שר הכלכלה במכתב לרשות המסים: "לאשר הקלות במס לחברות היי-טק" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר הכלכלה במכתב לרשות המסים: "לאשר הקלות במס לחברות היי-טק"

במכתב מצויינות הקלות למשק הישראלי כתגובה לרפורמת המסוי של ממשל ארה"ב ■ מרבית ההמלצות כבר מוכרות לרשות

תגובות
שר הכלכלה, אלי כהן
אייל טואג

משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן שלח היום (ד') מכתב לרשות המסים, בבקשה למתן הקלות במסים על המשק הישראלי, לאור רפורמת המס של הממשל האמריקאי. במכתב שעליו חתום כהן נכתב כי בעקבות רפורמת המיסוי בארה"ב "משרד הכלכלה באמצעות רשות החדשנות ביצע סקירה ובחן את ההשלכות והסיכונים הפוטנציאליים של הרפורמה בכללותה למשק הישראלי".

רפורמת המיסוי של טראמפ נחשבת לאירוע שטרף את הקלפים עבור כמה רגולטורים שפעלו בשנים האחרונות למתן שורת הקלות לתעשיית ההיי-טק המקומית. בבסיס הרפורמה ניצבת הורדת מיסוי החברות מ-35% ל-21% - אולם היא כוללת כמה מנגנוני מיסוי מורכבים שביכולתם לגרום לכך שחברות יעדיפו להעביר את רוב פעילותן לארה"ב.

המכתב שנשלח שם דגש על תעשיית החדשנות הישראלית ומציע כמה המלצות להתמודדות עם הרפורמה: "אשרור אמנת המס מול ארה"ב על ידי שינויי פרוטוקול האמנה והורדת שיעור המס על דיווידנד בין המדינות; מתן זיכוי מס לחברות ישראליות בגין תשלום ה-BEAT; מתן פחת מואץ למפעלים בארץ; מתן שימוש מוכוון מטרה של תמיכה עקיפה באמצעות מנגנון R&D Tax Credit עד לגובה שיעור מס אפקטיבי; העלאת שיעור המס המוטב ל-10%; והורדת ניכוי מס במקור".

המלצות אלו של שר הכלכלה למנהל רשות המסים הנכנס ערן יעקב, מתקבלות במקביל לעבודה שנעשית זה כמה חודשים בין הרשות למשרד האוצר, כאשר חלק מההמלצות אף הוגשו לרשות עוד קודם לכן. מרשות המסים לא ניתנה התייחסות לנושא.

מהו סעיף ה-BEAT?

סעיף זה מכונה "המקל האחרון" ברפורמת המס. למעשה, האמריקאים מטילים מס חדש של עד 10% שחל על חברה שהיא חלק מקבוצה שיש לה מכירות מפעילות בארה"ב של יותר מ-500 מיליון דולר. אין חברות רבות בישראל שעומדות בקריטריון זה, כאשר המובהקת בהן שעומדת בקריטריון היא צ'ק פוינט - ובממשלה עולה חשש מכך שהטלת מס שכזה עלולה למשוך את החברה מחוץ לישראל.

בנושא זה מציינים יועצי מס כי הסעיפים אינם ברורים לחלוטין. כך למשל עולה שאלה אם תשלומים עבור שירותי תוכנה (SaaS) יידרשו לתשלום נוסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#