מייסד ג'נרל קטליסט: "השקעות בסטארט־אפים הן יותר אמנות ממדע"

דייויד פיאלקו, מייסד שותף באחת מקרנות ההון סיכון המובילות בעולם, הגיע לישראל לחפש הזדמנויות השקעה ■ "אנחנו מחפשים יזמים שיש להם המון תשוקה למוצר ויודעים למכור, כך שיוכלו לבנות צוות. זה המפתח" ■ ומה הקשר לפוטין ולסמים באולימפיאדת החורף?

אלירן רובין
אלירן רובין
דיוויד פיאלקו (שני משמאל) בטקס האוסקר האחרון
דיוויד פיאלקו (שני משמאל) בטקס האוסקר האחרוןצילום: A.M.P.A.S/AdMedia/ZUMA Press, In
אלירן רובין
אלירן רובין

בשני העשורים האחרונים השקיעה קרן ההון סיכון האמריקאית ג’נרל קטליסט בכמה מהחברות והסטארט־אפים המוכרים בעולם — Airbnb, קאיאק, סטרייפ וסנאפצ’ט האמריקאיות, וגם למונייד, פאנדבוקס ופידווייזור הישראליות. בתעשייה העולמית היא נתפשת כיום כאחת הקרנות המובילות בארה”ב, לצד קרנות כמו אנדריסן־הורוביץ, קוסלה, סקויה, בסמר וגריילוק.

כדי להגדיל עוד יותר את החשיפה ליזמים, ג’נרל קטליסט הקימה ב–2013 תוכנית קאדטים (צוערים), להשקעות קטנות ביזמים צעירים. התוכנית, שנקראת Rough Draft, מנוהלת על ידי סטודנטים שמשקיעים בעסקים של סטודנטים אחרים. “התוכנית הזו רלוונטית מאוד לתל אביב. בכל שנה נעשות דרכה כ-20 השקעות בשלב הסיד (Seed) בסכומים שבין 25 אלף ל–75 אלף דולר. מתוך הקבוצה הזו בדרך כלל סטארט־אפ אחד בולט במיוחד”, אומר מייסד שותף של הקרן, דיוויד פיאלקו, שהגיע באחרונה לביקור בישראל.

ג'נרל קטליסט חושבת על הקמת פעילות בישראל?

"בשלב מסוים, ייתכן שתהיה לנו נוכחות מקומית. אחת הסיבות שאני כאן היא כדי להתעדכן בסצינה המקומית. כיום אנחנו נשענים על חברים ומנכ"לים שמציגים בפנינו עסקות וחברות.

מה מעניין אותך כאן?

"שלושה תחומים. הראשון הוא תחום הבריאות הדיגיטלית, דרך ההתמחות במדע הנתונים. זה רלוונטי לכל העולם וראינו פה כמה מהצוותים הטובים ביותר בתחום. התחום השני הוא מוצרי צריכה, אבל כאלה שמצריכים טכנולוגיה חזקה עם ממשק משתמש פשוט — כמו למונייד או פאנדבוקס (חברת ביטוח ושירות תשלומים דיגיטלי; א"ר); והתחום השלישי הוא כמובן סייבר. צוותי הסייבר הטובים ביותר בעולם נבנים בישראל".

אם כי רוב האקזיטים בתחום הסייבר קטנים יחסית.

"ישראל עדיין נמצאת בשלב הראשון של בניית חברות טכנולוגיה. ככל שיותר יזמים ייכנסו למעגל ויהיו יותר אקזיטים ויותר צוותים — יהיה לאנשים ביטחון ללכת רחוק יותר ולהקים חברות גדולות יותר. בנוסף, המיקום הגיאוגרפי של ישראל והמצב במזרח התיכון גורם לכך שרק מעטים מהלקוחות של החברות הישראליות נמצאים כאן.

מה צריכים היזמים לעשות כדי שתשקיעו בהם?

“זה יותר אמנות ממדע. הדברים החשובים ביותר הם מוצר וצוות. יותר מכל, אנחנו מחפשים יזמים שיש להם המון תשוקה למוצר, ויודעים למכור אותה טוב כדי לבנות צוות. זה המפתח. ברור לנו שיהיו עליות וירידות, אנחנו ננסה להעריך אם היזמים יוכלו להתמודד עם מצוקות ולעבור מכשולים מהסוג הטבעי בכל בניית עסק.

בכמה חברות אתם משקיעים בשנה?

"אנחנו משקיעים בכל שנה ב–10–15 חברות, וכמובן נפגשים עם הרבה יותר. אנחנו גם לא זוכים בכל העסקות שאנחנו רוצים. אנחנו נפגשים גם עם חברות שברור לנו שלא נשקיע בהן — כי חשוב לנו להבין לאן נושבת הרוח".

"הגעתי יותר כדי ללמוד ופחות לייעץ"

יש לך עצות ליזמים הצעירים שפועלים בישראל?

"הגעתי הנה יותר כדי ללמוד ופחות כדי לתת עצות. אני מתרשם מאיכות הצעירים שמקימים פה חברות. צריך רק לוודא שהשוק הפיננסי חזק מספיק לתמוך בהם. אני נדהם ומרגיש אופטימי לנוכח האנרגיה והיכולות הטכנולוגיות של האנשים בישראל".

האם זו תקופה טובה להשקיע, או שמחירי החברות בשיא?

“אני לא בטוח שצריך לתכנן מחזורים בהשקעות. אנחנו כקרן רוצים לגבות את היזמים הטובים ביותר, בכל זמן ובכל מקום שאפשר — בין אם זה בעמק הסיליקון, תל אביב, קייב או איסלנד. במקום שבו הצוותים הטובים ביותר בונים את המוצרים הטובים ביותר — שם אנחנו רוצים להיות. הדרך היחידה להצליח בתעשייה הזו היא לזכות בהמלצות מעולות מהמנכ”לים של החברות שלנו. אם השקענו ביזם שאנחנו חושבים שהוא פרטנר מעולה, והוא המליץ עלינו כקרן שעוזרת ליזמים, עשינו את את מלאכתנו נאמנה".

מה זה אומר, לעזור ליזמים?

"אנחנו מתמקדים בארבעה נושאים. הראשון הוא עזרה בבניית הצוות; השני הוא עזרה ביצירת הכנסות, כלומר לעזור ולתווך בין היזמים ללקוחות ולשותפים עסקיים; השלישי הוא להיות מנטורים עבור המנכ"לים בחברות. רובם צעירים, וקורה הרבה שהמנכ"לים הטובים ביותר של החברות שלנו הם יזמים שזו הפעם הראשונה שלהם. לכן הם צריכים לפעמים עזרה בניהול; הסעיף הרביעי הוא לוודא שהמימון לחברה עובד נכון ושהיא ערה למה שקורה בשוק שבו היא פועלת. יש יזמים שרוצים ללכת רחוק עם החברה והמימון, בעוד יש יזמים שמרגישים שהשוק פועל לרעתם, המחירים גבוהים והם רוצים נזילות. אנחנו שם כדי להקשיב לכל הדרישות האלה".

איזה תפקיד יש לשווי בגיוסי הון?

"בעבר, כשביצענו רק השקעות בשלבים מוקדמים, חיפשנו את המחיר הטוב ביותר — אבל זה כבר לא הקלף שלנו. הקרן האחרונה שגייסנו היתה של 1.4 מיליארד דולר, כדי שנוכל להמשיך להשקיע במחזורים השונים של החברות שלנו. זה לא שאנחנו לא רגישים לשווי בכלל, אבל אנחנו לא משתמשים בשווי כמדד לטיב החברה. אם נרצה להמשיך להשקיע בחברה — לא נצטרך גורם חיצוני שיגיד לנו כמה יפה התינוק שלנו בכך שיקבע את מחירו. הדרך לבניית עסק היא לעולם לא אופטימיזציה של תמחור בסבבי גיוס. אפשר לנצח לפעמים עסקות עם מחיר, אבל אני לא חושב שזו הדרך הטובה ביותר.

“השווי של הסטארט־אפים עלה, אבל עדיין יש חברות טובות שכדאי להשקיע בהן. מחירי השיא לא גורמים לנו לקחת צעד אחורה. אנחנו כן אומרים לחברות שלנו להיות הרבה יותר יעילות עם ההון שלהן. בינתיים, המצב טוב. היתה לנו שנה טובה והמשקיעים מרוצים. צריך לשים את האצבע על קצב שריפת המזומנים, אבל זה נכון לכל שוק. אם יש בועה — אני לא מודאג ממנה”.

מניית סנאפצ'ט בוול סטריט
מניית סנאפצ'ט בוול סטריטצילום: בלומברג

מה דעתך על הכניסה האגרסיבית של סופטבנק לתחום ההשקעות?

"זאת הזדמנות אדירה לכל תעשיית ההון סיכון לשפר את תפקודה (התאגיד היפני גייס בדצמבר 2017 קרן של כ–100 מיליארד דולר והשקיע הון עתק בחברות רבות, ובהן אובר, WeWork ולמונייד; א"ר). סופטבנק מביאה סכומים אינסופיים לחברות שבהן היא משקיעה — כך שאולי הן לא יצטרכו לגייס שוב כסף ויהיו להן המשאבים לחכות עד למכירה או הנפקה. בסופטבנק מנסים למצוא או לייצר את מובילי השוק, והון הוא אחד המרכיבים החשובים בכך. אך הון אינו המרכיב היחיד — אם משתמשים נכון במה שסופטבנק מציעה זה יכול לתרום המון, אבל צריך לזכור שיש הרבה חברות שקיבלו מימון יתר ונכשלו. רק לשפוך כסף לתוך חברה לא יעזור לה להצליח.

חברות לא נשארות זמן רב מדי בשוק הפרטי?

"אני חושב שזה בסדר שלוקח לחברות הרבה זמן עד שהן פונות להנפקה לציבור, כדי לוודא שהצוות והמודל העסקי במקום הנכון, ושהחברה קרובה לרווחיות. כל המשקיעים צריכים להבין שהקמת חברה טובה נמשכת כשמונה שנים. יש חברות שעשו את זה מהר מדי ולא היו מוכנות להנפקה".

סנאפצ’ט היתה צריכה לחכות?

“כמשקיעים תמכנו בהחלטה להנפיק את החברה (סנאפ, החברה שהמציאה את אפליקציית סנאפצ'ט, הונפקה בבורסה וגייסה 3.4 מיליארד דולר בתחילת 2017 — אך ערך המניה צנח במהירות; א"ר). הם היו טובים. מבחינתם, זה היה גיוס ולא מימוש, ואני חושב שזה היה טוב עבורם. גם אחרי שנה, המניה היתה במצב די טוב. במקרה של סנאפ — היו להם הכנסות, הצוות עבד טוב וזה הכריח אותם להיות יותר ממושמעים בניהול העסק. אנחנו עדיין מאמינים באנשים ובמודל העסקי של החברה לטווח ארוך”.

"הזכייה באוסקר היא האקזיט שלי"

טריילר לסרט איקרוס, זוכה האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר

לפני כחודשיים עלה פיאלקו לבמה בטקס פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע (האוסקר), לקבל את פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר עבור "איקרוס" — סרט שחשף בצורה מרהיבה את התוכנית הלאומית של ממשלת רוסיה לסימום ספורטאים. הסרט סיבך את גיבורו הראשי, רופא ספורטאים רוסי בשם גרגורי מיכאילוביץ', עם ממשל פוטין. כיום חי מיכאילוביץ' במקום מסתור בארה"ב, לאחר שנקלט בתוכנית להגנת עדים של ה–FBI.

מה למייסד קרן הון סיכון ולהפקת סרטי קולנוע?

“למדתי קולנוע וכבר שנים אני יוצר עם אשתי סרטים דוקומנטריים בנושאי צדק חברתי. השתתפתי בסרט הזה כי אני אוהב אופניים. אני מארגן בכל שנה אירוע רכיבה והתרמה, וגייסנו דרכו כ–600 מיליון דולר לחקר הסרטן. בריאן פוגל (במאי קולנוע אמריקאי ורוכב אופניים חובב; א"ר) בא עם הרעיון לבחון את ההשפעה של סמים על רוכבי אופניים וזה עניין אותי".

יש דמיון בין תחום ההשקעות לעיסוק בקולנוע?

"בסרט הזה מצאתי דמיון מובהק, משום שהרעיון הראשון של פוגל היה לצרוך סמים משפרי ביצועים (PED) כדי לבחון אם הוא יכול לרכוב טוב יותר תחת השפעה. אבל הדברים לא קרו כפי שתיכננו: למעשה, הביצועים שלו היו טובים פחות תחת סמים והיינו צריכים לעשות שינוי (Pivot) כמו בסטארט־אפ. הרעיון החדש היה לשלוח את בריאן למוסקבה, שם הוא גילה איך רוסיה תיחזקה במשך 30 שנה תוכנית לשימוש בסמים הללו בקרב הספורטאים שלה. זה הוביל לסקנדל עם רוסיה סביב אולימפיאדת החורף בסוצ'י ב–2016, ולבסוף לזכייה באוסקר. זה ממש כמו אקזיט — הפעם כיזם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ