"קרה נס, הסיפור של פייסבוק התפוצץ עכשיו ומחייב אותנו להתמודד עם השפעה על בחירות" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קרה נס, הסיפור של פייסבוק התפוצץ עכשיו ומחייב אותנו להתמודד עם השפעה על בחירות"

הרשות להגנת הפרטיות הודיעה כי תחקור חשד להפרות חוק הפרטיות הנוגע למידע אישי של משתמשי פייסבוק ישראלים - אך מומחים בתחום טוענים כי מדובר בחוק מיושן וכי "אין לרשות כלים להתמודד עם שימוש לרעה בדאטה"

19תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו (במרכז) עם ראש מערך הסייבר ד"ר אביתר מתניה (משמאל), ראש רשות הסייבר לשעבר בוקי כרמלי ויו"ר ועדת המשנה להגנת הסייבר ענת ברקו, במרכז לסיוע בהתמודדות עם איומי סייבר בבאר שבע
קובי גדעון / לע"מ

בעוד המהפכה הדיגיטלית מתחוללת כבר יותר מעשור ופרשות כמו קיימברידג' אנליטיקה מטלטלות את העולם ומאיימות על הפרטיות של הגולשים — מי שנשאר מאחור ולא מצליח להדביק את הפער הוא המחוקק הישראלי.

ביום חמישי האחרון הודיעה הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט) כי תפתח בחקירה מינהלית בחשד של הפרות חוק בכל הנוגע למידע אישי של משתמשי פייסבוק ישראלים. "יש פה הפרה חמורה של פרטיות, והחשד הוא שהאפליקציה של קיימברידג' אנליטיקה קיבלה הסכמה של אנשים להעביר לחברה מידע, אך היא המשיכה לכרות מידע גם של אנשים שלא הסכימו. ככה הגיעו מכמה אלפים למיליוני אנשים", מסיברה עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, מנהלת מחלקת קשרי ציבור וממשל ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

לדבריה, "ההפרה הנוספת היא שאמרו להם שאוספים את המידע לטובת מחקר פסיכולוגי — לאף אחד לא נאמר שזה עובר לחברה שעושה קמפיין בחירות. יש פגיעה במידע אישי שלא לשמו נמסר. מכל בחינה יש פה פרשה ברמת חומרה גבוהה ותפקידנו לבדוק את זה מול פייסבוק".

ואולם מלבד חוק הגנת הפרטיות, שנחקק ב–1981, החוק בישראל אינו יודע להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים של המאה ה–21. גם חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מ–1959 לא מגן על ישראל מפני התערבות חיצונית.

"חוק הגנת הפרטיות הוא מלפני 30 שנה. החלק הכי חדשני בו מדבר על דיוור ישיר. לרשות להגנת הפרטיות אין כיום, מתוקף החוק, כלים להתמודד עם היבטים של שימוש לרעה בדאטה", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "חוק הגנת הפרטיות לא מגדיר מה המשמעות של הסכמה לשימוש בדאטה, מה עם עיקרון צמידות המטרה, כשמשתמש מסכים לשתף מידע — למה הסכים? מי רשאי להעביר מידע לחברה שלישית? מה המשמעות של לתקן או למחוק מידע אודותי? כל מה שתקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי (GDPR) עוסקות בו, לישראל אין מענה בחקיקה היום".

לדבריה, "פרט לחוק הגנת הפרטיות, יש את חוק הבחירות, שהוא אפילו יותר ישן ואוסר על תעמולה מכלי שייט או טייס וקבוע מתי תשודר תעמולת הבחירות בטלוויזיה. הופעתי בפני ועדה ברשות השופטת בדימוס דורית בייניש, שדנה בתיקון החוק, ואמרתי שחייבים לעדכן אותו לעידן הפייסבוק, אבל לא עסקו בזה. קצת דיברו על שקיפות של פרסום ברשתות חברתיות, אבל לא עסקו בסוגיית האפשרות לטרגט מסרים פוליטיים לאנשים — מה היבטי הפגיעה בפרטיות האזרחים. הפיל בחדר הוא קיימברידג' אנליטיקה — אנחנו כבר מחכים שנתיים שדבר כזה יתפרץ. מומחים לפרטיות מכל העולם מתריעים על זה לא מעט זמן וזאת פצצה מתקתקת שחיכתה להתפוצץ".

דונלד טראמפ (מימין) וולדימיר פוטין
Stephen Crowley / The New York T

שוורץ אלטשולר מוסיפה כי "יש שיח פרטיות של שליטה על מידע — איך לנהל אותו. זה שיח חשוב ומעודד אוריינות, אבל הוא לא הנכון. השיח הנכון הוא להבין שפרטיות נהפכה לתנאי מוקדם של הליך קיום דמוקרטי. כיום ניתן להשתמש במידע על אודותי — מטרגטים את המצב רוח שלי ואז שולחים מסר מפולח היטב רק אלי.

"אדם יושב לבד מול מכונה, ומקבל מסר שמנצל מצבים רגשיים שהוא נמצא בהם. בעידן האינטרנט של הדברים — אפילו המיטה החכמה יכולה לשלוח מסר שאדם לא ישן טוב בלילה. יודעים ככה שהיום זה הזמן למסור לו מסר מסוים. כשטרגוט נעשה למטרת מכירת מוצרים ורווח כלכלי, אומרים שככה זה שוק הפרסום וזה בסדר, אבל כשזה נעשה במטרה להשפיע על החלטות דמוקרטיות — מה הטעם בבחירות. איזה משמעות יש להליך הדמוקרטי?"

שוורץ אלטשולר טוענים כי "פייסבוק מעורבת בניסויים ומחקרים על מצבים רגשיים. פייסבוק מנטרת בעיות בדימוי עצמי, אפילו עושה מחקר על פוסטים שנכתבו ולא פורסמו. הם עוקבים אחרי כל מה שהוקלד ולא פורסם ולומדים על זה איזה סוג של בן אדם מדובר. בסופו של דבר, פייסבוק היא סוכנות פרסום ומוכרת מוצר לכל מי שרוצה לקנות.

"האפשרות להגיע למיליארדי אנשים עם מידע שעבר כור היתוך למידע מטורגט — בהיעדר חקיקה אין סיבה להניח שמקבלי החלטות לא ישתמשו בכלי הזה. קרה לנו נס — וזה שהסיפור של קיימברידג' התפוצץ עכשיו. זה מחייב אותנו להתמודד עם השפעה על דעות, עמדות ובחירות. החוסר בישראל הוא כפול — גם בחוק הגנת הפרטיות וגם בחקיקה של תעמולת בחירות".

"טראמפ זכה בבחירות בזכות הדאטה"

אם הבחירות לממשלה היו נערכות מחר, המידע שאזרחי המדינה בחרו לשתף ברשתות החברתיות היה חשוף לשימוש של גופים שונים, שהיו יכולים לנצל זאת להטיית הצבעתם.

"בשנים האחרונות יש עדויות לניסיונות שונים לפגוע בתהליך הבחירות הדמוקרטי — הן באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים לפגיעה במערכות מידע המשמשות בתהליכי הצבעה, והן באמצעות ניסיונות השפעה חיצוניים על אמון הציבור או עמדותיו ביחס למועמדים או למוסדות הדמוקרטיים עצמם", נכתב בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ביוני 2017, תחת הכותרת "הפצת מידע כוזב באינטרנט ותקיפות סייבר לשם השפעה על בחירות".

אזרחים בריטנים לפני משאל העם על הברקזיט
BEN STANSALL/אי־אף־פי

בשבוע שעבר אמר יו"ר הרשות לחדשנות, ד"ר עמי אפלבום, בכנס של TheMarker כי המעבר מהעולם הפיזי לווירטואלי הוא המהפכה הגדולה ביותר שמתרחשת כיום, וכי חברות הדאטה הן החזקות והשולטות. כיום מרבית חברות ההיי־טק עוסקות בניתוח מידע ויצירת תובנות ממנו, כשהמרכיב המרכזי שמספק את המידע הוא האדם. פייסבוק אינה היחידה שאוספת נתונים על משתמשים, מנתחת ומנצלת אותם כדי "לטרגט" (להתאים לקהל יעד); היא פשוט החברה עם הגישה הרחבה ביותר בעולם למידע, כאשר בבעלותה פלטפורמות משמעותיות נוספות שמהן היא יכולה למשוך מידע — ווטסאפ ואינסטגרם — ומיליארדי משתמשים.

בשבוע שעבר התברר כי הפלטפורמה של הרשת החברתית לא רק מאפשרת לשמור על קשר עם הדודים מאמריקה ועל הדרך למכור לנו חולצה, אלא גם מספקת לחברות ניתוח מידע כמו קיימברידג' אנליטיקה גישה למידע האישי של משתמשיה. אם לא די בכך, פייסבוק אף הסכימה לאפשר לאותן חברות צד שלישי לקבל את המידע ולא טרחה לבדוק אם הוא נמחק כפי שקבעה בחוקיה, והעלימה מכך עין. בעקבות זאת, חברות כמו קיימברידג' אנליטיקה שיכללו את המידע שקיבלו כדי לטרגט משתמשים.

באותו דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה — שהתקיים תשעה חודשים לאחר הבחירות בארה"ב, שבהן ניצח הנשיא המכהן דונלד טראמפ, וכשנה לאחר שאזרחי בריטניה הצביעו במשאל העם על רצונם לעזוב את האיחוד האירופי (הברקזיט) — נכחו מלבד חברי כנסת כמה גורמים מקצועיים, ובהם בוקי כרמלי, לשעבר ראש הרשות להגנת סייבר, חוקרים ממרכז המידע והמחקר של הכנסת ומהמכון למחקרי ביטחון לאומי. כל אחד מהם הודה בדיון כי מדינות זרות מנצלות את המרחב הקיברנטי כדי להשפיע מבחוץ על תהליכים מדיניים.

"הרוסים רוצים לחתור תחת הרבה מדינות באירופה, והם עושים זאת לא רק בתקופת הבחירות — הן רק הפרס. ההישג הגדול הוא לפגוע באמון של הציבור באותן מדינות, שמפסיק להאמין בשיטה ובכך נפגעת העוצמה של אותה מדינה. הברקזיט, לדוגמה, או אוקראינה — יש דו"ח שמצא שרוסיה פעלה ב–19 מדינות שונות", מסביר דודי סימן טוב, ראש פרויקט התודעה במכון למחקרי ביטחון לאומי.

ביטוי לניצול המידע של המשתמשים בפרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה, היה אפשר למצוא בדברים שאמרו בכירי קיימברידג' אנליטיקה לאחר הבחירות האחרונות בארה"ב. הם התרברבו בפני עיתונאי ערוץ 4 הבריטי כי המידע שהחברה ניתחה שימש אותה גם כדי לסייע בניהול קמפיין מלוכלך לטובת טרמאפ. הכירי החברה, ובהם אלכסנדר ניקס, המנכ"ל שהושהה מאז התפוצצות הפרשה, נשמעו בהקלטה אומרים כי הם עומדים מאחורי קמפיין שהשמיץ את הילרי קלינטון ברשת.

אלכס טיילר, מנהל הדאטה של קיימברידג' אנליטיקה, נשמע אומר בקלטת: "כשחושבים על העובדה שטראמפ הפסיד בהצבעת הפופולריות בהפרש של 3 מיליון קולות אבל זכה באלקטורטים — זה בזכות הדאטה והמחקר. אתה מקבל תובנות לפי מיקום, ומתחיל להזיז אנשים במקומות המתנדנדים ביום הבחירות. כך הוא ניצח את הבחירות".

להתמודד עם מידע כוזב

תהילה שוורץ אלטשולר
ללא קרדיט

את דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת הציג בוועדת המדע והטכנולוגיה ביוני 2017 המחבר, רועי גולדשמידט, שהסביר כי ועדת הבחירות המרכזית לא מוגדרת כיום כתשתית קריטית, ולכן אינה כפופה לגופים האמונים על הגנת הסייבר בישראל, ובהם הרשות הלאומית להגנת סייבר, וכי הוועדה מגנה באמצעות מנגנון עצמאי על תשתיותיה.

בדו"ח מצוין כי ישראל ערוכה למתקפות סייבר בתקופת מערכת בחירות או במקרה של פריצה של גורמים עוינים למאגר בוחרים וניסיון לשבש באופן ישיר את הבחירות. ואולם מחברי הדו"ח טוענים כי אין הבנה מספקת של מה שהם מכנים "הגנה על השיח הפוליטי מפני זיהומים חיצוניים". הדו"ח מציג דוגמאות ממדינות שונות בעולם, ובהן צרפת, ארה"ב ומדינות אחרות באיחוד האירופי, שניסו להתמודד עם מידע כוזב שמופץ ברשת, אך נראה שעם הצלחה מעטה.

בדו"ח צוין כי בסוף 2015 הוקם צוות מיוחד של עשרה מומחי תקשורת, שסייע להסביר את מדיניות האיחוד האירופי במדינות מזרח אירופה, ולהתמודד עם מידע כוזב. בנובמבר 2016 כבר ביקש האיחוד מהפרלמנט האירופי להגדיל את הצוות והזהיר מפרופגנדה רוסית נגד האיחוד האירופי.

החשש שעולה מהדו"ח הוא שהיחלשותם של גופי תקשורת מסורתיים, שמציגים מידע מבוסס ויסודי יותר, והתפתחות הפלטפורות הדיגיטליות, אותן מכנה הדו"ח "שוק דעות כאוטי וממועט במנגנוני ריסון או אימות עובדות" — עלולים להביא לירידה של אמון הציבור במקורות מידע ובאפקטיביות שלו לשיח הציבורי. הדו"ח מעלה חשש גם מפני יצירת תרבות השתקה וצנזורה, וטוען כי אם יוחלט להקים גוף שתפקידו לפקח על הנושא — תיווצר אווירה של הגבלת חופש הביטוי.

"יש עוד חברות על הקנה"

שמרלינג מגזניק מסבירה כי החקירה נגד פייסבוק נמצאת כרגע באיפול ופייסבוק אינה הגוף היחיד שנבדק בנושא הפרת פרטיות. ממידע שנמסר מהרשות להגנת הפרטיות, ברבעון השלישי של 2017 יש כ–6 מיליון משתמשים חודשיים בפייסבוק בישראל.

"לפי התגובות של מארק צוקרברג — זאת לא האפליקציה היחידה שקיבלה אישור לאסוף מידע, יש פוטנציאל לאפליקציות נוספות והפרות נוספות", מסבירה שמרלינג מגזניק. "פנינו לפייסבוק ישראל ביום חמישי האחרון. ברגע שיש נציבות של חברה בינלאומית בישראל עם 5 מיליון לקוחות, פועלת בעברית ויש לה פה רווחים — אנחנו לחלוטין מצפים שתיתן מענה ותציית לחוקי המדינה כמו שהיא מחויבת לציית במדינות אחרות".

לימור שמרלינג מגזניק
אתר הרשות להגנת ה?

"יש עוד חברות על הקנה. בפירוש זה נושא חשוב ודרמטי ומשפיע על אוכלוסיות גדולות. המדיניות שלנו היא לפעול איפה שיש פוטנציאל גדול לפגיעה בפרטיות. כמסר לאזרחים - לא הייתי אומרת לאף אזרח להסיר או לחסום כרגולטור, יש הגדרות פרטיות שאפשר להשתמש בהן ומומלץ לקרוא ולשנות", מוסיפה שמרלינג.

"פייק ניוז זה קצה הקרחון", מוסיף סימן טוב, "הכנסת צריכה להתעורר, יש איום אסטרטגי חדש ואנחנו לא ערוכים אליו. מי שרוצה לשנות את השיח פה — יצליח. היום השיח הוא ברשתות החברתיות וניתן לפלח קהלי יעד ספציפיים שרק עליהם תרצה לעבוד וזה נעשה ביום יום — הבחירות זה רק הפיק".

סימן טוב מסביר כי המושג החדש שעומד בבסיס הדו"ח שחיבר נקרא חתרנות תודעתית. המניפולציה על השיח החברתי היום נעשית באמצעים של חיבור בין לוחמה פסיכולוגית לתשתית טכנולוגית ובעצם לגורם מסוים להתערב תודעתית במדינה המותקפת. לדבריו, מרחב ההשפעה של רוסיה חלש על ענקיות המדיה החברתית — בהן פייסבוק, טוויטר ויוטיוב — וכלל גיוס של טוקבקיסטים, בניית בוטים שהפיצו פוסטים או תגובות וקניית שטחי פרסום והפצה של מסרים בעד טראמפ ומועמדים אנטי ממסדיים כמו ברני סנדרס וכנגד קלינטון.

לדבריו של סימן טוב, גופי הסייבר לא רוצים להתעסק בכל מה שנוגע בתוכן. "זה יחייב אותם להתעסק בפוליטיקה — איך מחליטים על מה מותר ומה אסור לדבר בדמוקרטיה. בנוסף, קשה לעשות הפרדה בין לגיטימי ללא לגיטימי, כמו השיח שיש בארץ סביב מימון עמותות או חברי כנסת על ידי גורמים זרים מבחוץ. אף אחד לא רוצה להיות האח הגדול. במדינה לא דמוקרטית כמו רוסיה נורא קל לחסום ולהגיד על מה לא מדברים. חייבים לייצר את השיח הזה בארץ. מלבד זאת — מדובר באנשים טכנולוגיים — לא כאלה שאמורים לדעת איך לנתח טקסט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#