כלכלה בת 70

כך נולדה אומת הסטארט-אפ: הכירו את ויצק - המחשב העברי הראשון

פרופ' אביעזרי פרנקל, מחלוצי מדעי המחשב בישראל ומי שהשתתף בבניית המכשיר העצום ב-1955: "די מהר כל מי שביזה את הרעיון היומרני התחיל להבין את הפוטנציאל וביקש להשתמש בו" ■ השבוע הוא יהיה אחד מ-14 מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות ה-70 של ישראל

נעם בוקסבאום
נעם בוקסבאום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המחשב וייצק
המחשב ויצק. נתן את הדחיפה להיי-טק הישראליצילום: הוצאת מסדה

הטכנולוגיה נראתה ניסיונית וגם אלברט אינשטיין הביע ספקנות רבה — אבל היוזמה ליצור את הגרסה המקומית לאחד הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר באותה תקופה, המחשב, יצאה לדרך כבר ב-1947.

הפרויקט דרש השקעה גדולה לזמנו — 50 אלף דולר השקולים לכחצי מיליון דולר במונחים של היום. אבל פרופ' חיים פקריס מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, שהקים את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן, התעקש שזהו כלי חיוני עבור המחקר שלו — והיה נחוש מספיק. כעבור כמה שנות דיונים ותכנון, ב-1955 הושק במכון ויצמן המחשב, שנקרא ויצק (Weizmann Automatic Computer).

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

"לראשונה נוצרה היכולת לקבל החלטות באמצעות תכנות"צילום: מכון ויצמן למדע

"זה הצית את הדמיון שלי", מספר פרופ' אביעזרי פרנקל, שהצטרף לפרויקט בראשיתו, עם ניסיון באלקטרוניקה מהטכניון ומהצבא. אף שהתקשה בתחילה לתקשר באנגלית עם פקריס, פרנקל השתלב במהירות בתהליך המורכב של בניית מחשב שגודלו חדר שלם. בהיעדר כל תשתית, הבנייה דרשה אלתורים רבים, כמו ייצור רכיבים בסדנה לתיקון אופניים. מכיוון שויצק הכיל 2,000 שפופרות־ריק שהפיצו חום עצום, נבנה בניין נפרד כדי לקרר אותו.

"מההתחלה, המחשב עבד 24 שעות ביממה, בעיקר לצורכי המחקר של פקריס. אבל די מהר כל מי שביזה את הרעיון היומרני התחיל להבין את הפוטנציאל וביקש להשתמש בו. פקריס גבה על כך תשלום גבוה, ששימש לרכישת פיתוחים טכנולוגיים מעודכנים", אומר פרנקל.

"זה הצית את הדמיון שלי". פרופ' פרנקלצילום: דודו בכר

"הצבא עשה כמה פרויקטים מעניינים בתחום המודיעין, וקיבל שעה קבועה מדי לילה, בין 2:00 ל-3:00, אבל לפעמים היו מבקשים את המחשב בדחיפות. פקריס סירב, ורק אחרי שהופעל עליו לחץ מדוד בן־גוריון דרך הנהלת מכון ויצמן, הוא נכנע כי היה תלוי בהם לתקציבים".

"עד היום, הצעד הכי גדול בעולם הדיגיטלי היה הפיתוח של מחשבים כמו ויצק", מסביר פרנקל. "מכיוון שמהירות העיבוד גדלה למיליוניות השנייה, במקום שניות ארוכות במכונות החישוב שפעלו עד אז, ונוצרה לראשונה היכולת לקבלת החלטות באמצעות תכנות". לדבריו, ויצק גם נתן גם את הדחיפה לתעשיית ההיי־טק הישראלית, "בידע ובניסיון שרכשו אנשים שעבדו כאן".

פרופ' פרנקל (88) נבחר על ידי ועדת הטקסים והסמלים לאחד מ-14 מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות ה-70 של ישראל. בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו נפתלי פרנקל ז"ל. 

"הצעד הכי גדול בעולם הדיגיטלי היה פיתוח מחשבים כמו ויצק"צילום: דודו בכר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום