תקציב הפרסום הממשלתי נשלט בידי חברות מחו"ל

מרבית תקציב הפרסום בדיגיטל של לשכת הפרסום הממשלתית היה ברבעון הראשון של 2018 בידי חברות לא ישראליות – כך עולה מדו"ח ההתקשרויות של הלשכה ■ הסכום הגבוה ביותר היה עבור קבוצת הפרסום של Havas Media, ככל הנראה עבור קמפיינים ברשת באירופה

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מטה HAVAS בפריז
צילום: Bloomberg

מדינת ישראל העלתה השבוע לראשונה לאתר היחידה הממשלתית לחופש המידע דו"ח המפרט את כל התקשרויות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ). הדו"ח חושף את כל התקשרויותיה של לפ"מ עם ספקים ואת חלוקת תקציב הפרסום הדיגיטלי של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שאותה קבעה הממשלה. מהדו"ח עולה כי המדינה הוציאה נתח גבוה מתקציב הרבעון הראשון של 2018 מחוץ לגבולות ישראל.

בראש הרשימה מככבים שלושה גופים לא ישראליים — קבוצת הפרסום Havas Media (יורו), סוכנות פרסום בינלאומית הפועלת בזירה הדיגיטלית שקיבלה את התקציב הגבוה ביותר — 50 מיליון שקל. הדו"ח לא מפרט זאת, אך נראה שמדובר בקמפיינים שעלו ברשת ברחבי אירופה. אחריה ברשימה נמצאות ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק, שקיבלו 14.7 מיליון שקל ו–9 מיליון שקל בהתאמה.

אחריהם נמצאים ברשימה נמצאים גופי השידור הטלוויזיוניים — קשת, רשת וקבוצת גריי קונטקט (מקבוצת אדלר חומסקי), שמפעילה את דקת הפרסום שלפני מהדורות החדשות. אלה קיבלו 7–8 מיליון שקל כל אחד. אחריהם ממוקמים העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" עם יותר מ–4 מיליון שקל כל אחד, וסוגר את הרשימה תאגיד השידור הישראלי כאן עם תקציב של קצת יותר מ–2 מיליון שקל.

המדינה מעדיפה להוציא את הכסף החוצה - הוצאות לפ"מ על פרסום ברבעון הראשון של 2018, במיליוני שקלים

המשמעות היא שמשרדי הממשלה מנתבים את מרבית תקציב הפרסום הדיגיטלי שלהם לטובת הפצת קמפיינים ברשת באמצעות חברות לא ישראליות, וברשימה לא נמצאים גופי תוכן מקוונים ישראליים. נראה כי אף שהכנסת דנה רבות על שליטתן של ענקיות האינטרנט ברשת ופגיעתן בגופי תוכן בכל העולם, ובהם ביוצרים ישראלים, ביד השנייה היא ממשיכה לפרנס אותן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker