"יש לנו מחקר עם הטכניון - לאיתור המנהלים הטובים ביותר בארגון"

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים גולן שרמן בכנס TheMarker: "אדם מקבל בממוצע כ-3,000 החלטות ביום - וצמא לטכנולוגיה שתעזור לו בזה. פעם העונג היה מאוכל או מין - היום זה מפוסט מוצלח בפייסבוק"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גולן שרמן, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים
גולן שרמן, המשנה למנכ"ל בנק הפועליםצילום: מגד גוזני

"הקלות הבלתי נסבלת של ויראליות או שיימינג - מתעצמת, וכך גם היכולת שלנו להרגיש חשובים יותר מתמיד. יתרה מכך, אם פעם העונג שלנו כבני אדם היה מתקבל בעקבות אוכל או מין - אנשים היום חווים עונג מפוסט מוצלח בפייסבוק", כך אמר היום (ו') גולן שרמן המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות בבנק. שרמן דיבר בכנס בנושא קבלת החלטות של TheMarker על המציאות המורכבת בעידן הרשתות החברתיות. 

בדבריו התייחס שרמן לכמה תופעות שניתן לזהות בקרב הצרכנים בנוגע לקבלת החלטות, ואמר כי לצד תחושת החשיבות המועצמת, בעידן הנוכחי גם קיימת נטייה שלא להאמין בקלות לגופים עסקיים - בשל המידע הרב הזמין לכל צרכן באופן עצמאי.

"הטכנולוגיה הפכה אותנו לחסרי סבלנות. הקשב שלנו ירד, אין לנו סבלנות לדברים חסרי ערך ולבזבוז זמן. אנחנו חשופים להררי מידע ותוכן. אנחנו מקבלים כל יום כ-5,000 מסרים. אדם ממוצע מקבל 3,000 החלטות מדי יום. זו הסיבה לכך שהציבור מחפש שותף וארגונים שיעזרו לו לנווט בעומס הזה".

כנס של עובדי פייסבוק בבריסל, בינוארצילום: Yves Herman/רויטרס

שרמן הזכיר שלוש מהפכות טכנולוגיות המקלות על תהליכי קבלת ההחלטות: מהפכת הדיגיטל, הביג דאטה והבינה מלאכותית. "יש כיום מכונות שאוגרות מידע, מייצרות תובנות, מקבלת פידבק ומשתפרות", אמר, אך הדגיש כי "כמובן שהעולם הזה טומן בחובו גם סכנות. כולנו ראינו מה קרה בפייסבוק עם כמות המידע שדלפה, אם כי כנראה שלעולם לא נדע אם זה אכן גרם להטייתן של הבחירות בארה"ב".

שרמן הציג חמש דוגמאות לחברות בין לאומיות העושות שימוש בטכנולוגיות השונות, ומשנות את האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות בחיי היומיום שלנו. הראשונה שעליה דיבר היא חברת אי-הרמוני, שמתאימה בין זוגות על בסיס פרמטרים שונים - ולא רק על פי רשימה סטנדרטית של שאלות בסיסיות. השנייה היא סטיץ’ פיקס, המספקת לצרכנים הצעות לרכישת פרטי אופנה לא רק בהתאמה למידותיהם - שאותן היא מודדת - אלא גם בהתחשב בסגנון החיים שלהם, מקומות הבילוי שהם מעדיפים ועוד.

סטארט-אפ נוסף שהוזכר הוא הופר, המבצע תחזיות לגבי מחירים עתידיים של כרטיסי טיסה, ומאפשר לצרכן להזמין את הכרטיס האופטימלי עבורו. עוד ציין את נטפליקס המוכרת, שמציעה למשתמשים המלצות תוכן לפי העדפותיהם האישיות; ואת חברת דש - המנטרת נהיגה במכונית וממליצה על טיפולים לרכב - ואף מעבירה לנהג הערות על הנהיגה במטרה להגן על הרכב ולשמור על מצבו האופטימלי.

באשר לבנק הפועלים, אמר שרמן, "באמצעות 'פועלים Brain' - שנוצרה כדי לאתר הזדמנויות ללקוחות עסקיים ולחזות סיכונים ללקוחות - אנחנו יודעים להגיד ללקוח שבעוד שנתיים הוא עשוי להיכנס לצרה גם אם כיום הכל בסדר. דוגמה נוספת היא מחקר שאנחנו מבצעים בשיתוף עם הטכניון כדי לאתר - גם בתוך הארגון עצמו - מי הם המנהלים הטובים".

לשאלה מהקהל על הסיבה לכך שהטכנולוגיות הללו לא סייעו כאשר הבנק אישר הלוואות גדולות, שמאוחר יותר התבררו כטעות, השיב שרמן: "אנחנו לומדים מהטעויות ובעתיד נעשה פחות מהן".

האירוע "בוקר של קבלת החלטות" נערך בשיתוף בנק הפועלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום