עוברים לקוד פתוח: הממשלה תשחרר את הקוד הממשלתי לשימוש הציבור - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוברים לקוד פתוח: הממשלה תשחרר את הקוד הממשלתי לשימוש הציבור

המהלך יאפשר למפתחים חיצוניים לאתר פגיעויות בקוד, להציע שיפורים, ואף לפתח אפליקציות חיצוניות על בסיס הקוד ■ ליאור קפלן, יועץ קוד פתוח: "השאלה היא מה בדיוק יתנו לציבור. אם נותנים רק את קוד האתר בלי הממשקים מאחוריו — זה לא עוזר הרבה"

15תגובות
הפורטל הממשלתי
gov.il

ממשלת ישראל תשחרר בהדרגה את כל הקוד הממשלתי כקוד פתוח. הדבר יאפשר למפתחים חיצוניים לאתר פגיעויות בקוד, להציע שיפורים, ואף לפתח אפליקציות חיצוניות על בסיס הקוד. שחרור הקוד הפתוח מבוצע מכוח החלטת ממשלה 2097 מאוקטובר 2014. רשות התקשוב, מובילת המהלך, סיימה לכתוב את ההנחיות למנהלי מערכות המחשוב בכל משרדי הממשלה והן מקבלות תוקף.

ההחלטה רחבה וכוללת את קוד המקור של gov.il, אך היא "מעודדת" גם את יתר שירותי הממשלה להצטרף לרפורמה בהדרגה. ההיגיון מאחורי ההחלטה הוא שהקוד הממשלתי נכתב מכספי הציבור, ולכן צריך להיות זמין לו. ממשלות נוספות שעשו צעדים דומים הן בריטניה, צרפת וארה"ב.

כוונתה רשות התקשוב לצאת במהלך קוד פתוח רחב נחשפה ב–TheMarker במכתב ששלח לפני שנה יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב, לאגף התקציבים. פראנק מצא אוזן קשבת לבקשתו אצל יובל רז, סגן החשב הכללי והממונה על הקניין הרוחני במשרד האוצר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בהנחיות למשרדים מדגישה רשות התקשוב כי חשוב לוודא בעלות על הקוד והקניין הרוחני בו של משרד הממשלה לפני פרסומו. כך נכתב בהנחיה: "על גורמי אבטחת המידע של המשרד המפרסם לאשר כי הקוד וסכמת בסיס הנתונים עברו תהליך 'השחרה', שבו הוסרו מהם פרטים העלולים לפגוע במרכיבי אבטחת מידע או פרטיות, ובהם פרטי אימות והזדהות, כתובות IP, ארכיטקטורת רשת, מידע רגיש כמו כתובות מייל ושמות בעלי תפקידים, מידע עסקי וקוד ייעודי המשמש רכיב הגנה ומוגדר מסווג".

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב
לע"מ

מרשות התקשוב נמסר: "לשחרור הקוד הממשלתי קיימות משמעויות רבות ומעוררות השראה. מהיום תהיה למפתחים ברחבי הרשת נגישות לחלקי הקוד הממשלתי, והיכולת לשפר, לשנות, לאתר פגיעויות ולפתח כלים חדשים על בסיס הקוד, לקידום העסקים בישראל, תוך חיסכון משמעותי של משאבים, כסף וזמן למשק ולעסקים, למפתחים, לאזרחים ולממשלה. המדהים הוא שזמינות קוד המקור תאפשר לכל מתכנת לבצע את ההתאמות הנדרשות לו ולתחזק אותו בעצמו; ולבקר את איכות הקוד הקיים תוך הצעות לשיפורים, שינויים לשם התייעלות וכן גם הצבעה על פגיעויות, פריצות אבטחה ובאגים יתקבלו בברכה. אין ספק שמדובר במהלך אמיתי של שקיפות ושיתופיות מלאה עם הקהילה, וכי השימוש הפשוט והמקובל כיום בחוכמת ההמונים ובידע הקיים בקרב קהילת הקוד הפתוח יחלחל במהרה גם לעולם הממשלתי".

פראנק מסר: "זהו מהלך חדשני שיוביל את הממשלה לפיתוח יישומים אמינים, חדשניים ומתאימים לצורכי האזרחים".

החלטה זו מצטרפת להחלטה 1933 לפתיחת מאגרי מידע ממשלתיים שנכנסה לתוקף באוקטובר 2017, כבר מופו בה 700 מאגרי מידע והם אמורים להיות זמינים לציבור עד סוף 2018.

בקהילת הקוד הפתוח לא ממהרים לחגוג

בקהילת הקוד הפתוח מברכים על היוזמה, אך גם סקפטיים. דורון אופק הוא מנהל SUSE ישראל, וכבר ב–2010 כתב את מסמך האיפיון הראשון לקוד פתוח ממשלתי בישראל. אופק אמר אתמול: "שחרור של הקוד של gov.il הוא מהלך בעל חשיבות גדולה במיוחד. המהלך הזה הופך את כל הכלים שבהם משתמשים המשרדים לשקופים ומאפשר סדרה של יתרונות. ראשית, משרדי ממשלה קטנים ודלי תקציב יוכלו לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים חזקים שמשרדים גדולים יותר פיתחו, לייעל את מערכות המחשוב שלהם ולחסוך משאבים. שנית, המהלך צפוי לתרום למשק הישראלי בכך שיאפשר למפתחים ולחברות קטנות להשתמש בנתונים הממשלתיים, מה שיאפשר ליצור כלים חופשיים ומסחריים שיקלו על האזרח להתמודד עם הביורוקרטיה. פתיחה של קוד תוכנה שנוצר בכספי משלם המסים לשימושם של כלל אזרחי ישראל הוא מהלך נכון כלכלית, אבל יותר מהכל הוא נכון ערכית, וחשוב לברך על כך".

שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, אמרה: "שחרור הקוד הממשלתי הוא צעד חשוב ומשמעותי למען שקיפות המידע והמעורבות הציבורית. פתיחת הקוד של gov.il תצרף את ישראל למגמה עולמית מתרחבת של ממשלות הנוקטות מדיניות של קוד פתוח, מתוך הבנה שהדבר יאפשר לציבור לתרום לפיתוח התוכנות הממשלתיות, להציע שיפורים ולאתר תקלות. כל אלה עתידים לשפר לאין שיעור את חוויית השימוש של משתמש הקצה, לחסוך בעלויות פיתוח כבדות ולאפשר לכולנו ליהנות משירות טוב ויעיל יותר".

יועץ הקוד הפתוח ליאור קפלן אמר: "שינוי הגישה של רשות התקשוב הוא צעד מבורך, וכולי תקווה שאכן יאומץ על ידי גופי הממשלה בדומה לנעשה באיחוד האירופי ומדינות ה–D5. עם זאת, המדיניות החדשה היא המלצה בלבד לגופי הממשלה, ומחייבת תהליכי עבודה נוספים כדי לשלב בחזרה את התיקונים של הציבור. לאור אלה, אני חושש כי המדיניות תישאר בעיקר על הנייר ולא תתממש בפועל. תוכנית העבודה של רשות התקשוב ל–2018–2019 בנושא קוד פתוח מכילה רק את פרסום המדיניות ללא שום יעדי שחרור קוד.

"הכל תלוי בשאלה מה בדיוק יתנו לציבור. לתת גישה רק לקוד האתר בלי הממשקים מאחורה לא עוזר הרבה. שירותים חדשים כמו Moovit יוכלו לצמוח רק אם יתנו את הקוד וה–API (ממשק תכנות יישומים; א"ז). פה הנעלם הגדול — ואני סקפטי שיתנו קוד כל כך מהר".

ואם יתנו — אילו שירותים יכולים לצמוח?

"אפשר לקחת שירות כמו bus.gov.il ולשכפל אותו למשהו יותר נוח מהאתר הקיים. כל אתר ממשלתי מיושן שתומך רק באקספלורר, ניתן לשכפל ולעשות אותו למשהו טוב יותר. אפשר לפתח שירות הזמנת תור יעיל יותר, נניח למשרד הפנים, אפשר לקחת אתר בעייתי כמו נט המשפט ולבנות אתר טוב יותר. אפשר לשפר נקודתית את מנגנון החיפוש בנט המשפט, אם החיפוש שם לא מספיק טוב, או שמישהו יפתח פיצ'ר שעושה טוויט על כל פסק דין שיוצא".

ואפשר גם למסחר את הקוד? לגבות כסף על השירות החדש?

"את הקוד אתה יכול למסחר בכל שלב, אבל אז גם השינויים שאתה עושה בקוד חייבים להישאר קוד פתוח, ואז השאלה היא איך אתה יוצר מזה מודל עסקי".

פראנק מודה לאתגר האימוץ של הרפורמה בקרב משרדי הממשלה ומשיב: "זו שאלת מיליון דולר. אנחנו נתחיל לפעול בשיטה של דוגמה אישית, ואת כל מה שיש לרשות התקשוב נעלה ונחזיר לקהילה. באתר Data.gov.il מפתח מצא שתי שגיאות כתיב שלנו, ותיקנו אותם. אנחנו נעסוק גם בהסברה, נעודד את זה וניתן במה לשחרור הקוד. יש גם תחלופה של מנהלי המערכות בכמה משרדים ומגיעים אנשים עם רוח חדשה — הקיפאון השמרני של הממשלה מתחיל להיסדק. יש גם משרדים שכבר מחכים להנחיה שלנו, למשל משרד התיירות, שיש לו תוכניות בנושא הקוד הפתוח".

סייע בהכנת הכתבה: תומר מיכלזון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#