מאכזבים, ולכן ראינו דיסקאונט מובנה לחברות ישראליות - גם זה משתנה. כשאנחנו מסתכלים על חברות הטכנולוגיה הישראליות שהנפיקו בשנים האחרונות, רובן בארה"ב, רואים שהביצועים שלהם שנים אחרי ההנפקה ממשיכים להיות מוצלחים".

שחר מציין, בין השאר, את וויקס, שמנייתה זינקה ב-530% מאז ההנפקה הראשונית ב-2013 והגיעה לשווי שוק של 3.8 מיליארד דולר; את סייברארק, שזינקה ב-360% מאז ההנפקה ב-2014 לשווי של 1.9 מיליארד דולר; ואת סולאראדג', שזינקה ב-200% מאז ההנפקה ב-2015 לשווי של 2.4 מיליארד דולר. "החברות הישראליות שמגיעות ל-IPO מגיעות בשלות - והן חברות שכל אחת מהן מובילה עולמית בתחומה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#