מה עושים כשבאינטרנט נגמר המקום לכתובות חדשות? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עושים כשבאינטרנט נגמר המקום לכתובות חדשות?

מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט עולה בקצב מהיר, ובעולם נערכים להגדלת מספר כתובות ה–IP כדי לאפשר לכל אותם מכשירים לגלוש בנוחות ובמהירות ■ ואולם דו"ח חדש טוען כי בישראל מתמהמהים באימוץ התקן החדש — וגוזרים על הישראלים נחיתות טכנולוגית ותחרותית

6תגובות
"מצוקת הכתובות משפיעה גם על הגולשים"
עופר וקנין

לוחיות הרישוי הראשונות של כלי הרכב בישראל, בשנות ה–40, כללו רק ארבע ספרות. זה הספיק בזמנו. לקראת סוף שנות ה–50 היו למכוניות בישראל חמש ספרות בלוחיות הרישוי. מאוחר יותר, על כבישי המדינה הצעירה נוספו עוד ועוד כלי רכב, והמספור עלה לשש ספרות. בשנות ה–80 כבר קיבלו לוחיות הרישוי מספרים בני שבע ספרות. הסדר זה נמשך עד לאחרונה, אך בעקבות הגידול במספר כלי הרכב, גדל גם המספור לשמונה ספרות.

המעבר לשמונה ספרות אינו טריוויאלי כפי שהוא עשוי להיראות. הוא דורש שינוי בלוחיות הרישוי עצמן, אבל גם במערכות המחשוב התומכות המשאבות בתחנות הדלק צריכות לדעת לקרוא מספר בן שמונה ספרות, המצלמות בכביש שש צריכות לזהות את לוחיות הזיהוי בעלות שמונה הספרות, מערכות המחשוב במשרד הרישוי ובמכונים התומכים צריכות להיערך לשינוי, וכך גם החניונים האוטומטיים. תהליך דומה קרה גם עם דואר ישראל, שעם צמיחת מספר התושבים, הערים והשכונות, החליט ב–2013 לעבור משיטת מיקוד של חמש ספרות לשיטה של שבע ספרות.

ולמה אנחנו מספרים את כל זה? כי באינטרנט קרה תהליך דומה. כל מכשיר שמחובר לאינטרנט מקבל כתובת IP, כדי שספקית האינטרנט תדע לפנות אליו ולמצוא אותו.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

פרוטוקול האינטרנט שנוסח במקור — IPV4 — תומך בעד 4.3 מיליארד כתובות IP. אלא שאף אחד לא חזה בראשית ימי האינטרנט, כשזו עוד היתה רשת אקדמית ברובה, שהאנושות תצטרך הרבה יותר כתובות.

כל מחשב שמחובר לרשת, כל סמארטפון וכל התקן — צריך כתובת IP. התחזיות מדברות על 20 מיליארד ואף 50 מיליארד מכשירים שיוחברו לאינטרנט בשנים הקרובות. מספר המכשירים שמחובר לרשת כבר מזמן עבר את מספר כתובות ה–IP הקיימות, ולכן ספקיות האינטרנט נוקטות בכל מיני טריקים של איחוד כתובות. המשמעות היא חלוקת משאב המספור בין כמה משתמשים ופגיעה בחוויה שלנו הגולשים, שכן הגלישה יותר אטית. כמו במספרי הרישוי של כלי הרכב או מיקוד כתובות, גם באינטרנט יש תקן חדש, IPV6, שתומך במספר אסטרונומי של טריליוני כתובות IP. אלא שכמו במספרי הרישוי, האימוץ של התקן יצריך התאמה של כל השחקנים בשוק וכל שרשרת הערך: מאתרי האינטרנט עצמם, דרך הראוטר בבית, וכלה בחברות התשתית וספקיות האינטרנט. מי שאמור לנצח על התהליך הוא משרד התקשורת, אבל מי שמניע כעת מהלך להאצת האימוץ של IPV6 בישראל הוא איגוד האינטרנט, בנייר עמדה חדש שקורא למדינה לקחת אחריות על התהליך ולהאיץ את אימוץ הפרוטוקול.

מרכזייה של כתובות IP

נייר העמדה שכותרתו "מדיניות ציבורית מומלצת לפרישת פרוטוקול IPV6 בישראל", מסביר את הצורך והתועלות באימוץ התקן. לכל מכשיר שמחובר לאינטרנט יש כתובת מספרית ייחודית, הידועה בשם כתובת IP. כתובת זו משמשת לצורך ניתוב המידע מהשולח למקבל. פרוטוקול האינטרנט הרווח והנפוץ כיום בשימוש נקרא IPV4, אולם כמות ציוד הקצה המחובר לאינטרנט כבר היום עולה על מספר הכתובות הייחודיות בפרוטוקול.

במסמך נכתב כי "במחקר שנערך לצורך כתיבת מסמך זה, נמצא כי המומחים תמימי דעים כי בשנים הבאות רשת האינטרנט תעבור ברובה ל–IPV6, היות שהתקן הקיים חונק את התפתחות האינטרנט והתחרותיות בה, ופוגע בחוויית השירות של המשתמשים השונים. מנגד, המחקר מצא כי המעבר לשימוש בפורטוקול IPV6 אינו פשוט ומהיר ועשוי להתארך לכדי יותר מעשור.

הקצאת כתובות IP בישראל

"הקושי העיקרי שעמו יש להתמודד כדי להטמיע את הפרוטוקול החדש הוא התנגדותם של בעלי עניין רבים, משיקולים כלכליים. מסיבה זו, המשותף למרבית המדינות שהתקדמו באימוץ הפרוטוקול הוא מעורבות כלשהי של המדינה או הרגולטור בתחום. מדינת ישראל עדיין לא החלה בביצוע צעדים לאימוץ פרוטוקול IPV6, והיא משתרכת מאחור ביחס למדינות אחרות בעולם", נכתב במסמך.

נושא ה–IPV6 חשוב לא רק מסיבות טכנולוגיות אלא גם מסיבות תחרותיות. הפרוטוקול הקיים מפלה לטובה ספקיות גדולות ומפלה לרעה ספקיות קטנות. המסמך מפרט כיצד נושא הקצאת הכתובות בפרוטוקול הקיים בישראל אינו שוויוני ופוגע בשחקניות החדשות: כ–86% מכתובות ה-IP מוחזקות על ידי שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות ועל ידי מרכז חישובים בין אוניברסיטאי. המשמעות היא כי ספקיות האינטרנט הבינוניות והקטנות — HOT נט, טריפל סי ואקספון, ועוד שורה של ספקיות עוד יותר קטנות — סובלות ממחסור חמור בכתובות IP.

כדי לשרת את הלקוחות שלהן, הן משתמשות בשיטה המכונה NAT, של איחוד מספר משתמשים על כתובת אחת — מעין מרכזייה של כתובות IP. בעבר הודה מנכ"ל טריפל סי כי החברה נאלצת להשתמש בפרקטיקה הזאת, בעיקר בשעות הערב. לקוחות בחיבור NAT סובלים ממהירות גלישה נמוכה יחסית והורדת קצבים אטית.

אומת הסטארט־אפ מתקדמת בעצלתיים

בעולם יש מדינות שכבר מקדמות IPV6. רשות התקשורת הבריטית, OFCOM, שהיא מהמתקדמות בעולם, הקימה פורום מקצועי בנושא המעבר ל–IPV6 כבר ב–2014. חברת הבזק המקומית בבריטניה, BT, הודיעה באוקטובר 2016 לפורום, שכל התשתית שלה עברה ל-IPV6.

עוד מדינה מתקדמת היא בלגיה, שכבר 56% מהתעבורה בה היא בפרוטוקול החדש. בבלגיה הוקם פורום מעבר ל–IPV6, שבו שותפים שלושת הספקים הגדולים במדינה. "בפורומים האלה מתכנסים ספקי התשתיות, התוכן וכל בעלי העניין", נכתב במסמך. ממשלת קנדה גיבשה מסמך אסטרטגיה להטמעת IPV6; בהונג קונג כל האתרים הממשלתיים הוסבו ל–IPV6; בהודו ספקית התקשורת TATA אימצה והטמיעה את הפרוטוקול החדש; וביפן יש אימוץ נרחב של IPV6. ויש עוד דוגמאות רבות.

ואיך מתקדמת אומת הסטארט־אפ באימוץ התקן החדש? מסתבר שבעצלתיים. "ב–2014 הקים משרד התקשורת פורום הנדסי בנושא עם ספקיות התקשורת, שהתנהל בראשות סמנכ"ל הנדסה ורישוי חיים גרון", נכתב במסמך. בפורום נקבע כי הספקיות יעבירו למשרד התקשורת דו"ח על מצב ההטמעה שלהן של IPV6. רק שתי ספקיות עמדו בדרישה — הוט נט וטריפל סי. באפריל 2017 כינס גרון את הפורום מחדש, ובדצמבר 2017 "הפיץ משרד התקשורת נייר עמדה שבו הוצגו כמה יעדים, שעיקרי בהם הוא עיגון התאריך 31.12.2018 ברישיון חברות התקשורת לתמיכה מלאה בפרוטוקול", כך לפי איגוד האינטרנט.

ככל הידוע, המסמך לא הביא לשינוי תקנות או רישיונות של חברות התקשורת. איגוד האינטרנט רומז בביקורת כי שאר השחקנים בממשלה, שאמונים על תחרות, חדשנות או עמידות הרשת, לא ממש טרחו להגיב או להתייחס לסוגיית הפרוטוקול החדש. האיגוד מונה ב"רשימת השתקנים" את מערך הסייבר הלאומי, רשות התקשוב הממשלתי, החשב הכללי, משרד הביטחון, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, מטה ישראל דיגיטלית והרשות להגנת הפרטיות.

מספר המכשירים המחוברים לרשת, במיליארדים

עם זאת, יש כמה גופים שאימצו את התקן החדש באופן וולנטרי — בהם מוזכרים במסמך האתרים סלונה, אתר מגילות ים המלח ואתר ההיכרויות אטרף. מבין חברות התשתית, שעל פי המסמך "נדרשות להיות ראשונות לבצע את השינוי", בזק כבר הטעימה בליבת הרשת שלה תמיכה בפרוטוקול IPV6 וגם רוב הנתבים שהיא משווקת בשנים האחרונות תומכים בו. אין זה המצב ב–HOT, שבה רוב ציוד הקצה בבתי הלקוחות אינו תומך IPV6. מבין ספקיות האינטרנט ניתן לציין לטובה את אקספון, שהיתה חלוצת אימוץ הפרוטוקול בישראל.

"חונק את התחרות"

"התמונה המפורטת המוצגת במסמך על שימוש ב–IPV6 בישראל ועל המוכנות התשתיתית לביצוע המעבר לשימוש בפרוטוקול היא עגומה", מסכמים באיגוד האינטרנט. "המדד ההשוואתי לקבוצת מדינות העולם שישראל מבקשת להיות שייכת להן ממחישה זאת בבירור. עיכוב במעבר מפרוטוקול IPV4 ל–IPV6 מעמיד את ישראל בנחיתות בהקשר של קישוריות לאינטרנט, באופן קונקרטי ביכולת להוביל את תחום ה'אינטרנט של הדברים'.

"איגוד האינטרנט ממליץ שישראל, באמצעות משרד התקשורת או ועדת המדע והטכנולוגיה תכריז על המעבר ל-IPV6 כיעד לאומי. במסגרת זאת, האיגוד ממליץ לקבוע תוכנית רב שנתית שתגדיר יעד ביניים של 40% מתעבורת האינטרנט ב–IPV6 עד 2022, והשלמת המעבר המלאה בתוך כעשור", נכתב במסמך.

עוד ממליץ האיגוד שהמדינה תגבש בדחיפות "מדיניות ומסמך אב לאומי בנושא IPV6" עד לסוף השנה הנוכחית. הוא ממליץ גם להקים כוח משימה לאומי (Task Force) מאוחד לקידום פרישת הפרוטוקול, בשיתוף כל השחקנים שהוזכרו קודם, יחד עם נציגויות חברות התקשורת, נציגי אתרי האיטנרנט הגדולים, איגוד תעשיות האלקטרוניקה ועוד שחקנים. לבסוף, איגוד האינטרנט ממליץ על הסדרה עצמית (וולנטרית) של השוק הפרטי בתוספת רגולציה רכה כלפיו.

יורם הכהן, יו"ר איגוד האינטרנט, אומר כי "האינטרנט בישראל חנוק; המשתמשים לא ממש מבינים את זה, אבל מצוקת הכתובות משפיעה גם עליהם. ההקצאה הנוכחית, שבה רוב הכתובות נמצאות אצל הספקיות הגדולות, חונקת גם את התחרות. בגלל המצוקה נוצר גם מסחר בכתובות IP, שהוא לא בהכרח תופעה חיובית. משרד התקשורת נזהר מלהתעסק עם זה, כי זה לא משאב תדרים, או לפחות זו התשובה שאנחנו קיבלנו — אבל זה בהחלט משאב חשוב".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "בכוונת המשרד לקדם את הנושאהמשרד ניהל והוביל פורום מקצועי בנושא ipv6 בהשתתפות כל חברות התקשורתבקרוב יפורסם שימוע בעניין, ולאחר קבלת ההתייחסויות יפעל המשרד לקידומו,
לרבות קביעת מחויבות עבור החברות לתמיכה בפרוטוקול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#