20 אלף משרות היי-טק אבדו: קטר הצמיחה של ישראל נודד לחו"ל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

20 אלף משרות היי-טק אבדו: קטר הצמיחה של ישראל נודד לחו"ל

מחקר: עלויות ההעסקה של עובדים שחברות ישראליות מעסיקות במדינות לואו קוסט - כמיליארד דולר בשנה. סכום זה היה יכול להיות מושקע במשכורות של עובדים ישראלים ■ החברות: "לא מצליחות לגייס מפתחים בישראל"

94תגובות
קייב

כמה שווה לישראל חברת ענק כמו אינטל? כמה היא שווה בהיבטי תעסוקה בפריפריה, או בהיבטי מס הכנסה? כמה היא תורמת לממוצע השכר ולחציון? עכשיו תדמיינו עוד חברה כזו שקמה בישראל מחר. מחקר חדש של חברת אתוסיה, העוסקת בהשמה להיי־טק, מעריך כי חברות טכנולוגיה ישראליות הוציאו כ–20 אלף משרות למדינות לואו־קוסט (מדינות שבהן השכר נמוך) בהודו ובמזרח אירופה. עלויות ההעסקה השנתיות של משרות אלה מסתכמות ב–960 מיליון דולר. כלומר, כמעט מיליארד דולר שהיו יכולים להיות מושקעים במשכורות של עובדים ישראלים שמשלמים מסים בארץ.

ההערכה מבוססת על אקסטרפולציה שביצעה אתוסיה לנתונים שאספה בסקר טלפוני בפברואר. הסקר נערך בקרב 138 מנהלים של חברות טכנולוגיה ישראליות, שמעסיקות יחד כ–30 אלף עובדים בישראל, ושיש להן גם מפתחים במדינות לואו־קוסט. הסקר כלל בעיקר סטארט־אפים וחברות צמיחה, ובהם שמות בולטים כמו 888, סימילרווב, וויקס, אפספלייר, מיי־הריטג', ורוניס, פייוניר, Gett וסייסנס.

מקום ההעסקה המוביל במיקור חוץ הוא אוקראינה (28% מהחברות); פולין (19% מהחברות); בולגריה ובלארוס (14%, כל אחת); הודו (12%); רומניה (7%); מקדוניה (2%); ואחרים (4%), ובהם קזחסטן, צ'כיה וסלובקיה.

להיכן החברות מוציאות את המשרות? 
אוקראינה	28%
פולין	19%
בולגריה	14%
בלארוס	14%
הודו	12%
רומניה 7%
מקדוניה	2%
אחר	4%
2018 מקור: אתוסיה
על-פי סקר טלפוני של 138 מנהלים של חברות היי-טק ישראליות, פברואר
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

צמיחה של 25% בשנה

אתוסיה התעניינה במיוחד בהעסקת עובדים לא ישירה, המתבצעת באמצעות חברות מיקור חוץ או במודל חשבוניות (פרילנסרים), שבה, לטענתה, הקשר ארעי או מוכוון פרויקטים. זוהי למעשה צורת ההעסקה הנפוצה במיקור חוץ, שאחראית לפי הערכות ל–70% מהמשרות שהחברות מוציאות החוצה. זוהי גם המסה העיקרית, לטענת אתוסיה, שמחמיץ ההיי־טק הישראלי — 14 אלף משרות, נכון לפברואר 2018.

מודל ההעסקה הישירה אמנם נפוץ פחות, אך בהחלט קיים — לוויקס, למשל, יש מרכזי פיתוח בליטא ובאוקראינה, אפספלייר רכשה באחרונה חברה אוקראינית וצירפה את עובדיה לשורותיה. יש גם חברות רב־לאומיות המעסיקות עובדים שמסופחים לפעילות המקומית. כך למשל, לאינטל ישראל יש מרכז בפולין.

יובל טל, נשיא ומייסד פייוניר
Tommy H

בפייוניר, שמעסיקה את רוב עובדיה בהעסקה ישירה אך משתמשת באוקראינה בחברת כוח אדם, סבורים כי ההפרדה הזאת מלאכותית וחסרת חשיבות: "השימוש בחברה חיצונית במקומות האלה הוא הרבה פעמים טכני, כדי להיות מיושר עם חוקי התעסוקה של אותה מדינה. העובדים האלה מגיעים לעבודה במשרדים של פייוניר, בקורות החיים שלהם נכתב השם פייוניר, ובימי הגיבוש ובהצלחות הם חוגגים בפייוניר. הם לא הולכים אחר הצהריים לעבוד בחברה אחרת. אנחנו תמיד נבחר בשיטת העסקה ישירה ככל האפשר, כי זה יוצר לויאליות ומוסר עבודה גבוה", אומר יובל טל, נשיא ומייסד פייוניר.

כך או אחרת, לפי המחקר של אתוסיה, מודל ההעסקה מעבר לים צומח בקצב אדיר בתוך החברות. ליתר דיוק, חברות שכבר התנסו במודל מרוצות ממנו, והן ממשיכות לגייס מעבר לים. המשאל הטלפוני של אתוסיה התקיים בשתי נקודות זמן — ינואר 2017 ופברואר 2018. בזמן זה, מספר העובדים המועסקים במיקור חוץ במזרח אירופה ובהודו על ידי החברות שהשיבו לסקר צמח ב–25% מ–1,760 ל–2,240. זאת, בהשוואה לצמיחה של 6% בלבד בהיקף המשרות שאוישו בהיי־טק הישראלי (כלל החברות) באותה תקופה.

זה לא שהחברות בישראל אינן עסוקות בגיוס עובדים — הן עסוקות מאוד. למעשה, הן איישו כ–62 אלף משרות היי־טק ב–2017, לפי הערכת אתוסיה, אולם בגלל השוק התחרותי, רובן המוחלט יועדו להחלפת עובדים או עוזבים מרצון, ולא לצמיחה אורגנית במצבת כוח האדם.

מה המניע לעבודה במודל של מיקור חוץ בחו"ל?* ‬‬
לא מצליחים לגייס בארץ	31%
רמות שכר גבוהות בישראל	35%
צורך בהתרחבות מואצת של הפיתוח	22%
מיאוס בעבודה מול מפתחים ישראליים	12%
*על-פי סקר טלפוני של 138 מנהלים של חברות היי-טק ישראליות, פברואר 2018 מקור: אתוסיה

"בלי תן ביס או מקבוק"

באתוסיה מסיקים מסקנה קצת מרחיקת לכת מהמספרים — החברות הישראליות סובלות ממה שהן מכנות ה"פריווילגיות" של המפתח הישראלי, ומעדיפות לגייס מעבר לים, שם הציפיות נמוכות יותר. 12% מהמשיבים לסקר (לאו דווקא החברות שנקבנו בשמן) דיווחו כי הן "מאסו בעבודה מול מפתחים ישראלים".

אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה
חזי רגב

"באוקראינה לא צריך לדאוג לסיבוס או תן ביס (כרטיסי הסעדה המוטענים בכסף ומקובל לתת אותם לעובדים בחברות היי־טק), אין רכב או מקבוק, ומהנדסים לא מתלוננים שה–'Developer Happiness' ('רמת האושר' של המפתח) שלהם בירידה", אומר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה. "חלק מהסטארט־אפים מדווחים על הקושי שלהם להתמודד עם רמת הדרישות שמעמידים מולם מפתחים ישראליים, שמרגישים מחוזרים על ידי חברות טכנולוגיה זרות שמגיעות לישראל".

"סיקלום מעסיקה 3,500 עובדים במזרח אירופה, 500 מהם עובדים עבור חברות ישראליות", אומר ערן כהן, מנכ"ל סיקלום ישראל, המספקת שירות של מפתחים במיקור חוץ באירופה. "הישראלים אמנם יותר מפונקים, אבל אל תתבלבלו — גם באוקראינה תנאי העבודה מעולים. הקירות מזכוכית שמקיפים את המשרד והמטבחון נמצאים גם שם. כשחברות בינלאומיות עושות השוואות בין תרבות העבודה של האוקראינים והישראלים, הם יוצאים דומים ברוב הפרמטרים — ישירות, מבנה שטוח ותקשורת בלתי־אמצעית".

בכל מקרה, זאת אינה הסיבה הבולטת לגיוס מעבר לים. קצת יותר משליש מהמשיבים לסקר (35%) מתלוננים על רמות השכר הגבוהות, ושיעור דומה יחסית (31%) מדווחים על כך שהם פשוט לא מצליחים לגייס מפתחים בישראל — בדרך כלל מדובר בסטארט־אפים קטנים ופחות מוכרים, שמתקשים להציע למפתחים הצעות תחרותיות או סביבת עבודה יציבה. אחרים (22%) גייסו הון משמעותי, שאמור לתמוך בצמיחה מואצת שהם מתקשים להשיג עם מצוקת כוח האדם המנוסה בישראל.

משרדי סימילרווב בקייב
אלירן רובין

"האידיאל הוא להעסיק בישראל"

"מהזווית של החברה, הכי טוב זה לשים כמה שיותר אנשים באותו מרכז פיתוח — עם שיחות מסדרון, הכימיה והיכולת לעבוד ביחד. זה הרבה יותר פשוט לעשות את זה באותו אזור גיאוגרפי, באזור זמן זהה ובאותה תרבות, ולכן היינו רוצים להעסיק כמה שיותר אנשים בישראל", אומר טל מפייוניר. "בישראל קשה לגייס מתכנתים, ובטווח הקצר, איבוד המשרות האלה הוא בלתי־נמנע, בגלל מצוקת כוח האדם הרלוונטי. אבל חברות היי־טק לא מעסיקות רק מתכנתים. יש מעטפת גדולה מאוד של שיווק, תמיכה ומערכות תומכות במוצר, ושם נמצא השיקול של חוקי תעסוקה ועלויות. למשל, בצרפת החוקים הם דרקוניים, אז את לא מתעסקת עם צרפת. את לא רוצה להעסיק במדינה שאת לא יכולה לפטר בה. זה חלק מהאילוצים, ואנחנו מסתכלים עליהם בצורה מאוד קרה כשאנחנו מתרחבים".

ג'ייסון שווארץ, סמנכ"ל הכספים של סימילרווב
SimilarWeb

לדברי ג'ייסון שווארץ, סמנכ"ל הכספים של סימלרווב, לשער הדולר יש תפקיד חשוב בדחיפת החברות הישראליות למצוא פתרונות מעבר לים: "מקור המימון של הסטארט־אפים הישראליים הוא דולרי — ההכנסות שלנו דולריות, והדיווחים שלנו למשקיעים הם בדולרים. ככל ששער הדולר נמצא בטווח הנמוך שבין 3.4–3.55 שקלים, זה מייקר את עלות העסקת העובדים בארץ ומשווה אותה לזאת של עמק הסיליקון, ובעלויות האלה קשה לנו מאוד להצדיק מול המשקיעים שלנו גיוס של עובדים בישראל. באוקראינה אנחנו משלמים בדולרים והמשכורת שלנו נחשבות גבוהות מאוד עבור מתכנתים שם, בשל יוקר המחיה שם.

"שער הדולר היה במשך שנים בין 3.8–4 שקלים. שער של 3.8 שקלים לדולר הוא מצוין ליבואנים, ליצואנים ולכלכלה הישראלית כולה. כל מדינה מתוקנת דואגת לכך שמדיניות המטבע שלה תתמוך בכלכלה ובאינטרסים שלה, ואני מצפה מנגידת בנק ישראל לעשות צעדים ולטפל הן בספקולנטים והן בצורת ההשקעות, כדי לגרום לכך ששער הדולר יהיה יציב".

השכר החודשי למתכנת בישראל גבוה מהשכר במזרח אירופה

ניר זהר, נשיא חברת וויקס, התייחס בעבר לתחרות השכר בדברים שאמר ל–TheMarker: "אני אוהב את השוק הישראלי, ולא מתכוון לוותר על המתכנתים הישראלים, אבל המלאי מוגבל והתחרות מטורפת.

"סטארט־אפים שצריכים עובדים בודדים יכולים לשלוף כאלה עם תנאים מטורפים, וגם פייסבוק וגוגל יכולות להרשות לעצמן להציע משכורות גבוהות ב–50% ממחיר השוק, והן עושות את זה. וויקס נמצאת במקום קשה יותר מהבחינה הזאת. כהנהלה, אני חושב על עתיד החברה, ולכן אני לא יכול שכל הפעילות שלה תתרכז בתל אביב מבחינה כלכלית.

לדברי זהר, "הצורך באנשי תוכנה רק יגדל. לימודי שפות של תלמידי ישראל צריכים להתחיל בעברית, ולהמשיך באנגלית, מתמטיקה ותוכנה — בלעדיהן לילדים שלנו אין עתיד. זו הדרך היחידה להתחרות בעולם הזה".

ערן כהן, מנכ"ל סיקלום ישראל
סמדר כפרי

לכהן מסיקלום, שמרוויח מהתופעה, יש עמדה נחרצת בעניין: "אף ישראלי לא מפסיד את העבודה שלו בגלל חברה אוקראינית. זה פתרון. במצב אופטימלי, הצבא והאוניברסיטאות היו מספקים את כל הדרישות של השוק הזה. אבל במצב הנתון, מספר אנשי התוכנה שמשתחררים לשוק לא השתנה ב–30 השנה האחרונות, אבל התעשייה גדלה פי עשרה, אז מה נעשה? אם נגדל בקצב שגדל מספר אנשי התוכנה בארץ, לא נגיע ל–5 מיליארד דולר של גיוסי הון לסטארט־אפים ישראליים, וחברות ישראליות לא יוכלו להתפתח. לחברה טכנולוגית בצמיחה זה לגדול או לחדול".

"בתוך ארבע־חמש שנים יהיה קשה מאוד למצוא אנשים גם באוקראינה, בולגריה, רומניה, פולין ובלארוס. אלה המקומות המובילים עם המהנדסים הטובים, אבל הטאלנט שם כבר נגמר ואנחנו כבר מחפשים יעדים אחרים".

סולומון מאתוסיה מסכם: "הפתרון של העסקה במודל מיקור חוץ כבר לא נתפש מסוכן בקרב סטארט־אפים וחברות טכנולוגיות. יש הרבה חברות שכבר עושות את זה ואפשר להתייעץ אתן, ובשנים האחרונות, ככל שהתופעה מתפתחת, גם הסיכונים בעבודה המרוחקת הצטמצמו — נוצרו כלים ופלטפורמות לשיתוף מסכים וקוד, שהפחיתו את הצורך בנסיעות מרובות, ומאפשרים פיקוח צמוד על המפתחים המרוחקים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#