היי-טקיסטים, בא לכם לעבוד בשבת? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היי-טקיסטים, בא לכם לעבוד בשבת?

חברות היי-טק גלובליות כמו צ'ק פוינט, וויקס ואאוטבריין מספקות שירות במדינות רבות בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע ■ הן לא יכולות להגיד ללקוחות שאי אפשר לספק שירות בשבתות - ולכן מפעילות מוקדי תמיכה טכנית במקומות שונים בעולם

138תגובות
משרדי וויקס בקייב
אלירן רובין

הרבה מאוד רעש היה כאן לפני כמה חודשים סביב חוק המרכולים, שהגביל את הרשויות המקומיות בהחלטה על פתיחת עסקים בשבת והעביר את הכוח לשר הפנים. החוק הזה נולד בעקבות מאבק שהתחיל באשדוד, שם נפתחו מרכולים במרכז העיר, חלקם בסמיכות לבתי כנסת ואזורים שבהם גרים אנשים שומרי שבת.

אחרי הרעש הגדול והפגנות השבת באשדוד, המהומה קצת נרגעה משום שהעירייה עברה לאכיפה בררנית. כלומר, לעתים נותנת קנסות לעסקים שפתוחים בשבת בקניונים, ולעתים לא. אבל בכל הרעש הזה לא נשאלה השאלה לגבי המחיר הכלכלי שמשלמים עסקים בישראל משום שאינם פועלים בשבת. אל על, למשל, אינה טסה בשבת ונמצאת בעמדת נחיתות מול חברות התעופה המתחרות. האבסורד הוא שדתיים יחרימו את אל על אם היא תטוס בשבת, אך אינם מחרימים את לופטהנזה או בריטיש איירווייז שעושות זאת.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

השבוע התברר שיש עוד מגזר שנפגע מחוק שעות עבודה ומנוחה המונע עבודה בשבת: ההיי־טק. ולא סתם חברות היי־טק, אלא הגדולות והחזקות שבהן, כמו צ'ק פוינט, וויקס וחברות אחרות שמרכז הפעילות שלהן נמצא בישראל. נדייק: הן לא באמת נפגעות. מי שנפגע בפועל הם עובדים פוטנציאלים בתחום התמיכה הטכנית שאינם יכולים לעבוד בחברות האלה, משום שאין לחברה אפשרות להעסיק אותם בשבתות בגלל החוק, ולכן הן נאלצות לספק תמיכה טכנית ללקוחותיהן ממקומות אחרים בעולם. מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, סיפר השבוע בכנס ההיי־טק של TheMarker שאם מגבלת השבת היתה מוסרת, ניתן היה להביא לישראל אלפי משרות של תמיכה טכנית שכיום נמצאות בחו"ל.

אהרון פגש בתחילת השבוע את מנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד, והוצגו לו כמה כשלים שפוגעים בתעשיית ההיי־טק, ובראשם המחסור בכוח האדם — מהנדסים ומתכנתים. הבעיה הזאת מוכרת, והיא גורמת לכך שחלק מחברות ההיי־טק הישראליות מקימות פעילות בהודו ובמזרח אירופה, ומעסיקות שם כ–20 אלף איש. זה גם פותר להן את המחסור בכוח אדם וגם מפחית את העלויות הגבוהות של העסקת עובדים בישראל.

המדינות שבהן חברות ישראליות מעסיקות
מפתחים

הכשל החדש שעלה בפגישה הוא סוגיית השבת. חברות היי־טק גלובליות כמו צ'ק פוינט, וויקס ואאוטבריין מספקות שירות במדינות רבות בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע. הן לא יכולות להגיד ללקוחות שאי־אפשר לספק שירות בשבתות. לכן, הן מפעילות מוקדי תמיכה טכנית במקומות שונים בעולם.

זו לא הסיבה היחידה. במקרים רבים הן עושות זאת כדי לספק שירות טוב וקרוב יותר ללקוחות. אבל גם להפעלת מוקדי תמיכה טכנית בישראל יש ערך רב, מאחר שהם פועלים לצד מרכזי הפיתוח ומספקים להם משובים מיידיים מהשוק, המסייעים להם לתת מענה מתאים. תמיכה טכנית נעשית ברמות שונות — החל בנציגים שהכשרתם בסיסית ועד מהנדסים בעלי ניסיון והכשרה מקצועית רחבה. בהתאם לכך גם השכר הוא בטווח רחב.

חברות היי־טק אמנם מעסיקות עובדים בשבת, אך רק בתחומים חיוניים כמו אבטחת מידע או טיפול בתשתיות. תמיכה טכנית פשוטה אינה חלק מהעיסוקים המותרים. אין כאן צורך לאומי מיוחד. להבדיל ממרכולים שנמצאים בתוך אזורי מגורים, משרדי ההיי־טק נמצאים בדרך כלל בשולי הערים הגדולות, ועבודה בהם אינה כרוכה בהפרעה כלשהי למרחב הציבורי.

זה מעלה את השאלה מדוע בעצם לא לאפשר לחברות ההיי־טק הישראליות לספק ללקוחות תמיכה טכנית בשבתות. כשהעניין עלה מול גורמים במשרד העבודה והרווחה, עלתה ההצעה שהחברות יעסיקו "לא יהודים" בשבתות. ואולם בחברות ההיי־טק טוענים כי ההצעה לא ישימה, משום שתמיכה טכנית דורשת שליטה בשפות, וקשה למצוא באוכלוסייה הערבית עובדים מתאימים. לא מדובר רק באנגלית אלא בשפות נוספות, ולכן המשרות האלה מתאימות לסטודנטים ולעולים חדשים.

ההתנגדות תגיע משני כיוונים

במדרג המקצועות בענף ההי־טק יש שתי משרות שנחשבות ל"משרות כניסה" לענף, משום שאינן דורשות בהכרח הכשרה מקצועית רחבה — תמיכה טכנית ואבטחת איכות (QA), בעיקר לתוכנה. מי שמתחיל בתמיכה טכנית יכול להתקדם לתפקידי ניהול צוות ובהמשך לטפס במעלה התפקידים בארגון. זה מענה תעסוקתי טוב לעובדים שלא רכשו השכלה אקדמית, אלא הוכשרו בקורסים מקוצרים או בהליכי הכשרה בחברות.

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון
עופר וקנין

העברת פעילות של תמיכה טכנית מחו"ל לישראל יכולה לספק לעובדים בתחום הזה הזדמנות להשתלב בתעשיית ההיי־טק. האם שווה לכופף את העיקרון של איסור עבודה בשבת למען המטרה הזאת? ובכן, אנשים שמעורבים בעניין טוענים כי ההיתכנות הפוליטית שלו נמוכה מאוד. ההתנגדות עשויה להגיע משני כיוונים: המפלגות החרדיות וח"כים חברתיים שיראו בכך שבירה של ערכו של יום השבת כיום מנוחה.

אין דבר מפתיע בהתנגדות החרדית. היא צפויה ומתבקשת, בוודאי בממשלה הנוכחית. ההתנגדות של ה"חברתיים" פחות ברורה. הם הרי אמורים לתמוך בכל יוזמה שתגדיל את היצע מקומות העבודה בישראל, ובטח בהיי־טק, שהוא ענף צומח שיכול לספק אופק תעסוקתי.

למעשה, צמצום היצע מקומות העבודה בתמיכה טכנית בחברות ההיי־טק הגלובליות יכול להיחשב לפגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק. בתי הדין לעבודה ובג"ץ נדרשו לא פעם לסוגיה זו. שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר אמרה על כך בזמנו: "אכן, איסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק... ברם, החוק מתיר פגיעה בחופש העיסוק, בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון. ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית, ואילו היהדות, שהנחילה לאנושות את הקונספציה של יום המנוחה השבועי, קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי. יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מאשר ערך דתי".

דברים כדורבנות. אבל הם מעלים את השאלה אם חברות ישראליות שרוצות להתחרות בשוק הגלובלי יוצאות אליו עם אילוצים ייחודיים שפוגעים בהן וגם בעובדים בישראל. זו שאלה רחבה יותר והיא עולה בעיקר בעתות מצוקה. אל על, למשל, מעלה את העניין הזה בעיקר כשמצבה קשה (היא פועלת בענף תנודתי מאוד). חברות ההיי־טק לא זועקות כרגע, וגם העובדים לא מתלוננים, כי האבטלה נמוכה מאוד ויש עבודה לכולם. אבל כשזה ישתנה ותחול הרעה במצב המשק — סביר להניח שיעלה הצורך לייצר מקומות עבודה מן הגורן ומן היקב. החזרת משרות בתחום התמיכה הטכנית תהיה אחת מהן.

נ.ב

ההיי־טק הביא לשוק העבודה המקומי הרבה מאוד חידושים — אופציות לעובדים, רכב צמוד, כרטיסי הסעדה, רילוקיישן, נסיעות תכופות לחו"ל, שעות עבודה ארוכות, דילוגים תכופים בין עבודות וצורך תמידי בהתחדשות והשתנות. מה שלמדת אתמול כבר לא מספיק למחר. ולהבדיל מענפים אחרים — השכר לא רק עולה, אלא יכול לעלות, לרדת וגם להשאיר אנשים "בין עבודות". לא כל עובדי ההיי־טק מתים על הנורמות התעסוקתיות. רבים חשים שמדובר בעבודה מאוד לא יציבה. בקלות אפשר לאבד תפקיד סתם כי פרויקט הסתיים, ולא כי העובד עצלן או רשלן. אבל בשורה התחתונה זה ענף שרוב המשרות בו מתגמלות והוא העתיד.

שאלת השבת מעניינת כשמדובר בהיי־טק, כי אם מדובר בתעשייה גלובלית הפועלת על פי סטנדרטים גלובליים, זה אומר שעבודה בשבת במרכזי שירות בישראל צריכה להיות חלק מהסטנדרטים. זה אמנם לא הדבר שעוצר את התעשייה, אבל זה יכול לספק הזדמנויות לרבים שכרגע אינם חלק מסצנת ההיי־טק. ובעיקר — מרכזי שירות שפועלים בשבת אינם מפריעים לאיש. מדובר בבניינים סגורים, בשולי הערים, ולא במרכול שנפתח ליד בית כנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#