שוק של 400 מיליון איש: האקזיט הערבי הגדול הראשון מנסה להתרומם בישראל

בריטניה מגלה עניין רב בחברה הערבית בישראל, ומשקיעה משאבים לעידוד יזמי היי־טק ■ "ישראל היא גשר לשוק הערבי, ויש פה יזמים ערבים שחיים באומת הסטארט־אפ", אומרת דונה חאג' ממרכז החדשנות של השגרירות ■ "ההשפעה גדולה - אם יהיה סיפור הצלחה כולם יכירו אותו"

דונה חאג'
דונה חאג'. "פוטנציאל גדול לאקזיט"צילום: עופר וקנין

בהיי־טק הישראלי מרבים לדבר על הצורך בהגברת שילובן של אוכלוסיות מרוחקות בתעשייה היוקרתית, במטרה להגדיל את היצע העובדים לענף, שלא מצליח לגדול. מי שעונה היטב על ההגדרה היא האוכלוסייה הערבית, ששיעורה בתעשייה הוא 1.4% בלבד, אף ששיעורה מסך כוח העבודה הוא 17%.

נתון זה עשוי להשתנות בשנים הבאות, בשל הגידול במספר הסטודנטים הערבים שלומדים את מקצועות ההיי־טק. ב–2016 גדל שיעורם במערכת ההשכלה הגבוהה ל–9.5% מכלל הסטודנטים למקצועות אלה, לאחר שבכל 30 השנים האחרונות הסתכם מספרם בכ–1,600 בלבד.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

מרות הגידול המרשים, הפוטנציאל בחברה הערבית, דווקא בישראל, עשוי להיות גדול בהרבה. "יש יותר מ–400 מיליון דוברי ערבית בעולם, כמחציתם משתמשים באינטרנט, ושיעור הגידול של המשתמשים מקרב דוברי השפה הוא המהיר בעולם. עם זאת, אחוזים בודדים מהתוכן באינטרנט הוא בערבית, ויש הרבה מקום לחדשנות", אומרת דונה חאג', מנהלת המגזר הערבי במרכז החדשנות הטכנולוגית (Tech-Hub) של שגרירות בריטניה, שחרתה על דגלה את קידום ההיי־טק הערבי בישראל.

חאג', 34, המתגוררת בלונדון, היא מוסלמית מכפר יאסיף שבגליל המערבי, שחונכה בבית הספר הנוצרי בכפר אעבלין, שם למדה אנגלית מגיל צעיר. ידיעת השפה האנגלית השתלמה עבורה כבר בגיל 10, אז נסעה עם משפחתה לבוסטון לטובת לימודים של אביה בהרווארד. עם סיום התיכון התקבלה חאג' לטכניון בישראל לתואר משולב בהנדסת תעשייה וניהול ובכלכלה וניהול. לאחר מכן עבדה בחברת הייעוץ תפן ובמט"י נצרת (המרכז לטיפוח יזמות, שהוא עמותה הממומנת על ידי משרד התמ"ת לפיתוח יזמים ועסקים קטנים ובינוניים), שכיום נקרא מעוף.

כנס מט"י בירושליםצילום: יח"צ

ב-2011, כאשר החליטה בריטניה על הקמת מרכז החדשנות בתוך השגרירות הישראלית, מהלך ייחודי בזמנו, הצטרפה חאג’ לצוות. Tech Hub, שחציו מתוקצב במימון ממשלתי בריטי וחציו במימון פרטי, הוקם במטרה לקדם שיתופי פעולה בין סטארט־אפים וגופי תעשייה ישראליים לתעשיות בריטיות המחפשות חדשנות. נושא נוסף שזכה לדגש מיוחד הוא תעשיית האינטרנט בעולם הערבי.

לבנות שותפויות טכנולוגיות

"כבר בהקמה התחלנו לחקור ולבדוק מה קורה בחברה הערבית, וכיצד גם היא יכול לתרום לבריטניה", אומרת חאג'. "גילינו שיזמים ערבים בישראל מפתחים מוצרים עבור האוכלוסייה הערבית בעולם, וזה שוק ענק".

אילו דברים למשל?

"יש כמה חברות עם מוצרים כמו ספרייה דיגיטלית ושירותי מוזיקה לאוכלוסייה הערבית. אבל בדרך כלל היזמים לא מעוניינים לחשוף את עצמם ואת העובדה שהם פועלים מישראל, כדי לא לפגוע במוניטין".

מה לבריטניה ולכל זה?

"בריטניה חורתת על דגלה את קידום המיעוטים. הגישה שלנו היא שאי־אפשר להגיע לצמיחה כלכלית מלאה ללא שילוב של אוכלוסיות מודרות. הרעיון הבסיסי הוא לבנות שותפויות טכנולוגיות בין ישראל לבריטניה. אנחנו מעודדים יזמים ישראלים, שלרוב מסתכלים על השוק האמריקאי, לבחון גם את בריטניה כשוק יעד. בתוך פעילות זו הקמנו אגף שאחראי על החברה הערבית. זהו מודל ייחודי לישראל.

"אם הפעילות עוסקת ביצירת שותפויות בין היזם הישראלי לארגונים הבריטיים הגדולים, אז מול היזמים הערבים נוסף ההיבט של גודל השוק. חברות מדיה ומו"לים בריטים מעוניינים לחדור לשוק הערבי, כך שישראל היא מעין גשר. יש פה יזמים ערבים בוגרי הטכניון שחיים באומת הסטארט־אפ".

בעיה בכישורים בסיסיים

מאז שנפתח המרכז הבריטי הקימה חאג' כמה פעילויות לקידום היזמות בקרב האוכלוסייה הערבית. היא מסבירה כי למרות הקירבה הפיזית של היזם מהכפר הערבי לתל אביב, קיימים עדיין פערים ניכרים לעומת מקבילו היהודי.

"האתגר האמיתי שלנו היה בכישורים הרכים (Soft Skills)", היא אומרת. "ליזמים ערבים יש בעיה בכישורים הבסיסיים, החל בלהגיע לפגישות בזמן, דרך בניית המצגות ועד הגשתן. תוכנית גו־גלובל שלנו נועדה לפתח את הכישורים האלה דרך שיחות ומפגשים עם היזמים. המטרה היא שהם ידעו לעמוד מול משקיעים ולקוחות כשיש להם הזדמנות אחת.

"עד היום השתתפו בתוכנית כ–50 יזמים, ומתוכם עשר נשים. כל שנתיים מתחילה תוכנית שבמסגרתה נוסעים 14 יזמים ללונדון, כדי לפגוש חברות ומשקיעים בריטים. 90% מהם מעולם לא היו בחו"ל למטרת עבודה, והם מקבלים טעימה של שוק גלובלי.

"אחת המשימות הראשונות שלנו היתה לתת להם את רשימת הפגישות, והם נאלצו להתמודד לבד עם דרכי ההגעה ולוחות הזמנים. אמרנו להם שהמטרה שלהם היא להביא 10 כרטיסי ביקור של אנשים חדשים שהם לא מכירים — כל זה כדי שייצאו מהבועה שלהם".

זו עדיין פעילות די קטנה.

"אבל המשמעות וההשפעה גדולות. אם יהיה סיפור הצלחה, כולם יכירו אותו. אמנם אקזיט ערבי בישראל עוד לא היה, אבל הפוטנציאל גדול".

יש תוצאות?

"כן. יש עסקות שנחתמות בין יזמים ערבים לחברות בריטיות. לרוב אנחנו לא יכולים לפרסם את זה. הדבר החשוב הוא שזה הגדיל להם את הביטחון. הם יודעים להסתובב בעולם ולסגור עסקות. זה שינוי תפישתי".

היעדר מודלים לחיקוי

פרויקט נוסף של Tech Hub שנמצא בתהליכי סיום הוא בניית פלטפורמה אינטרנטית ליזמות וטכנולוגיה בשפה הערבית. "אנחנו מקימים את Arab Tech Port. מדובר במאגר מידע של כל היזמים בחברה הערבית בישראל, וזה משהו שעוד לא נעשה. יש בישראל את מאגרי IVC וסטארט־אפ ניישן סנטרל, אבל אין מאגר שמתמקד בדוברי הערבית.

"אנחנו מכניסים לשם סרטונים בנושאי יזמות. אחד הסרטונים עוסק בהכנה לפגישה עם משקיע, שבו משתתפים חיים שני ואסף הראל מקרן ההון סיכון הישראלית IGP. בכל סרטון אנחנו דואגים שהחבר’ה הערבים יהיו נוכחים. מאוחר יותר ישולב גם פודקאסט".

מהם התחומים הבולטים בקרב היזמים הערבים?

"ביוטק ובריאות דיגיטלית, מפני שיש הרבה ערבים שלמדו רפואה, כימיה וביולוגיה. יש סיפורי הצלחה בתחום, אז אנשים נוטים ללכת למקצועות האלה. כמו כן, הצעירים בחברה הערבית רואים שהם ככל הנראה לא יכולים להיות נגידי בנק ישראל או בצמרת התעשייה הביטחונית, ולכן פונים לתחומים שבהם ימצאו עבודה".

תוכנית נוספת שהקים Tech Hub הבריטי נועדה לאפשר לבוגרי תואר ראשון במגוון תחומים, גם כאלה שאינם טכנולוגיים, ללמוד שפות קוד. "התחברנו לגוף שנקרא פאונדרס אנד קודרס, שמקים בוטקאמפס (קורסי תכנות קצרים) בבריטניה, והעתקנו את המודל לנצרת. כל מחזור נמשך שלושה חודשים, ומתקבלים אליו 18 איש — מחציתם מהחברה הערבית ומחציתם מכל העולם. כרגע אנחנו במחזור השלישי. התוכנית היא חינמית ומתקיימת באנגלית. לאחר שלושה חודשים אנחנו עוזרים לבוגרים למצוא עבודה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ