IGP גייסה 230 מיליון דולר לקרן שנייה - כל המשקיעים ישראלים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

IGP גייסה 230 מיליון דולר לקרן שנייה - כל המשקיעים ישראלים

קרן הצמיחה, שהוקמה על ידי חיים שני ומשה ליכטמן, הודיעה על סגירה ראשונה לקרן החדשה ■ ליכטמן: "כשהמוסדיים מרוצים ממודל הסיכון-סיכוי - הם מצטרפים. הם רעבים להבין את התעשייה"

תגובות
 אורי ארדה (מימין), משה ליכטמן, אסף הראל וחיים שני
יורם רשף

קרן הצמיחה IGP (Israel Growth Partners)  שייסדו חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומשה ליכטמן, לשעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט, הודיעה היום (ג') על סגירה ראשונה (First Closing) בסך 230 מיליון דולר לקרן השקעות חדשה, (IGP II). מבחינה משפטית, משמעותה של סגירה ראשונה היא שהקרן גייסה את רובו של סכום היעד, ושהיא יכולה להתחיל להשקיע. ב-IGP מעוניינים להגיע ליעד גיוס של 250 מיליון דולר – זהה לגודל הקרן הראשונה שהוקמה לפני ארבע שנים וחצי. 

הקרן תמשיך להשקיע במודל זהה לקרן הראשונה, ובדומה לשאר קרנות הצמיחה הישראליות, בחברות עם הכנסות שנתיות של יותר מ-10 מיליון דולר, ושעשויות להוביל שווקים שונים. טווח ההשקעות בכל חברה צפוי לנוע בין 15 ל-30 מיליון דולר. במקביל נמסר כי השותפים אורי ארדה ואסף הראל קודמו לתפקיד שותפים כלליים בקרן.

באופן שונה ממרבית קרנות ההון סיכון הפועלות בישראל, ב-IGP  גייסו את כל ההון ממשקיעים ישראלים - ובהם משקיעי העוגן כלל ביטוח ולאומי פרטנרס, דיסקונט שוקי הון, קופות הגמל של עמיתים, קרנות השתלמות לעובדי הוראה, וגופים מוסדיים ופרטיים נוספים. "אנחנו גאים בעובדה שהגופים האלה ממשיכים להשקיע ולתת בנו אמון, ומרגישים אחריות רבה בשל כך", אמר ליכטמן, שהוסיף כי המוסדיים הישראליים וחוסכי הפנסיה יכולים ליהנות מפירותיה של תעשיית ההיי-טק הישראלית.

IGP אמנם מתמקדת בחברות בשלות, אך פעילותה עם משקיעים ישראלים בלבד מתנגשת מעט עם הטענה הרווחת כי הגופים הישראליים אינם פעילים בשוק ההשקעות בהיי-טק המקומי - טענה שאף הובילה בשנים האחרונות להקמה של קרנות נסחרות – יוזמה משותפת של רשות ניירות עם משרד האוצר. קרנות ההיי-טק הנסחרות ספגו לא מעט ביקורת, ולא הצליחו לעמוד ביעדי הגיוס, מלבד אי.בי.אי.

שתיים מתוך תשע חברות ביצעו אקזיט מוצלח

"אני חושב שכוחות השוק ממשיכים לפעול כמו שפעלו בעבר", אמר ליכטמן בתגובה לשאלה על הקרנות הנסחרות. "כשיש מודלים שמתאימים למודל הסיכון-סיכוי שהמוסדיים מרוצים ממנו - אז הם מצטרפים. חלקם מגדילים כרגע את ההשקעה בנו, ואני לא רואה צורך בהתערבות חיצונית. חוויית העבודה שלנו עם המוסדיים הישראליים היתה חיובית מאוד. אנחנו מרגישים שיש רעב אמיתי מצדם להבין את התעשייה הזאת".

מאז הקמתה ב-2014, הקרן הראשונה של IGP השקיעה בתשע חברות פורטפוליו, ובשתיים מתוכן כבר ביצעה אקזיט מוצלח: R2NET, קמעונית התכשיטים והיהלומים המקוונת השנייה בגודלה בעולם, וחברת פאנאיה  (Panaya), המספקת שירותי אוטומציה לשדרוג מערכות ERP, שנמכרה לחברת Infosys. שתי החברות האלה הביאו להחזרים של 110 מיליון דולר, מתוך קרן של 250 מיליון דולר. שבע החברות הנוספות עדיין פעילות.

כמו כן, שלוש מתוך תשע ההשקעות שביצעה הקרן הראשונה היו בחברות שצמחו במשך מספר שנים להכנסות של מיליוני דולרים, ללא כל השקעה חיצונית (חברות Bootstrap). כעת אמרו ליכטמן והראל כי ימשיכו להתעניין בחברות מסוג זה, לצד חברות נוספות שיציגו מודלים כלכליים יציבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#