החוליה הסודית בכל אקזיט: הכירו את האחראים על האופציות של עובדי ההיי-טק - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוליה הסודית בכל אקזיט: הכירו את האחראים על האופציות של עובדי ההיי-טק

הם מכירים כל סטארט־אפ בשוק, יודעים את הפרטים של כל אקזיט - ואף פעם לא מדברים ■ הכירו את הנאמנים - האחראים על האופציות של העובדים ■ "לרוב, סכומי האקזיטים שמתפרסמים בתקשורת גבוהים מהמחיר במציאות. זה נובע מרצון של בעלי המניות והיזמים להראות שהאקזיט נעשה"

16תגובות
קובי קנטור

כולם יודעים שגוגל קנתה את ווייז. כולם יודעים שזו היתה עסקה של מיליארד דולר. אבל איך מיליארד שקל נכנסים לישראל? איך הם ממוסים? והכי מעניין: איך הכסף מגיע לכל בעלי המניות — החל במייסדי החברה ועד העובד האחרון שקיבל אופציות (אפשרות לרכוש מניות) רגע לפני שהחברה נמכרה? זהו הסיפור על הנאמנים, החוליה השקטה והסודית בכל אקזיט.

האופציות הן כלי חשוב עבור סטארט־אפים, בעיקר בראשית דרכם. אם החברות נמצאות בשלב ההקמה, מה שמכונה הגראז' (מונח שאול מהתרבות האמריקאית; בישראל אין גראז'ים בבתים), לחברות עדיין אין הכנסות כדי לשלם לעובדים משכורות גבוהות, או משכורות בכלל, ולכן הן מעניקות לעובדים נתח קטן בחברה, בדמות אופציה. אם החלום יתממש והחברה תצליח — העובד יתעשר.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

יש סיפור מפורסם על הטבח הראשי של גוגל", אומר טל דורי, מנהל אי.בי.אי קפיטל. "היו צריכים טבח בחברה ולא היה כסף לשלם לו, או שלא רצו לשלם לו, אז נתנו לו 1.5% מגוגל. תחשוב כמה הטבח הזה שווה היום. באותו אופן, אם אתה רוצה להביא מתכנת תותח ואין לך 40 אלף שקל לחודש לשלם לו, אתה אומר לו, קח 15 אלף עכשיו — אבל בעוד שנתיים, כשנמכור את החברה, אתה תהיה עשיר". לעתים חברות משלמות באופציות גם ליועצים חיצוניים ולא רק לעובדים שלהן.

טל דורי
אילן בשור
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בשלב זה נוצרת בעיה השייכת לתחום המסים — וכאן נכנסים לתמונה הנאמנים. "אנחנו בעצם הזרוע הארוכה של מס הכנסה", מסביר גבי ויסמן, מנכ"ל אלטשולר שחם נאמנות, אחת השחקניות בתחום הנאמנות בהיי־טק. "הוקמנו כי המחוקק דורש נאמן — הוא רוצה להיות שקט ובטוח שהוא יראה כסף. זה למעשה שירות לפקיד השומה". הנאמנים מחזיקים עבור העובדים את האופציות שקיבלו מהחברה, ולמעשה פותחות חשבון בנאמנות לכל אחד מהם. במקרה של אקזיט, חברת הנאמנות תהיה אחראית לקחת את הסכום שהתקבל, למשל מגוגל, ותחלק אותו בין כל בעלי המניות בהתאם לשיעור האחזקות שלו בחברה, אחרי מס.

השוק נשלט על ידי שלוש חברות

אודליה פולק
שחר שדרין

בישראל פועלות שלוש חברות נאמנות שמחזיקות את רוב תעשיית ההיי־טק — חברות הזנק או חברות המבוססות: אלטשולר שחם בנפיטס; ESOP שבבעלות אקסלנס; ואי.בי.אי קפיטל, שבאחרונה רכשה את פעילות הנאמנות של תמיר פישמן תמורת 40 מיליון שקל. כל החברות נחשבות רווחיות.

אודליה פולק, מנכ"לית ESOP, השחקנית הוותיקה בשוק הנאמנות, מסבירה: "בעולם ההיי־טק, כלי התגמול של אופציות למניות מקובל מאוד, והוא מרכיב שכיח בחבילת התגמול של העובדים". מלבד האפשרות לחפות באמצעות חלוקת אופציות על שכר נמוך בחברות בתחילת דרכן, אומרת פולק, "דרך האופציות החברה משמרת עובדים לטווח ארוך, שכן האופציות מבשילות כעבור כמה שנים שבהן העובד צריך לעבוד בחברה. לבסוף, מחקרים מראים שככל שהזדהות העובד עם החברה גדלה (עם אופציות העובד יכול להיות בעל מניות בחברה), התפוקה שלו עולה. מבחינת העובד, הוא הופך לבעל מניות בחברה ושותף להצלחותיה. במקרה של אקזיט, גם העובד ייהנה מהפירות".

לדברי דורי, "בחברה פרטית, גם אם היא מצליחה מאוד, העובדים לא רואים שקל מהאופציות. רק במקרה של הנפקה האופציות מומרות למניות שאפשר למכור. הדבר קורה גם במקרה של מכירת החברה, כמו כשגוגל רכשה את ווייז".

תחום האופציות לעובדים מוסדר בסעיף 102 לפקודת המס, שקובע כי אחזקת אופציות פטורה ממס במועד ההקצאה, כל עוד הן מופקדות אצל נאמן למשך שנתיים, ובכפוף לכך שהוגשה לפקיד השומה תוכנית אופציות. בעת המימוש, העובד משלם על הכנסתו מהאופציות מס רווחי הון של 25% שהוא נמוך ממס העבודה.

תקופת המינימום נקבעה לשנתיים כדי שהאופציה לא תהיה מסלול תגמול חליפי לשכר שיאפשר מס מופחת. הסעיף עוסק בעובדים שכירים בלבד ולא בבעלי השליטה בחברה (שמוגדרים בחוק כמי שמחזיקים ב–10% מהמניות ויותר).

גבי ויסמן
סם יצחקוב

משתדלים לפגוש את החברות בכל רבעון

חברת היי־טק קמה ומעניקה אופציות לעובדיה. מתי החברה פוגשת את הנאמן בפעם הראשונה?

דורי: "החברה פוגשת אותנו כדי לבנות תוכנית אופציות", מסביר ויסמן. "זה מסמך שכולל כללים והגדרות לתרחישים שונים: מה קורה במקרה של סגירת החברה או פיטורים; מדיניות המימוש של האופציות; תנאי המימוש; ולבסוף — מה קורה אם יש אקזיט או הנפקה. התוכנית יוצרת מסגרת שלמה ומוגשת גם לפקיד השומה".

ואז אתם לא שומעים מהחברה עד הסגירה או האקזיט?

"אנחנו משתדלים לפגוש את החברות בכל רבעון כדי לוודא שלא החמצנו הענקת אופציות, או שהיה אירוע דילול בחברה (דילול אחזקות — כניסת משקיעים חדשים שמקטינה את הנתח של כל בעל מניות אחר; א"ז)".

כמה אופציות מעניקים?

"בתחילת הדרך זה 1%–1.5%. אחר כך זה יורד לשברירי אחוזים". דלדול האופציות מתרחשת ככל שהחברה מגייסת כסף לאורך הדרך. כל כניסה של קרן הון סיכון מדללת את שיעורי הבעלות של המייסדים ומחזיקי האופציות. "פול" (כמות) האופציות בחברה הוא 7.5%–15% מהאחזקות, וכלל האצבע הוא 10%.

מתי אתם יודעים על עסקת אקזיט בחברה שעובדת איתכם?

"עורכי הדין יודעים ראשונים, אנחנו אחריהם, ופקיד השומה יודע בסמוך לחתימה על העסקה, ולפעמים גם אחריה".

פעמים רבות מתפרסמים בעיתונות דיווחים על עסקות אקזיט עוד לפני שהן נחתמות. למי יש אינטרס להדליף דבר כזה?

"בטח לא לעורכי הדין ולנאמנים — כי הם מתפרנסים מעמלות. אם העסקה מתפוצצת, הלך הכסף".

על כמה כסף מדובר?

"אנחנו גובים מהחברה שכר טרחה זעום. בסטארט־אפ זה עד 2,000 שקל בשנה. כשיש מכירה מקבלים עמלה קטנה, כאלפית מהתמורה. על כל עובד שמקבל מיליון דולר, אנחנו מקבלים 1,000 דולר. כך שאם היה אקזיט של 350 מיליון דולר, ופול האופציות לעובדים הוא כ–15% — הנאמן יקבל כ–50 אלף דולר מהעסקה.

"פעמים רבות החברה הרוכשת שוכרת אותנו גם בתור paying agent (הסוכן המשלם), ואז אנחנו מטפלים בכל סכום העסקה, ולא רק בחלק של העובדים, וגובים בגין כך גם שכר טרחה מהחברה הרוכשת".

דורי מציין כי הענקת אופציות נהוגה גם בתחומים אחרים. "אנחנו מנהלים 1,400 תיקים", הוא אומר. "רובם בהיי־טק — כמעט כל חברת סטארט־אפ נותנת אופציות, כי זו הפרקטיקה, אבל יש גם חברות מסורתיות רבות. זה פשוט פחות שכיח בהן".

האם יש הבדל מבחינתכם אם החברה נמכרת או מונפקת?

דורי: "כן. כשחברה נמכרת לחברה זרה, אנחנו מטפלים בעס­קה ואז מסיימים את תפקידנו. כשחברה מנפיקה אנחנו ממשיכים אתה".

אתם יודעים את המספרים האמיתיים שמאחורי האקזיטים. כמה מידע מוטה ודיסאינפורמציה יש בענף הזה?

"המון. בדרך כלל, המחירים שנוקבים בהם בעיתון גבוהים משווי העסקה האמיתית. זה נובע מרצון מצד בעלי המניות והיזמים להראות שהאקזיט נעשה. תמיד מסקרן אותי מאיפה המספרים מגיעים לעיתון, כי יש הרבה שטויות".

פעילות אי.בי.אי קפיטל, ובעיקר הירושה מרכישת פעילות תמיר פישמן נאמנויות, חזקה בחברות הגדולות, בזכות מערכות המחשוב שלה. החברה מטפלת בין השאר בענקית השבבים אינטל. "כדי לנהל אופציות לחברות ענק, שיש בהן אלפי ועשרות אלפי עובדים, צריך מערכות מחשוב מותאמות — כי כמות הנתונים מטורפת. אי־אפשר לעשות את זה בטבלאות אקסל", אומר דורי. אלטשולר שחם בנפיטס מתכננת לבצע ב–2018 השקעה משמעותית במערכות IT, כדי להתמודד טוב יותר בתחרות על הלקוחות הגדולים.

ESOP של אקסלנס מחזיקה בתיקים של גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק ישראל, וטיפלה גם במובילאיי עד מכירתה לאינטל. "הנאמנים הם שחקן משנה בשוק — אבל שחקן משמעותי", מסכמת פולק. "אנחנו נוכחים בחלק גדול מהחברות בשוק, ומצויים בקשר הדוק עם קרנות ההון סיכון. אנחנו גורם אסטרטגי עם מידע רגיש מאוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#