לראשונה: המדינה מפעילה את החוק שיאפשר לה לחסום אתרי אינטרנט - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה: המדינה מפעילה את החוק שיאפשר לה לחסום אתרי אינטרנט

פרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט בבקשה לאישור צו שיורה לכל ספקיות האינטרנט בישראל לחסום את הגישה לאתרים המפרסמים שירותי זנות ■ מנכ"ל איגוד האינטרנט: "במקום לחקור ולאתר עבריינים באינטרנט, מסתפקים בחסימה לא אפקטיבית של האתרים"

52תגובות
חסימה
בלומרג

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט בדרישה לאשר צו שיורה לכל ספקיות האינטרנט בישראל לחסום אתרים המפרסמים שירותי זנות וסחר בנשים. זו הפעם הראשונה שבה המדינה מיישמת את החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שנכנס לתוקף בספטמבר 2017.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי עשרה צווים, שנדונו על ידי שלושה שופטים. מתוך עשרת הצווים, שישה הופנו לכלל ספקיות האינטרנט ועסקו בחסימת גישה לאתרים שונים, וארבעה הופנו ל סלקום בלבד, בדרישה להסרת אתרים מהרשת. מדובר בכמה אתרים המציעים שירותי זנות תוך עבירה על סעיף 205ג בחוק העונשין (איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר), שהעונש עליו הוא מאסר של עד שלוש שנים וקנס בסך עד 226 אלף שקל.

עו"ד יורם הכהן
ללא קרדיט
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הדיון הראשון בנושא התקיים בבית המשפט המחוזי ביום רביעי שעבר, מול השופט ציון קפאח. למחרת התקיימו שני דיונים נוספים בבקשת הפרקליטות, אחד מול השופט אברהם הימן והשני מול השופט ד"ר גרשון גונטובניק. שלושת השופטים עדיין לא מסרו את החלטתם בנושא, והדיונים צפויים להתחדש אחרי חג הפסח.

בצו נכתב כי האתרים sex777 ו-oligarchescorts מספקים כתובות מדויקות של בתי בושת, וכי יש לגדוע את חוליית הפרסום הזו בשרשרת הזנות. באחד הצווים ציינה הפרקליטות את שמו המלא של אחד מבעלי האתרים, לצד כתובתו, מספר הטלפון שלו וכתובת המייל שלו. נתונים אלה נאספו על ידי המשטרה כדי להוכיח שניתן לאתר את מפעילי האתרים — ואולם מיתר הצווים עולה כי המשטרה עצמה, בניסיונה להתחקות אחר המפעילים כדי להודיע להם על קיום הדיונים, הסתפקה בשליחת מכתב בדואר רשום לכתובת המגורים שלהם כפי שהיא מופיעה אצל ספקית האינטרנט, או בהודעה בדפי יצירת הקשר באתרים.

"מטיעוני הפרקליטות בהליך עולה כי המדינה אינה מקיימת כלל הליכי חקירה לאיתור עבריינים באינטרנט, אלא מסתפקת בצווי הגבלת גישה לאתרים שהאפקטיביות שלהם מוגבלת" — כך אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, שהוזמן לדיון ביום רביעי כדי להציג את עמדת האיגוד.

גם לדברי עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, מטרת הצווים היא לחסוך למשטרה עבודה. "חוק שנועד להיות מוצא אחרון, כשאין כל יכולת אחרת לזהות ולעצור מקרים קיצוניים, הפך לחוק שנועד לצמצם את עבודת המשטרה. במקום להילחם בתופעת הזנות, המדינה מעדיפה להפוך את ספקיות האינטרנט לשוטרות ואת בית המשפט לחותמת גומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#