פייסבוק הודיעה שתאסור על פרסום מטבעות דיגיטליים - והביטקוין צנח

מיד לאחר ההודעה נפל מחיר הביטקוין ב-10% ■ הסיבה לעדכון מדיניות הפרסום לפי החברה: החשש להונאות בתחום

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
מהלך שנועד לשפר את אמינות הפרסום ברשת החברתית
מהלך שנועד לשפר את אמינות הפרסום ברשת החברתיתצילום: AP Photo/Noah Berger

פייסבוק הודיעה אתמול (ג') בבלוג החברה כי היא אוסרת על פרסום מודעות המקדמות מטבעות קריפטוגרפיים, הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICO), ומסחר באופציות בינריות. מיד לאחר ההודעה נפל מחיר הביטקוין בכ-10%, מ-11 אלף דולר ל-9,800 דולר, וכרגע הוא נסחר סביב 10,200 דולר, כך לפי אתר coinmarketcap. גם מטבעות נוספים כמו איתריום וריפל נפלו בשיעורים דומים.

מדובר במהלך של פייסבוק שנועד לשפר את אמינות הפרסום ברשת החברתית בעקבות מעורבותה של רוסיה בהפצת מודעות ממומנות, שהשפיעו על הבחירות בארה"ב, כמו גם הפצת "פייק ניוז".

פייסבוק עידכנה את המדיניות שלה בכל הנוגע לפרסום מוצרים ושירותים פיננסיים, והוסיפה סעיף איסור שבו היא מביאה דוגמאות למודעות שאת פרסומן תתחיל מהיום לאסור – כמו למשל: "השתמשו בכספי הפנסיה שלכם כדי לרכוש ביטקוין". 

"מודעות בפייסבוק מובוססות על שני עקרונות שחשובים לנו - המודעות צריכות להיות אמינות, ובנויות קודם כל לטובת המשתמשים. למודעות מטעות, שעלולות להונות את הציבור, אין מקום בפייסבוק", כתב בבלוג החברה רוב לדרמן, מנהל מוצר בפייסבוק.

לדרמן הוסיף כי המדיניות החדשה תקפה באופן גורף לכל המודעות בתחום המטבעות הדיגיטליים - עד שפייסבוק תסיים לבצע בדיקה לאיתור מודעות מטעות שעוברות על חוקי פייסבוק. עוד ציין לדרמן כי החברה מבצעת את הבדיקה לא רק לגבי מודעות באפליקציה הראשית של החברה, אלא גם באינסטגרם וברשת הפרסום החיצונית של החברה (Audience Network).

מגייסים מיליונים - עבור מוצר שלא קיים

בשנה האחרונה זינק מחיר הביטקוין באלפי אחוזים. רק לפני כחודש הוא נסחר במחיר שיא של כ-20 אלף דולר לביטקוין. יחד עם הביטקוין התפתח שוק של מטבעות דיגיטליים נוספים. שווי השוק של מטבעות אלה כיום הוא כ-500 מיליארד דולר, והוא כבר כולל יותר מ-1,500 מטבעות דיגיטליים שונים. התחום נבחן באחרונה בידי גופי השקעה רבים בעולם.

חלק מליבת הפעילות בענף המטבעות הדיגיטליים הוא ICO - Initial Coin Offering - הנפקה של מטבעות דיגיטליים שמאפשרת גיוס הון מהציבור בלי מנגנוני בקרה או פיקוח. כל מה שעל החברה המגייסת לעשות הוא לחשוב על תוכנה שתאגד סביבה קהילה (למשל, תוכנה להמרת מטבעות דיגיטליים בקלות); להקים אתר שכולל הסבר על התוכנה ("נייר לבן"); ולגייס כסף באמצעות מטבע דיגיטלי מקובל - למשל ביטקוין או ריפל. השאלה אם החברה גייסה את הכסף בישראל או בחו"ל כבר אינה רלוונטית, משום שהכל קורה באינטרנט.

כך, למשל, גייסה חברת בנקור הישראלית 154 מיליון דולר בתוך 20 שעות, וחברת ברייב גייסה 35 מיליון דולר בתוך 60 שניות. אלה רק שתי דוגמאות מהחודשים האחרונים, לגיוס כספים המוני באמצעות מוצר שעדיין לא ממש קיים. ברייב, שייצרה את המטבע BAT, פיתחה דפדפן שמציע חלוקת ערך חדשה בין המפרסם לבעל התוכן. הדפדפן יודע למקם כתבות בצורה טובה יותר, כך שבעל התוכן והמפרסם מקבלים חשיפה ותמורה גבוהות יותר. התמורה בעבור הפרסום וגם רווחי התוכן מתקבלים ומשולמים ב-BAT.

בישראל אין פיקוח רגולטורי

תחום המטבעות הדיגיטליים, שעדיין נמצא בחיתוליו, אינו זוכה לפיקוח רגולטורי ברור. גם לגופי ההשקעה בישראל ובעולם לא לגמרי ברור איך להתייחס לענף החדש והאופנתי. באחרונה התייחס לעניין יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, שמואל האוזר, ואמר: "נושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית מבהירה, ואולי אפילו נועזת".

בפייסבוק ציינו כי כנראה לא יצליחו להסיר את כל המודעות שנכנסות תחת הגדרות המדיניות החדשה, וכי הם מעודדים את המשתמשים לדווח על מודעות כאלו כאשר הם נתקלים בהן ברחבי הרשת החברתית.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker