בנק ישראל בתמרור אזהרה: מחסור של עובדים בהיי-טק והדרת אוכלוסיות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל בתמרור אזהרה: מחסור של עובדים בהיי-טק והדרת אוכלוסיות

ההתמחות הגוברת של המשק בשירותי טכנולוגיה עילית, על חשבון הסחורות, מתאפיינת בהעסקה הומוגנית מבחינת דת, מין, השכלה וגיל ■ בבנק ישראל כותבים: "כדי ליצור צמיחה מכלילה, יש לפעול לשוויון הזדמנויות"

תגובות
משרד היי-טק ישראלי
עמית גירון

דו"ח בנק ישראל שפורסם היום הקדיש פרק למצבה של תעשיית ההיי-טק המקומית. בפתיח הדו"ח מציין בנק ישראל כי מתחילת העשור גדלה חשיבותו של יצוא השירותים לכלכלת ישראל. לאחר שני עשורים שבהם משקלו בסך היצוא נותר ללא שינוי ממשי, הוא גדל מ-31% ב-2011 ל-42% ב-2016.

"היצוא הדולרי של ענפי שירותי הטכנולוגיה העילית המרכזיים של המשק – תכנות מחשבים ומו"פ - יותר מהוכפל ב-2017-2011 מ-9 מיליארד דולר ל-19 מיליארד דולר – ללא עסקות חד-פעמיות הנובעות מאקזיטים", נכתב.

במקביל לצמיחה המואצת של יצוא שירותי טכנולוגיה עילית, הואט יצוא הסחורות של ענפי הטכנולוגיה העילית הישראלית. הגורמים לכך הם האטה של סחר עולמי בסחורות של ענפי טכנולוגיה עילית וירידה של המדינות המפותחות בו. סין היא המדינה המובילה כיום בתחום הייצור של טכנולוגיה עילית.

יצוא הסחורות של ענפי הטכנולוגיה העילית הישראלים גדל ב-2015-1999, ואולם ב-2017 פקע המונופול של טבע על תרופת הקופקסון, המניבה חלק ניכר מהכנסות ישראל מיצוא תרופות. בנוסף, התחזקות השקל, המחסור בעובדים מקצועיים והפחתת מס החברות בארה"ב מאיימים להביא לירידה של יצוא סחורות.

לעומת זאת, הדו"ח מציין כי ההתמחות הגוברת של המשק בשירותי טכנולוגיה עילית (לא סחורות) תרמה בשנים האחרונות להגדלת הכנסות המשק במטבע חוץ, להקטנת התחייבויות המשק לחו"ל, להעלאת רמת החיים ולגידול התוצר. ואולם התהליך מתאפיין בהעסקה הומוגנית מבחינת דת, מין, השכלה וגיל. בבנק ישראל כותבים על כך: "כדי ליצור צמיחה מכלילה, יש לפעול לשוויון הזדמנויות".

עליית השכר בהיי-טק מיטיבה בעיקר עם עובדים משכילים במרכז

הדו"ח מתייחס גם לנחיצותם של מרכזי המו"פ הרב-לאומיים, ומוזכר בו דו"ח של הלמ"ס שמלמד כי מרכזים אלה הם "מנוע הצמיחה של פעילות המו"פ בישראל. סטארט-אפים שגייסו בשלב מוקדם עובדים בשכר גבוה מחברות זרות – צמחו בקצב מהיר יותר מסטארט-אפים בקבוצת הביקורת".

עוד נכתב כי מרכזים אלה משלמים שכר גבוה ב-60% מזה שמשלמות חברות הזנק מקומיות. נתון זה מחזק את התחושה של מנהלי החברות המקומיות לכך שחברות אלה "גונבות" את המוחות הטובים בעבור עבודה שאינה ישראלית.

פרופ' דן שכטמן
תומר אפלבאום

חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, ציין בוועידת TheMarker לרגל 70 שנות כלכלה כי בריחת המוחות הגדולה ביותר היא עבודתם של הצעירים הישראלים בעבור חברות אלה בישראל. עם זאת, ישראל נהפכה למוקד משיכה בעבור החברות הרב-לאומיות בזכות חברות ההזנק המקומיות.

גם בנק ישראל מתייחס למחסור בעובדים בתעשייה: "זרם בוגרי תואר ראשון בהנדסה ובמדעי הטבע גדל ב-2016-2010 בקצב שנתי של 2.8%, בדומה לקצב הגידול של המועסקים במשק ב-2016-2012. לשם השוואה, ב-2016-2012 גדל מספר המועסקים בשירותי הטכנולוגיה העילית (ללא תקשורת) בקצב שנתי של 9.4% - ומספר המועסקים בענף הטכנולוגיה העילית גדל בקצב של 4.4%. מכאן שנוצר מחסור בכוח אדם משכיל ומיומן. הדו"ח מציין את חשיבותם של מסלולי הכשרה מקצועית לא אקדמית, וכן את יחידות המחשוב של צה"ל.

הדו"ח מתייחס גם להשפעה של תעשיית ההיי-טק על כלל המשק, ומציין כי גידול הביקוש לשירותי טכנולוגיה עילית שבהם מתמחה ישראל, פועל אמנם בראש ובראשונה לעליית שכר ריאלית של עובדים מיומנים ומשכילים, ואולם גידולן של הכנסות אלה פועל בעקיפין לעליית שכר של כלל העובדים במשק. "התייקרות זאת אינה מזיקה לכלל העובדים, ואף מועילה להם", נכתב. עם זאת, נראה שהצלחת ההיי-טק מיטיבה בעיקר עם עובדים משכילים במרכז הארץ – ועשויה להשפיע לרעה על שכרם היחסי של עובדים משכילים פחות בפריפריה.

24.7 - ועידת TMTI ליזמות וחדשנות של TheMarker ואונ' תל אביב
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#