מהפכת הסמארטפונים הושלמה - ועוד 3 הערות על הדו"ח הטכנולוגי החשוב בעולם

האינטרנט עובר בהדרגה להיות רשת בתשלום, המסחר המקוון צמח ב–16% בשנה, הרובוטים לא ישתלטו על שוק העבודה והגירה חשובה ליצירת עבודה במגזר הטכנולוגיה ■ ארבע הערות על דו"ח תחזיות האינטרנט השנתי של הפסיכולוגית והכלכלנית מרי מיקר

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרי מיקר
מרי מיקר צילום: REUTERS

כמעט 300 שקפים נכללו בדו"ח תחזיות האינטרנט של קרן ההון־סיכון KPCB ומרי מיקר, שפורסם בסוף השבוע האחרון. דו"ח Internet Trends מתפרסם אחת לשנה ונחשב מצפן לכל תעשיית הטכנולוגיה. מיקר, פסיכולוגית וכלכלנית בהשכלתה, ריכזה בדו"ח מידע על שלל נושאים כלכליים והתנהגותיים, לרוב על בסיס נתונים שנבדקו במשך שנים ארוכות, והסיקה מהן מסקנות על העתיד והמגמות בתחום. הנה הנקודות המרכזיות בדו"ח.

1. שוק האינטרנט בשל והסמארטפונים הגיעו לרוויה

מיקר מצביעה על מגמה של בשלות בשוק האינטרנט, הנובעת משילוב של כמה גורמים — מכשירים מתאימים, גישה רחבה לאינטרנט, פשטות הפעלה, יכולות פרסונליזציה ומערכות תשלום תומכות.

מיקר מצביעה, למשל, על תופעה שעולה גם מהדו"חות של חברות ייעוץ כמו גרטנר ו–IDC. לדבריה, שוק הסמארטפונים הגיע לרוויה והוא אינו צומח יותר. שיעור הגידול במכירות קרוב ל–0% נכון ל–2017, אך זאת מכיוון שמהפכת הטכנולוגיה הושלמה.

בסך הכל, מדי שנה נמכרים כ–1.5 מיליארד סמארטפונים וזוהי מהפכה חובקת עולם. מחיר ממוצע לסמארטפון הוא 300 דולר — לעומת 400 דולר לפני עשור, אך היכולות של מכשירים מודרניים השתפרו משמעותית, עם תכונות כמו עוזרות אישיות (בהפעלה קולית), זיהוי ונעילה מבוססי פנים, טעינה אלחוטית ועוד. אגב, 40% מהסמארטפונים שנמכרים כיום הם מיצרניות סיניות, לעומת 20% ב-2012.

העולם נעשה מחובר

ענף המובייל מאופיין בפשטות נוחות ההפעלה, ומיקר מציינת אפליקציות כמו ספוטיפיי בתחום המוסיקה וטלגרם בתחום המסרים המיידיים כנוחות במיוחד וזמינות למשתמשים - מה שמביא לקפיצה בשימושים, וכתוצאה מכך שיעור השימוש באינטרנט עולה. אדם בוגר צורך ביום 5.9 שעות בממוצע של מדיה דיגיטלית בסמארטפון, במחשב השולחני או באמצעי אחר - עלייה לעומת 5.6 שעות ביום ב-2016.

מיקר ציינה כי קצב האימוץ של הטכנולוגיה כיום מהיר מבעבר. כך, מרגע השקת המכונית בארה"ב, חלפו 30 שנה עד של-25% ממשקי הבית בארה"ב החזיקו בבעלותם מכונית, לטלוויזיה לקח כ-25 שנה עד של-25% מהבתים בארה"ב היתה טלוויזיה, אבל האינטרנט והטלפונים הניידים עשו קפיצה כזו תוך פחות מעשור. גם השימוש בטלפונים כאמצעי תשלום נהפך מקובל בשנים האחרונות. בסין, למשל, יש יותר מ-500 מיליון איש שמשתמשים בטלפון כארנק סלולרי.

למהפכה הטכנולוגית אף מסייעת הבינה המלאכותית. יכולת הדיוק של גוגל בזיהוי מלים עלתה מ-75% ב-2013 ל-95% כיום — קרוב כבר ליכולת האנושית לזהות שפה. מיקר מצביעה גם על יכולת הפרסונליזציה של פלטפורמות דיגיטליות להציע לצרכן מה שהוא מעוניין בו - סרט בנטפליקס, אייטם חדשותי בפיד של פייסבוק או מוסיקה בספוטיפיי. כל אלה מצליחים להגדיל את ההכנסות של הפלטפורמות הדיגיטליות.

מיקר מזכירה גם שהאינטרנט עובר בהדרגה להיות רשת בתשלום עם 118 מיליון משתמשים בנטפליקס, 100 מיליון מנויי אמזון פריים, 11 מיליון משתמשים משלמים לדרופבוקס ו-3 מיליון משתמשים משלמים ל"ניו יורק טיימס". המגמה מתרחשת גם בישראל — עם כניסה מסיבית של נטפליקס, ספוטיפיי, וחומות תשלום בחלק מאמצעי המדיה.

אלא שכאן מתעוררת בעיה מצד גופי רגולציה. כעת, יותר מאי פעם, גופי רגולציה מנסים להחליש את כוחן של מעצמות הדיגיטל. המאבק הוא בכמה חזיתות - פרטיות המידע, והדוגמה הבולטת לכך היא תקנות הגנת הפרטיות (GDPR) באיחוד האירופי; מיסוי, ומלחמה בין מדינתית בתכנוני המס שעושות הענקיות; ובחזית התחרות וההגבלים העסקיים - לוודא שלא נוצרים מונופולים חדשים בעידן האינטרנט. מיקר היא כמובן מהצד של הטכנולוגיה, ומזהירה מפני עצירת החדשנות והקידמה עם עודף רגולציה. למשל, היא מציינת כי מסקר של דלויט עולה כי 79% מהאמריקאים מוכנים לחלוק מידע אישי בשביל "תועלת אישית מובהקת".

5.9 שעות מסך ביום

2. אתגר הסחר המקוון

במצגת מקדישה מיקר גם חלק למסחר המקוון, שמגלגל יותר מ-400 מיליארד דולר בקצב גידול שנתי של 16%. לטענתה, מסחר אונליין מהווה כבר 13% מהמסחר הקמעוני המסורתי — הנמצא במשבר, כפי שלמשל חווה תעשיית האופנה בישראל.

מוכנים לשלם

גם המסחר המקוון מושפע מכל המגמות שהוזכרו קודם - פרסונליזציה, ממשק משתמש וכן הלאה, אבל יש לו עוד היבט - לוגיסטיקה ושילוח. מיקר מספרת על גידול אדיר בשימוש בחבילות, אתגר שגם דואר ישראל מתמודד עמו בשנים האחרונות, ויצריך מגוון פתרונות לוגיסיטיים. עם העלייה בסחר המקוון יש גם היבט של פשיעה וניצול לרעה ברשת, ולכן צומח ענף משני של מניעת הונאות במסחר המקוון — תחום שבו עוסקות בו חברות כמו פורטר וריסקיפייד הישראליות.

מיקר אף מציינת את החיבור בין הרשתות החברתיות לבין סחר מקוון, כשהרשתות נהפכות לאמצעי חשוב בשוק בהיבט של גילוי מוצרים והפנייה לרכישה. היא מציגה סקר שבו נשאלו אמריקאים בני 34-18 אם התוודעו למוצר לראשונה ברשת חברתית — ו- 78% השיבו לחיוב — כשרהם מציינים את פייסבוק ומיד אחריה אינסטגרם עם 59% מהמשתמשים שגילו שם מוצרים.

3. שוק העבודה לא ייכנע לרובוטים

מיקר אינה שותפה לשלל התחזיות שבעתיד הקרוב רובוטים יחליפו את העובדים ושיעורי האבטלה יאמירו, והיא מאמינה שמשרות חדשות ייווצרו במקביל למיכון. היא טוענת כי תחזיות שחורות כאלה מלוות את עולם הטכנולוגיה כבר שנים, ומציגה שערי עיתונים עם כותרות ברוח זו החל ב-1920. היא הציגה נתונים על כך שבגרף ארוך שנים שבדק את מספר עובדי התעופה מול עובדי הרכבות ב-1950-2015, מספר עובדי התעופה עלה, ומספר עובדי ענף הרכבות ירד. כלומר, על אף שהמשרות במגזר מסורתי ירדו, מספר המשרות בענף טכנולוגי יותר עלה, ונוצר איזון מסוים. תופעה דומה קיימת גם בקרב עובדי ענף החקלאות מול עובדי שירותים - רבות מהמשרות שנכחדו בענף חקלאות, הוחלפו במשרות בענף השירותים.

"האם זה יהיה שונה הפעם? אולי, אבל זה יהיה לא בהתאם לניסיון ההיסטורי", כותבת מיקר. שינוי שכן חל בשוק העבודה נוגע, לטענת מיקר, להעדפות העובדים. מסקר שמציגה מיקר עולה כי 51% מהעובדים בארה"ב מסרו כי יהיו מוכנים להחליף עבודה בעבור "שעות עבודה גמישות", ו-35% מסרו כי הם יהיו מוכנים להחליף מקום עבודה עבור מעסיק שמאפשר עבודה מהבית.

המטוסים החליפו את הרכבת

עוד גידול מהיר הוא בשוק הפרילינסרים, וגם זה בזכות הטכנולוגיה (פלטפורמות כמו Fivver הישראלית, למשל). מול גידול של 2.5% בכלל שוק העבודה העולמי  ב-2017-2014, באותו מועד גדל שוק עובדי הפרילנס ב-8.1%, מכיוון שקל יותר למצוא ולהעסיק כעת עובדים מהסוג הזה. על פי הערכות, בארה"ב יש 5.4 מיליון עובדים במודל פרילנסרים On Demand - גידול של 23% בשנה.

4. "הגירה חשובה ליצירת עבודה במגזר הטכנולוגיה"

בסוף המצגת שלה עוסקת מיקר בסוגיה שמעסיקה את העולם כולו, את ארה"ב במיוחד ואף את ישראל. בארה"ב הדיון כעת הוא על שלילת ויזות עבודה ממהגרים, מה שרלוונטי מאד לתעשיית הטק, ובכיריה מנסים להיאבק בכך, כשמהגרים הודים וסינים הם חלק משמעותי מכוח העבודה בעמק הסיליקון.

"הגירה חשובה ליצירת עבודה במגזר הטכנולוגיה", טוענת מיקר, וזאת בניגוד לדעה השמרנית שמהגרים גוזלים מקומות עבודה למקומיים. מיקר אף הדגימה בעזרת 25 חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, במונחי שווי שוק, והראתה ש56% מהן נוסדו בידי מהגרים או בני מהגרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker