משקיע ההיי-טק האמריקאי יוצא למאבק למען הפליטים בישראל: "אלה הילדים המאומצים שלי" - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משקיע ההיי-טק האמריקאי יוצא למאבק למען הפליטים בישראל: "אלה הילדים המאומצים שלי"

ג׳ואי לואו, שהשקיע בעשרות סטארט-אפים ישראליים, ובחברות כמו WeWork וטאבולה, יוצא באופן נחרץ נגד התוכנית לגירוש מבקשי מקלט אפריקאים לרואנדה ■ "אם האפריקאים שאני מכיר יסולקו - לא אבוא יותר לישראל"

89תגובות
מבקשי מקלט אריתראים מפגינים מול ביהמ"ש העליון, היום
GALI TIBBON/אי־אף־פי

ג׳ואי לואו הוא יהודי אמריקאי אידיאלי במושגים ישראלים. הוא גאה ברקע היהודי שלו, פעיל בקהילה שלו, מבוסס מאוד כלכלית וקשור מאוד לישראל. הוא מבקר בארץ לעתים תכופות, ויש לו חברים בעולם הקולנוע, המוזיקה, האקדמיה והכלכלה. בתו חיה כעת בארץ, ובתו השנייה לומדת בתוכנית הבינלאומית של אוניברסיטת תל אביב. הוא גם שוכר דירה בתל אביב, ומבלה כמה חודשים בשנה בישראל. לפעמים הוא גם מגדיר את עצמו חצי ישראלי.

לואו השקיע בסטארט-אפים ישראליים, והוא גם מסייע להם להיקלט בארה"ב. חלק מהחברות שבהן הוא השקיע והצליחו מאוד הן WeWork וטאבולה. לואו השקיע עד כה ב-25-30 חברות - אולם לא כל ההשקעות שלו הצליחו. שמונה חברות שבהן היה מעורב כמשקיע נסגרו, וכעת הוא מושקע בעשר חברות. עד לפני כשנה פעלו במשרד שלו בניו יורק כמה סטארט-אפים מישראל, עד שהחליט לסגור אותו ולהעביר את החברות למשרדים חלופיים.

ג'ואי לואו
ללא קרדיט

אבל בחודשים האחרונים לואו ממעט לדבר על היי-טק. נושא אחר מעסיק אותו באופן  אובססיבי כמעט - מצבם של הפליטים האפריקאים בישראל והתוכנית לגרשם לרואנדה או לשלוח אותם לכלא. הוא הפגיש אותי בניו יורק עם פליטים שגדלו בישראל ולומדים כיום בארה"ב. ״הם אנשים נהדרים. רוב הישראלים לא מכירים אותם. הרוב המכריע של הפליטים הם אנשים טובים. מוציאים להם שם של עבריינים. אני לא מאמין לזה. רוב הפליטים הם אנשים שפשוט רוצים לחיות ולהתקיים. אני מאמין שמשתמשים בהם כשעירים לעזאזל מסיבות פוליטיות. אם לממשלה היה אכפת באמת מדרום תל אביב היו יכולים לשפר שם את איכות החיים לפני הרבה שנים. עובדה שלא עשו את זה לפני שהאפריקאים באו״.

לואו מקדיש מאמצים רבים למען הפליטים. הוא משוחח עם נציגים של ארגון הגג של יהודי ארה"ב (UJA – United Jewish Appeal) וחברי קונגרס ומחלקת המדינה כדי שיפעילו לחץ על ממשלת ישראל בנושא הפליטים. "במשך שנים אני תומך בבתי ספר יהודים בארה"ב. עכשיו, כשאני מקבל טלפונים מרבנים שמבקשים תרומות, אני אומר להם בצורה מפורשת: 'אני לא אתן לכם יותר כסף אם אתם לא תביעו עמדה נגד המדיניות של ישראל בנושא הפליטים. אני רציני מאוד בעניין הזה. אין לי ברירה, אני חייב לפעול. לא אוכל לחיות עם עצמי אם לא אפעל. אני מגיע השבוע לישראל לחודשיים, ומתכוון לפעול כדי לשנות משהו. תבין, הילדים האלה הם הילדים המאומצים שלי. אני עושה את זה כי ישראל עוברת כיום את אחת התקופות הקודרות שלה. משבר הערכים בישראל הוא עמוק. כיהודי אוהד ישראל שמגדיר את עצמו כחצי ישראלי, איני יכול לעמוד מן הצד״.

"במה הם שונים מאתנו בתקופת מלחמת העולם השנייה?"

לואו  גדל בניו יורק, למד בבית הספר האורותודוכסי-מודרני ״רמז״, וב-1971 הגיע לישראל ללמוד באוניברסיטה העברית. במלחמת יום הכיפורים הוא התנדב במושב אביגדור. ״התאהבתי בישראל. זו לא היתה בחירה, אלא חלק ממני, וגם כיום זה חלק ממני״.

הוא נהיה מעורב בנושא הפליטים הזרים באופן כמעט מקרי. ב-2016 הוא התחיל להעניק מלגות לעולים ממוצא אתיופי, שרצו ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה. בכל שנה הוא חילק 12-17 מלגות. כיום לומדים בזכותו במרכז הבינתחומי כ-50 סטודנטים ממוצא אתיופי.

פרופ' אוריאל רייכמן
מיכל פתאל

״ב-2010 אמר לי פרופ' אוריאל רייכמן (נשיא המרכז הבינתחומי) שיש גם ילדים של פליטים אפריקאים שהוא היה רוצה לקבל ללימודים. ישבתי עם שישה מהם, שבאו מאריתריאה, סודן וסומליה. הם סיפרו לי את הסיפור שלהם. החזקנו ידיים ובכינו. לנגד עיני ראיתי את אמי, שעזבה את גרמניה כשהיתה בת שש, משם היא עברה לבלגיה, צרפת, קובה - ואז הגיעה בגיל 15 לארה"ב. במקרים רבים, לילדים האלה אין הורים. בעצם אין להם כלום, אין להם אף אחד. בכל חודשיים הם צריכים לחדש את האשרה שלהם, ולא בודקים אם מגיע להם לקבל מעמד של פליט".

"במה הם שונים מאתנו בתקופת מלחמת העולם השנייה? משום שהם שחורים ואנחנו לא? החלטתי לסייע להם, ובעצם לאמץ אותם. כיום יש במרכז הבינתחומי 16 סטודנטים פליטים, וחמישה נוספים באוניברסיטאות אחרות. אני נותן לסטודנטים מלגות לימודים וגם מממן להם הוצאות מחיה. אני מסייע גם לשלושה פליטים שלומדים בארה"ב ובקנדה. יש אנשים שאני מסייע להם ללמוד לנהוג. אני חושב שהוצאתי עד היום כמיליון דולר לתרומות בתחומים האלה״, מוסיף לואו.

אתה תושב ארה"ב וגם הממשל שלך נוקט יד קשה כלפי מהגרים, ובכלל זה פליטים, אז למה אתה פועל דווקא נגד מדיניות ממשלת ישראל?

לואו: "הערכים היהודיים הם חלק ממני. יש לי רישיון לדבר על ערכים יהודיים, וישראל היא מדינת היהודים, לא? יהיו ישראלים שיגידו לי 'אתה לא חי כאן, ומי אתה שתגיד לנו איך לחיות'. מבחינתי, ישראל שייכת לישראל, אבל גם ליהודים יש קשר למדינה, ויש להם רשות להגיד דברים בנוגע אליה. ישראל היא מדינה יהודית, ואם מדינת היהודים עושה דברים נגד ערכים יהודים בלי סימפטיה לסבל של הפליטים, אז אני לא יכול לשתוק. 

״נכון, הממשל האמריקאי עושה דברים נוראיים כלפי מהגרים ופליטים, אבל בכל זאת יש הבדל. בארה"ב יש 11 מיליון מהגרים בלתי חוקיים. מספר המהגרים הלא חוקיים בישראל הוא קטנטן. אנחנו לא מדברים על תופעה ענקית, מה גם שרובם עובדים. תדבר עם מלונאים והם יגידו לך כמה הם נחוצים. אז מה יקרה? יסלקו אותם ובמקומם יביאו פיליפינים גם היום יש לך גרוזינים שנמצאים בישראל באופן לא חוקי ולא עושים נגדם שום דבר, כי הם לא שחורים, כי הם לא מגיעים דרך הגבול ממצרים, אלא בטיסה - אבל לא עושים לה שום דבר כי הם לבנים״.

מבקשי מקלט במתקן חולות, בשנה שעברה
אליהו הרשקוביץ

"המפלגות הדתיות הכי גרועות ביחס לפליטים"

לואו רואה גם קרן אור. ״בניגוד לממשלה, יש גם אנשים טובים שמנסים לעזור לפליטים. יש למשל קו חם לפליטים, שגם לו אני מסייע. אני מאמין שהקמפיין נגד שליחתם לרואנדה או לכלא יתפסו תאוצה״, הוא אומר.

לדבריו, ״אם אלוהים היה יורד מהשמים הוא לא היה מרוצה ממה שהוא היה רואה בישראל. המפלגות הדתיות הכי גרועות בעניין הזה. האנשים האלה שכחו את הדברים הבסיסיים ביותר ביהדות. במצב הזה אני לא מרגיש ולא רוצה להיות חלק מהדת. המפלגות האלה בעצם פועלות נגד הערכים היהודיים. ממשלת ישראל מדברת כיום באופן ארוגנטי. לא היתה ממשלה כזאת בישראל. אז נכון שלהרבה ישראלים לא אכפת מערכים יהודיים. גם לא אכפת להם מעניינים שהם קריטיים להרבה יהודים ברחבי העולם, כמו השאלה מיהו יהודי, ומתווה הכותל. אבל מבחינתי, ישראל חוצה עכשיו את הגבול המוסרי״.

את דבריו מסיים לואו באופן נחרץ, שלא משתמע לשתי פנים: ״אם האפריקאים שאני מכיר יסולקו - לא אבוא יותר לישראל. זהו עניין עקרוני. אתה חייב לחיות לפי העקרונות שלך, ואני לא אוכל לחיות עם מצב שבו אנשים שאני מכיר, אנשים טובים, יגורשו מישראל״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#