משכורת של 300 אלף דולר בשנה: "קשה למצוא כשרונות נדירים כאלה"

עד כמה דל מאגר מומחי הבינה מלאכותית?

בלומברג ביזנסוויק
ג'רמי קאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רובוט כדורסל שבנו מהנדסי טויוטה
רובוט כדורסל שבנו מהנדסי טויוטהצילום: Shizuo Kambayashi/אי־פי

מי שרוצה להשתכר יותר ממיליון דולר בשנה צריך לבחור בין ארבעה סוגי קריירה בלבד: מנכ"ל, בנקאי, אמן ידוע או ספורטאי מקצועי. אך כיום יש גם מקצוע חמישי – מומחה לבינה מלאכותית. אין הסכמה כמה מומחים כאלה יש בכלל בעולם. גוגל, פייסבוק, אפל, אמזון, אובר ואחרות מנפנפות בחבילות שכר מסנוורות כדי לפתות אקדמאים לעבוד בצוותים לפיתוח זיהוי פנים, עוזרים דיגיטליים ומכוניות אוטונומיות. אפילו דוקטורים טריים בלמידת מכונה ומדעי הנתונים יכולים להשתכר יותר מ־300 אלף דולר לשנה.

גם מחוץ לתעשיית ההייטק, יש דרישה לכישרונות כאלה שיתרמו לקדם אינטרסים של בנקים, קרנות גידור, יצרניות מכוניות וחברות תרופות. "אל תתנו למשכורות הגבוהות להרתיע אתכם", אמר קאי־פו לי, שבעבר ניהל את עסקי גוגל בסין, לקהל של מנכ"לים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס השנה. "גוגל משלמת מיליון דולר לכוכבי העל האלה", הוסיף לי, העובד כיום כמשקיע הון סיכון.

עיצוב מערכות בינה מלאכותית דורש תערובת נדירה של מתמטיקה ברמה גבוהה והבנה סטטיסטית, התנסות במדעי נתונים, יכולת תכנות, ומנה של אינטואיציה. קשה להעריך כמה עובדים עונים לדרישות הללו. התשובה חשובה מאחר שהיא מסייעת לחברות להחליט אם לבנות את המערכות שלהן בעצמן או להסתמך על ספקים חיצוניים. היא גם קובעת כמה כוח מיקוח יש למומחים במשא ומתן על השכר.

ב־7 בפברואר, אלמנט AI, סטארטאפ ממונטריאול שמסייע לחברות לעצב וליישם מערכות למידת מכונה, פרסם דו"ח שהעריך כי בעולם יש כ־22 אלף דוקטורים למדעי המחשב שמסוגלים לבנות מערכות AI. רק כ־3,000 מהם מחפשים כעת עבודה. בארצות הברית נדרשים כ־10,000 עובדים כאלה, אומר מנכ"ל אלמנט AI, ז'אן פרנסואה גנגה. טנסנט, ענקית האינטרנט הסינית, העריכה בדצמבר כי בעולם יש 200־300 אלף "חוקרים ועובדים בתחום AI". אלמנט AI אומרת כי טנסנט ספרה יותר מדי כותבי קוד שפשוט תורמים לפרויקטים ואין להם המומחיות ליצור אלגוריתמים חדשניים מקוריים או יישומים מאפס.

עם זאת, החברה ממונטריאול מודה שהמתודולוגיה שלה בעייתית. אלמנט AI סרקה את לינקדאין בחיפוש אחר אנשים שהפרופיל שלהם כולל דוקטורט שהתקבל אחרי 2015, מופיעים בו משפטי מפתח כמו עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, ובין כישוריהם נמנות שפות התכנות פייתון או טנסור פלואו שמשמשות בתוכנות AI רבות. החברה אומרת שבכך אולי פסחה על חוקרים רבים במקומות שלינקדאין לא פופולרית בהם, או שיש להם מומחיות ללא תואר מרשים. וישאל צ'טראת', מייסד שותף ומנכ"ל Prowler.io, סטארטאפ אוטומציה מקיימברידג', אנגליה, לא התקשה לגייס אנשי AI בשיטת חבר מביא חבר. לדבריו, כדי למשוך עובדים מצוינים יש להציג בעיות מעניינות ושיהיו כבר מתמטיקאים מעולים בצוות. גורם משיכה נוסף הוא שצ'טראת וחבריו כבר מכרו חברה שהקימו לאפל, ב־2015.

לאלמנט AI יש תמריץ להצביע על מחסור בכוח אדם. ככל שחברות מתייאשות מלהשיג מומחים משלהן, הן יצטרכו יותר ספקיות כמוה שיעבדו בשבילן. "המחסור בכישרונות אמיתי", אומר גנגה, ומוסיף כי התקשה לגייס עובדים אף שחלוץ ה־AI יהושע בנג'ו הוא אחד משותפיו. בנג'ו, מדען מחשב מאוניברסיטת מונטריאול, הוא אחד משלושה אנשים שזכו בקרדיט על הובלת מפץ ה־AI. שני האחרים הם יאן לקון, כיום בפייסבוק, וג'פרי הינטון, כיום בגוגל. על ממשלות ואוניברסיטאות להשקיע יותר כסף בהכשרה, אומר גנגה. בקצב הנוכחי, שטף של מומחים יתחיל למתן את דרישות השכר בתחום תוך שלוש־ארבע שנים, ורוב החברות לא רוצות לחכות עד אז. אינטל, פייסבוק וגוגל יוצרות תוכניות הכשרה ל־AI משלהן.

גוגל היא גם אחת מהחברות שמתנסות בלמידת מכונה אוטומטית, AutoML, שמשמעה ש־AI יכולה ליצור AI משל עצמה. ענקית החיפושים החלה להציע לאחרונה את השירות ללקוחות הענן שלה. ועדיין, הביקוש למומחים מושך ציידי ראשים לכנסים אקדמיים שבעבר היו משעממים למדי עבורם. כדי לפתות מועמדים, המגייסים מארגנים ארוחות ערב מפוארות ומסיבות. כריס רייס, ראש גיוס כישרונות בקבוצת מוצרי ה־AI של אינטל, אומר שאין הרבה ברירה אלא לגייס באגרסיביות באירועים כאלה. "קשה למצוא אנשים בעלי כישרונות כה נדירים", הוא אמר בכנס NIPS בדצמבר.

השורה התחתונה: מחקר של אלמנט AI מראה כי בעולם יש רק כ–22 אלף אנשים שמחזיקים בכישורים המתאימים לחברות בתחום, אבל ההערכה הזאת אינה מדעית במיוחד.

תרגום: דפנה מאור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker