ההיי-טק לא נקי יותר מצה"ל - הגיע הזמן לחשבון נפש - TechNation - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק לא נקי יותר מצה"ל - הגיע הזמן לחשבון נפש

אנחנו כל כך עסוקים בשאלה האם זו הטרדה מינית שכמעט לא נותנים לגיטימציה להרגיש לא נוח בסיטואציות שלא נמצאות בהגדרה המשפטית שלה. היומיום הוא להיות הבחורה היחידה בחדר הישיבות

103תגובות
ווטסאפ ממשקיע

התחקיר על רמי ברכה ב"עובדה" מעורר סערה בתעשיית ההזנק. זה מובן, ברכה הוא המשקיע הראשון שמשלם בכיסאו על התנהגות כזאת, והתחושה היא שהבשילה השעה של נשים נוספות לדבר על חוויותיהן. בתעשייה הזו באמת יש מקום לחשבון נפש, ולא רק במה שקשור למגע פולשני או לנשיקה בכוח בחניה. לפני כחצי שנה פירסמה חברה ועיתונאית נהדרת, ענבל אורפז, כתבה שסללה את הדרך לתחקיר של "עובדה". אלא שבלי שמות מפורשים, אנשי ההון סיכון גלגלו עיניים לשמיים והמשיכו בענייניהם. כשהם צפו בתחקיר שהוקדש לחבר שלהם, הם הוציאו את הידיים מהכיסים כדי לתפוס את הראש.

אז אם חשבון נפש, בואו נתחיל אותו פה. אני לא יזמת. אני עיתונאית ואת משכורתי אני מקבלת מבוס אחר, בתעשייה אחרת. ובכל זאת, תנו לי לספר לכם קצת על חוויות של אישה צעירה יחסית שבאה במגע יומיומי עם ההייטק המקומי.

הנה דוגמה. אני יושבת בפגישה עם שני שותפים מקרן הון סיכון זרה ונחשבת שאני פוגשת לראשונה. בחדר יושבים שישה גברים מלבדי – המשקיעים, העורכים והקולגות שלי. מתפתחת שיחה על קרנות בינלאומיות, ואני שואלת 'האם היזמים הישראליים רואים הבדלים ביניהן לבין המקומיות?', המשקיע משיב: "את שואלת את זה רק כי את לא מבינה כלום". זה מאד מביך אותי. אבל הוא חברותי ומשעשע ומדבר בשטף והקולגות שלי צוחקים בקול כמה פעמים לאורך הפגישה. לקראת סופה הוא מנסה להיזכר באיזה אירוע מכונן מהעבר הארצישראלי ואומר: "כולנו פה עברנו את גיל 45" ומיד מסייג, "כלומר, חוץ ממך את מאוד צעירה". רוב האנשים בחדר לא עברו את גיל ה-40, שניים מהם היו בגילי בדיוק [33]. גם שנות הניסיון שלי בעיתונות היו רבות יותר בהשוואה לכתבים הגברים שהיו לידי, והחלטתי להעיר על כך - אבל הסובבים משום מה ראו את זה כמחמאה. הרגשתי רע.

אישה מרצה

זה לא היה המקרה הראשון שהרגשתי כך, וגם לא האחרון. באחת הכתבות הגדולות הראשונות שלי בתחום פנה אלי מרואיין – משקיע הון סיכון המבוגר ממני בשני עשורים, נשוי עם ילדים - בהודעת ווטסאפ, ושאל אותי אם אני רוצה הקדשה יחד עם התמונות שביקשו ממנו להעביר להפקה. עניתי לו בהומור שמאוחר מידי, העוזרת שלו כבר שלחה "בוק" והוא השיב "עם בגדים?". הגבתי, הוא התנצל (בתמונה). כמה שבועות אחר כך כשהוא הציע לאסוף אותי מהמערכת לאיזה אירוע. אמרתי שלא אגיע, אבל בכל מקרה TheMarker יכול לשלם לי על מונית. הוא כתב שהוא מכיר את הבוס שלי, ומקווה שזה מקובל עליו שאני מבזבזת כסף על מוניות.

והיתה את הפעם בכנס, שאיש הון סיכון צבט לי בלחי, ומאוחר יותר הגיע מאחורי גבי ולחץ לי על הכתפיים. או את הפעם שהעברתי פגישה שלמה באחת מהקרנות הוותיקות שבה דיברו מעלי – כלומר, אני דיברתי, אבל את התשובות קיבל הקולגה שלי. כשצחקתי עם מרואיין שהמתחרים שלו מתלוננים שאני מראיינת אותו יותר מידי, התגובה שלו היתה: "פשוט תאמרי להם שזה בגלל שאנחנו שוכבים, ולא יהיה להם מה לומר יותר".

כשהתלבטתי אם לכתוב את הטור הזה העיר לי אדם שאני מעריכה: "אף אחד מהסיפורים האלה זה לא לתפוס מישהי בכוח מחוץ למסעדה ולהכניס לה את הלשון לפה". הוא צודק, זה אפילו לא קרוב לכך. רמי ברכה הוא הבעיה שקל לזהות, אבל המקרים שאני מתארת הם הסיבה שנשים מתקשות לעבוד ביום יום.

אנחנו כל כך עסוקים בשאלה האם זו הטרדה מינית, שכמעט לא נותנים לגיטימציה להרגיש לא נוח בסיטואציות שלא נמצאות בהגדרה המשפטית שלה. בכל אחת מהנקודות האלה, שבהן הרגשתי שמשהו לא בסדר קורה פה, הייתי צריכה לפנות לקולגה גבר שהיה לידי ולשאול אם הוא חשב שזה בעייתי גם כן. היומיום הוא להיות הבחורה היחידה בחדר הישיבות.

מה שאני עוברת זה כאין וכאפס לעומת מה שעוברות נשים שחיות בתוך התעשייה הזו ומקיימות בה יחסי עובד-מעביד, או משקיע-יזמת. כשלגבר יש יכולת להכריע את גורלה של אישה. לפני מספר חודשים גלגלתי את הרעיון לפרסם תכתובות ווטסאפ בין נשים לגברים בתעשייה ולציין את יחסי הכוחות ביניהם. לא כדי להפחיד אף אחד, לא בשביל ראיות למשטרה או לבית המשפט - אלא כדי שהגברים שיזהו את עצמם יעצרו לשאול האם זה בסדר. כדי לשקף לתעשייה איך היא מדברת, כי יש עוד מקום לתקן.

הפוסט פורסם במקור בקבוצת הפייסבוק אקוסיסטם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם