ללמוד תכנות ב-4 חודשים? אלה התוכניות שזכו במכרז של רשות החדשנות

ברשות צופים ששבע התוכניות הנבחרות יכשירו 280 מתכנתים בשנה הראשונה - וכ-2,000 מתכנתים על פני תקופה של חמש שנים

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תלמידות במסלול ההכשרה של ITC
רותי לוי
רותי לוי

רשות החדשנות פרסמה היום (ב') את רשימת הגופים שזכו במכרז ויקבלו מענק עבור תוכניות מזורזות ללימודי תכנות ("קודינג בוטקאמפס"). הרשימה מגוונת וכוללת שבע תוכניות - ותיקות וחדשות, כאלה שמופעלות על ידי חברות עסקיות ותוכניות שמופעלות על ידי גופים ללא מטרות רווח - בכל רחבי הארץ. 

התוכניות שזכו במכרז: עמותת תפוח, שפונה לפריפריה חברתית, ותפעיל את התוכנית שלה ברמלה ובתל אביב; עמותת קו משווה, שפועלת לשילוב אקדמאיים ערבים, וביחד עם תוכנית ההכשרה האנגלית Founders & Coders תפעיל תוכנית בנצרת, שפרעם ודלית אל כרמל; פריימרוז, תוכנית חדשה שתתמקד בלמידת מכונה; אינפיניטי לאבס, של חברת מיקור החוץ מטריקס, שמפעילה תוכניות ברמת גן ובחיפה; אקספריס, של חברת מיקור החוץ מנפאואר, שמפעילה תוכניות בתל אביב ובחיפה; אלביישן אקדמי ו-ITC. התוכניות הזוכות נבחרו מתוך 24 הצעות שהוגשו למכרז.

הגופים שזכו במכרז יפעלו תחת פיקוח הרשות ויהיה עליהם לדווח בצורה אחידה על שיעורי ההשמה שלהם. הגופים יתוגמלו על כל השמה מוצלחת של בוגר בתעשיית ההיי-טק. התנאי להשמה מוצלחת הוא ששכרו לאחר 15 חודשים מסיום הקורס מגיע ל-14 אלף שקל בחודש. התגמול יעלה ככל שהשכר של בוגר התוכנית גבוה יותר, בתנאי שהוא מועסק בהיי-טק במשך תשעה חודשים לפחות.

השמה מוצלחת של בוגרים מאוכלוסיות שיש להם ייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק (נשים, חרדים וערבים) תזכה את התוכנית בתגמול נוסף. ההתקשרות עם התוכניות הזוכות במסגרת המכרז היא לשלוש שנים.

רשות החדשנות פועלת לקידום תוכניות ההכשרה המזורזות במסגרת הניסיון להתמודד עם המחסור החמור במתכנתים בתעשייה. תוכניות ההכשרה שנבחרו נמשכות בין 7-4 חודשים בהיקף של משרה מלאה - מהבוקר ועד שעות הערב. התוכניות שואפות להוות אלטרנטיבה ללימודי תואר במדעי המחשב (שאורך שלוש שנים) ומתיימרות להיות "מחוברות" יותר לתעשייה, וללמד שפות תכנות עדכניות ומיומנויות רלוונטיות לשוק.

ברשות החדשנות מצפים כי בשנה הראשונה יכשירו שבע התוכניות כ-280 תלמידים, וכי אם המודל יצליח הוא יוביל לכניסת 2,000 מפתחים לשוק במהלך חמש שנים.

בישראל פועלות כיום לפחות 20 תוכניות הכשרה מסוג זה, שניתן לחלק בהכללה גסה לשלוש קטגוריות: תוכניות פילנתרופיות עם קהל יעד ספציפי (למשל, ישראלים ממוצא אתיופי או חרדים); תוכניות הכשרה בתשלום (26-18 אלף שקל לתקופת ההכשרה); ותוכניות במודל השמה, שבהן הבוגרים לא משלמים ישירות על הקורס, אך בסופו הם מועסקים בחברת היי-טק כעובדי קבלן של התוכניות, ובמשך שנתיים חלק מהמשכורת שלהם מועבר לחברת ההכשרה. לצד אלה, קיימות גם תוכניות הכשרה מזורזות שחברות היי-טק מפעילות בעצמן. לצ'ק פוינט ול-WIX, למשל, יש מערכי הכשרה מסוג זה.

הקודינג בוטקאמפס בישראל עדיין נאלצים להתמודד עם ספקנות של המעסיקים ומנהלי הגיוס בחברות ההיי-טק. ואולם ברשות החדשנות סבורים שהם מסייעים לתלמידים להגיע מהר יותר להישגים ולהתאים את עצמם לדרישות השוק.

"הבוטקאמפס יכולים להיות פתרון מצוין להרבה אנשים עם יכולות גבוהות שבחרו כיוון אחר ולא ילכו עכשיו לאוניברסיטה לעוד ארבע שנים", אמרה נעמי קריגר־כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות החדשנות, בראיון קודם ל-TheMarker. "גם בוגרי מכללות שאינם משיגים את התפקיד הראשון בתעשייה יכולים, בעזרת הבוטקאמפס, להשלים פערים של ידע וניסיון. יש אוכלוסיות שזו יכולה להיות מהפכה עבורן. יש למשל ערבים שלמדו בטכניון אבל לא מצאו עבודה בתחום, והלכו להיות מורים — ועכשיו, אחרי חמש שנים, הם רוצים לחזור לתעשייה, אבל הידע שלהם קצת ישן".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות מסר: "אנו שוקדים על מסלולים נוספים משלימים, שיחזקו ויגדילו את היצע כוח האדם המיומן להייטק בין אם כוח אדם מוכשר ומנוסה מחו"ל, ובין אם מקרב אוכלוסיות בתת-ייצוג בישראל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker