"השר שאל למה אני לא צובעת את השיער ולא מתאפרת" - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השר שאל למה אני לא צובעת את השיער ולא מתאפרת"

ארנה ברי, המנהלת הפורשת של מרכזי הפיתוח של EMC-Dell בישראל, במפגש בנושא קבלת החלטות שערך TheMarker: "גברים לא באמת יודעים שיש להם יתרון יחסי בסיטואציות מסוימות. מצד שני נשים חושבות הרבה מאוד פעמים שתפקידן במשפחה גדול יותר מתפקידו של הגבר. החברה צריכה להשתנות"

44תגובות
ד"ר ארנה ברי
סיוון פרג'

“יש הרבה מאוד מודלים שבהם אפשר להביא לשוויון בין המינים בשכר עובדים, ואני נגד עודף רגולציה בנושא. המדינה עמוסה ברגולציה, דבר שמושך את הדירוג התחרותי של המדינה מטה. נושא השוויון צריך לבוא מתוך הבנה והכרה של הארגונים את עצמם ולא כעול ממשלתי ודרך חוק”. כך אמרה הבוקר ארנה ברי, המנהלת הפורשת של מרכזי הפיתוח של EMC-Dell בישראל, במפגש שישי בוקר בנושא קבלת החלטות שערך TheMarker בחיפה.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בשיחה שנערכה עם כתבת TheMarker טלי חרותי סובר, נשאלה ברי, שביצעה מספר תפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק המקומית, מה היתה ממליצה לנשים שפוגשות בקריירה תקרת זכוכית שמקשה על ההתקדמות שלהן. “אי אפשר לצפות מדברים שיקרו משום שהם הנכונים”, אמרה. “יש דעה קדומה וצריך להפנות את תשומת הלב לכך שיש הטייה ביכולות של האדם מעצם ראייתו - זה תהליך של יצירת שוויון.

“מצד אחד גברים לא באמת יודעים שיש להם יתרון יחסי בסיטואציות מסוימות, ומצד שני נשים חושבות הרבה מאוד פעמים שתפקידן במשפחה גדול יותר מתפקידו של הגבר, ולכן, החברה צריכה להשתנות. אני חושבת שאם אנשים מודעים ואם אנשים רוצים להצליח, ואם הם לא חושבים שהצלחה של אדם אחד על חשבון אחרים תביא ישועה לעולם, הם יעשו את זה".

כמה פעמים נתקלת בתקרת הזכוכית?

“אני לא סופרת. החלטתי שאני מתרכזת במה שאני רוצה לעשות ולא בתגובות של אנשים אלי”.

ברי הזכירה מקרה אחד מהתקופה שבה כיהנה כמדענית הראשית במשרד הכלכלה. “נפגשתי עם שר מדע חדש, לא נזכיר מי. הוא אמר לי שהוא מוכן לתת לי חסות, ואני לא הבנתי מה זה אומר שאני צריכה חסות. כתגובה שאלתי אם הוא מכיר מערכות מדע וטכנולוגיה במדינות אחרות, כמו פינלנד למשל. הוא לא הבין מה שאלתי. אחרי ששאלתי שאלה נוספת שלא התיישרה עם מה שניסה להוביל, הוא ביקש מיועציו לצאת מהחדר ושאל אותי מדוע אני לא צובעת את השיער ולא מתאפרת.

“הייתי המומה מהשאלה המטופשת - אז אמרתי לו שאני בעד המראה הטבעי, שזה שקר וכזב, זה סתם לא בסדר העדיפויות שלי. מאז שלחתי לפגישות חלק מהסגנים שלי. האם הוא היה שואל מדען ראשי גבר שאלה כזאת - אני בספק. בכל מקרה אני פיתחתי אוטיזם מסוים לדברים מטופשים”.

עם זאת ציינה ברי שכמדענית ראשית הצליחה להביא לתקציב הגבוה ביותר מימי קיום לשכת המדען - שהפכה לפני כשנה לרשות החדשנות. “הסיבה היתה שיש לי מחלה שוויונית ואני לא מפעילה כוח שלא לצורך, ואני לא אוהבת לובי של אנשים שיקדמו את ענייניהם. נעזרתי בכלכלנים המובילים שהבינו את כלכלת ישראל ועזרו לי לקדם תקציב שהוא מתאים למשק ולקשרים בין האקדמיה והתפוקה הכלכלית".

בהמשך, כאשר נשאלה על פערים מתמשכים בין המינים, למשל בניהול קריירה לצד משפחה, ציינה ברי כי הדרך לפתרון מגולמת במתודולוגיה שמכונה Best Practices. “לפער בין גברים לנשים שנוטות לצאת יותר הביתה ב-16:00 אחראים שני המינים. משפחה יכולה להחליט שיש ימים שהאחד בבית וביום אחר השני בבית. אלו מקרים שבהם כולם מרוויחים.

“אני מייחלת לכך שנשים ישארו בשוק העבודה גם לאחר שהילדים עזבו את הבית. הדבר היחיד שבו אנחנו נבדלים הוא הלידה. לי היתה ילדה אחת שחזרה איתי לעבודה בגיל יומיים - זו היתה עבירה על החוק אבל זה היה שיקול שלי. אנשים צריכים להחליט מה מטרתם הסופית. ברגע שאתה מקבל את ההחלטה הנכונה לך מתוך מודעות ליתרונות והחסרונות, הדברים קורים בצורה הנכונה ביותר".

האם מגדר צריך להיכנס לנושא קבלת ההחלטות?

"אני די פטורה מהנושא כי אני אישה. מגיל מאוד צעיר מעניינת אותי היכולת של האדם ואין לי אי נוחות בין אם אני מול אישה או גבר. אני חושבת שנוצרה חבירה מאוד חיובית בין נשים שעבדו איתי, ורבות מהן הגיעו לדרגות מאוד גבוהות. אני אף פעם לא ספרתי כמה גברים ונשים יש בעבודה, אך תמיד יצא שהיו נשים רבות. יותר נשים באו להתראיין לתפקידים, אולי משום שהניחו או שמעו שבהיותי אישה, אני שיוונית. אין לי פחד מנוכחות של גברים, אין לי רגשי אשם בנוכחות נשים, היחסים מאוד הצליחו, והקבוצות והאנשים מאוד התפתחו. כמו כן בכל מקום שהגעתי השוויתי את השכר. צריכה להיות בדיקה של פערי השכר כל הזמן”.

בשיחה צויין כי נשים נוטות בשיחות שכר להגיע לתוצאות נמוכות מאלה של גברים. בתגובה לכך אמרה ברי כי “לאדם שהוא מנהל יש יכולת השפעה. אם קיבלת אדם לתפקיד, אפשר להסתכל על המקבילים שלו וגם אם ביקש או ביקשה פחות, אפשר לתת שכר גבוה יותר".

ברי המשיכה לטעון כי הבחינה הראויה לקידום אנשים בעבודה, היא שוב אותה הסתכלות על ה-Best Practice. “צריך לבדוק פערי שכר מצד אחד, אבל השיפור והגעה לשוויון זה לא רק על ידי הדברים הטכניים, אלא גם היחס לאנשים במסדרון וההקשבה. בארגון יש לפעמים אנשים שהם מאוד מוכשרים אבל צריך לתת להם יותר ביטחון, וזוהי לא העדפה מתקנת. אנשים הם שונים. יש כאלה שלא חונכו מבית ללקיחת סיכון ונחישות וצריך לדעת כיצד להוציא מהם את המיטב.  מצד אחד אני מכירה נשים כאלה ומצד שני אני מכירה נשים שפרשו מתפקידים בכירים ויצאו לדרך יזמית, נכשלו והמשיכו לנסות שוב ושוב ואין דבר שיעצור אותן. הבסט-פרקטיס הוא תהליך ארוך".

לבסוף ציינה כי כדי להבין טוב יותר את מצבה של ישראל בכל הקשור למצב הנשים בתעשייה, דרושים נתונים מסודרים. “כשהייתי מדענית ראשית, הקציתי 5 מיליון שקל ללמ"ס כדי שיהיה מידע על נשים. אם מביטים בטבלאות האו"ם או בקהילה האירופית שנותנים כסף רב לפיתוח ומחקר, לא מוצאים את העמודה של ישראל, כי מדינת ישראל לא מצאה לנכון לאסוף את הנתונים. ברשות החדשנות אומרים שיש עכשיו כן מחקר חדש בנושא”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#