הקרב על הלוויין: ישראל מאבדת את מקומה במועדון החלל היוקרתי - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על הלוויין: ישראל מאבדת את מקומה במועדון החלל היוקרתי

חלל תקשורת החליטה לקנות את הלוויין הבא שלה מחברה אמריקאית - והכניסה ללחץ את התעשייה האווירית - שמעסיקה מאות עובדים בתחום ■ למרות הצהרות הממשלה על הצורך בכך, היא מתמהמהת במימון מערך לוויינים כחול־לבן

58תגובות
שיגור הלוויין עמוס 5
Oleg Urusov / RIA Novosti/ או?

התנהלותה של מדינת ישראל בנושא תעשיית לווייני התקשורת יכלה בקלות לככב באחד מסיפורי חלם, אילו נכתבו כיום ולא לפני 150 שנה. הישגה של ישראל בכניסה למועדון החלל הבינלאומי מרשים מכל בחינה — אך התנהלותם של מקבלי ההחלטות עשויה להביא לקבורת התחום כולו. כיצד קרה שלמרות הצהרות חוזרות ונשנות בדבר הצורך האסטרטגי של ישראל בלווייני תקשורת כחול־לבן ולמרות העלות הנמוכה יחסית של הצלת התחום, ישראל קרובה כעת למסמוסו?

רחוק מעיני הציבור, מתרחש בימים אלה קרב יצרי בין החברה הממשלתית התעשייה האווירית (תע"א) לבין חברת חלל תקשורת. המאבק אמנם אינו מתנהל ישירות בין גופים אלה — אך הם נמצאים משני צדי המתרס, כשביניהם ניצבת ממשלת ישראל, כנוכחת־נפקדת.

בחודש שעבר בחרה חלל, בפעם השנייה ברציפות, בחברה זרה לבניית לוויין (עמוס 8), תמורת 112 מיליון דולר. זוהי עלות נמוכה יחסית ללוויין — הזמנתה הקודמת של חלל, מחברת בואינג האמריקאית, הסתכמה ב–160 מיליון דולר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

החלטתה של חלל תקשורת היא מכת מוות לתחום לווייני התקשורת בתע"א, ועשויה להביא לסגירת התחום בחברה. בתע"א נלחמים כדי לשנות את הבחירה של חלל, ומקווים כי הממשלה תיחלץ לעזרת החברה במימון הפרויקט — כדי להפוך את הצעתה של תע"א לכדאית יותר מבחינה כלכלית. ואולם ייתכן כי הניסיון לגייס את תמיכת הפוליטיקאים כבר מאוחר מדי.

לחלל תקשורת ולתע"א היסטוריה ארוכה. עד כה ייצרה תע"א ארבעה לוויינים עבור חלל בהשקעה כוללת של יותר מ–2 מיליארד שקל. כך התאפשר המשך קיום התחום בתע"א, שמעסיק מאות עובדים. תע"א, שייצרה את הלוויינים עמוס 2, 3, 4 ו–6, היתה אחראית על בניית הלוויינים בהתאם לדרישותיה העסקיות של חלל, בשילוב צורכי הממשלה. החברה שימשה לקוח עיקרי עבור חלל — ששליש מהכנסותיה בשנים האחרונות הגיעו מהממשלה.

הבחירה בלוראל האמריקאית התקבלה בזמן שחלל עצמה נתונה כיום בחוסר ודאות לגבי עתידה ועתיד בעלת השליטה בה, יורוקום (55%) של שאול אלוביץ', הנתונה בחקירה בפרשת בזק. חלל מבחינתה ביצעה את הבחירה הכלכלית עבור בעלי המניות שלה, למרות רצונם לתמוך בתעשייה הישראלית. בחברה ציינו כמה פעמים כי בחירה בתע"א תתאפשר רק אם הצעתה תהיה כדאית, מה שיצריך תמיכה כספית מהמדינה, לרבות פיצוי על אובדן אפשרי של הכנסות שינבע מכך שבניית הלוויין על ידי תע"א תהיה מאוחרת יותר. אך התמיכה לא הגיעה, וחלל המשיכה הלאה.

שר המדע אופיר אקוניס
יצחק הררי / דוברות

מעבר לעסקה הספציפית של בניית עמוס 8, מבחינת תע"א תחום הלוויינות הישראלי כולו יירד לטמיון אם תע"א תמצא עצמה בשנות בצורת שבהן לא תייצר לוויינים. "אם לא נבנה את עמוס 8 — תם עידן לוויינות התקשורת בישראל", התריע אתמול מנכ"ל תע"א, יוסי וייס, בדיון בוועדת המשנה לנושא החלל בכנסת. "לא יהיו עוד לווייני עמוס, היות והידע והניסיון של תע"א ילכו לאיבוד. אי־אפשר להחיות גווייה. בגרף ההשקעה בתחום האזרחי אנחנו עמוק בחלק התחתון של הרשימה מול מדינות העולם, ואנחנו מידרדרים במדרון שסופו אינו ברור".

"ככה אי־אפשר לבנות תעשיית חלל"

חלל תקשורת היא אחד הנכסים הפחות אטרקטיביים בקבוצת יורוקום — שנקלעה לטלטלה עקב מצבו הפיננסי של אלוביץ' והחקירה הפלילית נגדו בתיק 4000, וצפויה להימכר לידיים חדשות. זהות הרוכש של חלל ושל יורוקום עדיין לא התבררה.

חברת חלל הציבורית נסחרת לפי שווי של 310 מיליון שקל, לאחר שאיבדה בבורסה יותר מ–65% משוויה מאז ספטמבר 2016. באותו חודש התפוצץ על כן השיגור הלוויין עמוס 6 — הלוויין האחרון שנבנה על ידי תע"א והוגדר על ידה כ"פאר היצירה", לאחר ארבע שנות עבודה ועלות של 195 מיליון דולר. הפיצוץ לא אירע באשמתה של תע"א, אלא בשל בעיה במשגר פאלקון 9 של חברת ספייס־אקס של אילון מאסק. אובדן הלוויין הביא לביטול מכירתה של החברה לתאגיד הסיני Xinwei תמורת כ–1.1 מיליארד שקל — שווי שכיום נראה דמיוני עבור החברה, וגילם בזמנו גם הסכם ענקי (שלא יצא לפועל) עם חברת פייסבוק.

הסתבכותם של אלוביץ' ויורוקום החריפה את המגמה השלילית במניית החברה, שהמשיכה לאבד גובה, במקביל לעליית תשואות האג"ח שלה. כדי להפוך לחברה אטרקטיבית יותר, בפרט לקראת רכישתה העתידית, בחברה הזדרזו לסכם על שני שיגורי לוויינים בשנים הקרובות.

לצורך בניית הלוויין הבא שישוגר, עמוס 17, בחרה חלל בחברת בואינג האמריקאית. תע"א לא השתתפה במכרז זה, בשל הצורך בסיום הבנייה במהירות — דבר שאין ביכולתה לבצע. שיגור הלוויין צפוי להתבצע בעוד כשנה, ובואינג תקבל עבור בנייתו כ–160 מיליון דולר. הלוויין הבא אחריו, עמוס 8 — שתע"א היתה בין המועמדים לבנייתו, אך לא זכתה לכך — ישוגר במחצית השנייה של 2020, ויחליף את הלוויין שהחברה חוכרת מחברת אסיהסט. העלות הגבוהה של החכירה, 22 מיליון דולר בשנה, פוגעת בתוצאותיה הכספיות של חלל — ומכאן גם הצורך שלה להחליף את הלוויין במהירות.

תע"א וחלל סיפרו כי הן מלאות תקווה שממשלת ישראל תכניס ידה לכיס לצורך הפיכת הצעת תע"א לאטרקטיבית מבחינה כלכלית עבור חלל תקשורת. בדצמבר 2016, עם פרסום מסקנות ועדת החלל, שהוקמה לאחר פיצוץ עמוס 6, הכריז שר המדע והחלל, אופיר אקוניס, כי על המדינה להפנות תקציבים לצורך הצלת תחום לווייני התקשורת. "חשיבותה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה וחלל אינה רק עניין של סיפוק או עליונות טכנולוגית. מדובר בצורך קיומי להבטחת שרידותה של המדינה, כמי שעתידה בידיה, ולא כמי שנסמכת על טוב לבן של מדינות אחרות", נכתב במסקנות הוועדה. הוועדה אף ציינה כי מערך לווייני התקשורת מחזק את היתירות והביטחון התקשורתי של ישראל בעת חירום, וכי למדינה יש צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לוויינים ישראליים.

הוועדה ציינה כי על חלל תקשורת להישאר בבעלות ישראלית בשל מעורבותה בנושאים רגישים עבור הממשלה, ושירטטה תמונה מדאיגה שלפיה תחום לווייני התקשורת בישראל נמצא במשבר חמור. כתוצאה מכך, היא קבעה כי על המדינה לממן לוויין תקשורת ישראלי חדש, וכי תחום החלל בישראל חייב להיות יעד בעדיפות לאומית. "הגענו לצמרת בתחום — ואנחנו חייבים להישאר שם", הכריז אקוניס. "ההתפתחות המואצת בתחום החלל בעולם, לנוכח ההאטה בפעילות בישראל, עלולה להביא לשחיקה במעמדה של ישראל ביחס לעולם. אנחנו חייבים להישאר במועדון המצומצם של מדינות שיכולות לשגר לוויינים".

למרות ההצהרות של אקוניס, ההשקעה הנדרשת בתחום — 70 מיליון שקל בשנה (בנוסף לגישור פערי העלויות העודפות לאור עבודה עם תע"א) — לא יצאה אל הפועל, והותירה את תע"א ללא אפשרות להתחרות בהצעות של חברות אמריקאיות, היעילות ממנה בהרבה. מנכ"ל תע"א ציין אתמול כי "הסכומים המוצעים לסיוע מזעריים, וככה אי־אפשר לבנות תעשיית חלל. למרות החלטת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע, משרדי הממשלה אינם מרימים את הכפפה. עברה שנה וחצי מאז ההחלטה, ובינתיים יש הבטחות להקצאה של פחות מ–50% ממסקנות הוועדה".

בדיקות של הלוויין עמוס 6
תעשייה אווירית

בהקשר זה, קשה להתעלם מחוסר היעילות שבה פועלת תע"א מאז הקמתה. לטענת בכיריה, תחום לווייני התקשורת אינו כלכלי, ונתמך על ידי ממשלות בעולם משיקוליהן — אך חוסר ההתייעלות של תע"א כחברה ממשלתית צורם כאשר זו פונה למדינה בבקשת עזרה כלכלית. זהו המקום לתהות מדוע תע"א, שרשמה מכירות של 3.5 מיליארד דולר ב–2017, הניבה רווח נקי של 81 מיליון דולר — כלומר שיעור רווחיות של 2.3% בלבד.

סימן שאלה גם בעבור חלל תקשורת

ממשלת ישראל משתמשת זה שנים בשירותיה של חלל תקשורת לצרכים שונים ומגוונים, שמעולם לא פורטו על ידי אף אחד מהגורמים הנוגעים לדבר. ב–2015–2017 שילמה הממשלה לחלל קרוב ל–54 מיליון דולר. סביר להניח כי הלוויינים משרתים בין היתר את צורכי המודיעין השונים של ישראל, אך כל הגורמים הרלוונטיים מגיבים בשתיקה רועמת לגבי אופן השימוש בלווייניה של חלל על ידי הממשלה. מכאן, נראה כי גם בחלל תקשורת יודו כי התרחיש האידיאלי מבחינתם יהיה שימוש בתע"א כיצרנית הלוויין, מה שיבטיח את המשך קיומה של הממשלה כלקוח.

במצב הנוכחי, שבו חלל בונה את עמוס 8 באמצעות לוראל, עתידה של הממשלה כלקוחה של לוויין זה לוט בערפל. יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש, הבהיר אתמול לחלל: "אל תהיו בטוחים שהממשלה תישאר לקוח שלכם (של עמוס 8; ג"א). הממשלה יכולה להחליט לשמור את הידע הטכני בישראל, ואתם עלולים למצוא עצמכם ב'ברוך' לא קטן". כך, חלל מוצאת עצמה במצב של אי־ודאות לקראת גיוס סדרת אג"ח חדשה מהציבור, בהיקף ראשוני של 50 מיליון דולר (עם אפשרות להרחבתה לעד 155 מיליון דולר) לצורך רכישת הלוויין, יחד עם הנפקת זכויות לרכישת כתבי אופציה הניתנים למימוש למניות החברה בהיקף של 60 מיליון דולר.

בכל מקרה, הממשלה יכולה לאפשר לחברה להשתמש בחלק מהתדרים עבור חברות פרטיות, אך עשויה להחליט שהיא אינה מעוניינת בשימוש בלוויין זר עבור צרכיה הרגישים. בתרחיש כזה, סימן שאלה גדול מרחף מעל הכדאיות הכלכלית של הלוויין בעבור חלל: האם תוכל "למלא" את תדרי הלוויין בהכנסות מספיקות, ללא הממשלה כלקוח? מנגד, בחלל לא מוטרדים מתרחיש כזה, ובטוחים כי לא יאבדו את הממשלה כלקוח בעמוס 8, לאור צרכיה. לטענתם, גם אם המדינה לא תשמש כלקוח בלוויין החדש, הם יוכלו להחליפה בלקוחות פרטיים אחרים.

ח"כ קיש: "הגענו למצב קשה משחשבתי"

בדיון שהתקיים אתמול בכנסת, קיווה קיש לתרחיש שבו חלל תחזור בה מרכישת הלוויין מלוראל האמריקאית, ותמיר אותו בלוויין מתוצרת תע"א. משה גולני, סמנכ"ל ההנדסה בחלל תקשורת, אמר כי מבחינת החברה אין תרחיש בו היא תוכל לחזור בה מהסכם רכישת הלוויין. "אין לנו יום אחד לבטל את ההסכם. חתמנו על חוזה מחייב, ויש לנו חודשיים לגייס את הכסף מהציבור".

למרות אמירה זו, בדיווח החברה לבורסה בדבר ההסכם לרכישת הלוויין צוין כי לחלל "זכות לביטול ההסכם בתוך 60 יום ממועד החתימה, ללא תשלום דמי ביטול". כלומר, לפי הדיווח, ההסכם יוכל להתבטל עד 25 במאי.

אך בחברה דוחים אפשרות לביטול ההסכם עם לוראל. לטענתם, ביטול הסכם כזה בתעשייה עם מספר שחקנים נמוך הוא מעשה שלא ייעשה, והדבר יהיה הרסני עבור חלל תקשורת — לאור הפגיעה במוניטין שלה.

קיש אמר: "הגענו למצב קשה יותר ממה שחשבתי בתחילה". לשיטתו, אם חלל לא תבטל את הסכם הרכישה, "המתאר הבא שהולכים עליו זה קיום דואלי (כלומר, תע"א ולוראל יבנו כל אחת לוויין; ג"א). לא סתם הנושא הוגדר כצורך לאומי. נשלם מחיר כבד הרבה יותר למשק הישראלי אם לא נתעשת".

בתע"א הציעו לממשלה לפני שבועיים לבנות בעצמם לוויין חדש, במיוחד בעבור הצרכים של ממשלת ישראל, ואף לשרת לקוחות מסחריים באמצעותו. ואולם הצעה זו נראית יותר כניסיון להלחיץ את הממשלה, שכן לאור היעדר ניסיון החברה בניהול לקוחות כאלה — ספק אם ההצעה אפשרית. באופן דומה, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, הודיע אתמול כי המשרד יפעל לקדם בניית לוויין בבעלות מדינת ישראל, שייבנה בתעשיות החלל הישראליות.

לוויין תצפית של התעשיה האווירית
אריאנספייס

הצהרות דרמטיות לא שוות פרומיל מהתקציב

קשה להבין את הפער האדיר בין ההצהרות מלאות הפאתוס של משרד החלל ופוליטיקאים בכלל — שכללו תוכנית לבניית ארבעה לוויינים ברצף לאורך 12 שנה, כדי להבטיח שישראל תשלוט בתחום התקשורת כצורך לאומי ביטחוני — לבין אי־הוצאתן אל הפועל. הדיון בדבר הכנסת ידה של הממשלה אל תקציב המדינה לצורך תמיכה בתעשיית לווייני התקשורת כלל אינו רלוונטי למקרה זה. ברגע שהמדינה הגדירה נושא זה כמהותי מבחינה אסטרטגית — התנהלותה באי־העברת התקציבים יותר מתמוהה. זאת, בפרט כאשר מדובר בתקציב נמוך של 70 מיליון שקל בשנה בלבד, הזעום הן ביחס לתקציב המדינה, שהוא 490 מיליארד שקל, והן ביחס להסכמים הקואליציוניים, שהסתכמו בשנה שעברה בכ–8 מיליארד שקל.

בחלל תקשורת משוכנעים כי לא יבטלו את ההסכם עם לוראל, וכי תע"א תוכל להתמודד על בניית לווייניה הבאים של החברה. מנגד, בתע"א טוענים כי יכולותיה של המדינה בתחום לווייני התקשורת יירדו לטמיון, וזו תהיה בכייה לדורות. התנהלות מקצועית יותר של מקבלי ההחלטות יכלה למנוע את התס­בוכת הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#