תשכחו מאופציות: זה הפיתוי האמיתי שמציעות חברות ההיי-טק לעובדים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מאופציות: זה הפיתוי האמיתי שמציעות חברות ההיי-טק לעובדים

הביקוש הגואה לעובדי היי־טק והחשש מפני זינוק חד מדי בשכרם הביא לעלייה במספר החברות שמגייסות עובדים באמצעות מענקי חתימה - כמה מקבל כל עובד חדש?

46תגובות
עופר וקנין

תעשיית ההיי־טק המשגשגת הביאה לשוק העבודה הישראלי הרבה חידושים שלא היו מקובלים בו ונהפכו לחלק מסימני ההיכר שלו: אופציות, כלי רכב צמוד, רילוקיישן ועוד. בשנים האחרונות נכנס לשוק מושג חדש שצובר תאוצה: מענק חתימה. כבר בשלב שבו העובד מגויס, הוא מקבל עשרות אלפי שקלים שאמורים לפתות אותו לחתום — ומהר.

השוק סובל ממחסור חמור של 10,000 עובדים, רובם בתחום התוכנה, והמאבק על כל עובד — ודאי עובדים מנוסים — הוא עצום. זה מה שמקנה למצב הקיים את ההגדרה "שוק של עובדים", וזה מגיע עם תג מחיר נאה למדי.

>> רוצים לדעת עוד על המשכורות בהיי-טק? הצטרפו לאקוסיסטם

מענק חתימה ניתן לעובדים בשלב שבו הם מגויסים. מענק החתימה הממוצע לעובד הוא 34 אלף שקל, ואילו מענק החתימה המקסימלי הממוצע לבכירים (ממוצע של המענקים הכי גבוהים ששולמו בכל חברה) הוא 96 אלף שקל.

חברת צבירן, שעוסקת בניתוח נתוני שכר בענפי ההיי־טק, הפארמה והצריכה, פירסמה אתמול נתונים שלפיהם ב–2017 חלה עלייה במספר החברות שמשתמשות בכלי של מענקי חתימה. על פי הניתוח, 35% מהחברות ששילמו מענקי חתימה התחילו לאמץ את הכלי הזה ב–2017, וזהו כמובן ביטוי למאבק העצום על עובדים.

שריג גפני, שותף מנהל בצבירן, מעריך שהשימוש במענקי חתימה מבטא מצד אחד את הביקוש הגבוה לעובדים והצורך לחזר אחריהם, ומצד שני דאגה של מעסיקים מפני שיבוש במערך השכר שלהם. לכן, במקום להעלות את השכר של המגויסים החדשים ולייצר אי־שקט אצל עובדים ותיקים, ההעדפה היא לתת מענק חד־פעמי בעת גיוס העובד, ובלבד שלא תיפרץ מסגרת השכר בתפקידים מסוימים.

מתחם WeWork בתל אביב
Lauren Kallen / WeWork

10% מהעובדים שגויסו ב–2017 קיבלו מענקי חתימה, ובחברות מסוימות השיעור הגיע ל–55%. מיכל מילוא, שותפה מנהלת בצבירן שהציגה אתמול את הנתונים בכנס של החברה, ציינה כי מקבלי המענקים הם בעיקר בתחומי הניהול ופיתוח התוכנה. המענקים הם גם דרך לקשור עובדים לחברה, שכן מקבליהם מחויבים ב–70% מהחברות לתקופת העסקה מינימלית. סיום העבודה לפני תום התקופה מביא לביטול המענק או חלקו.

שליש מחברות ההיי-טק לא יעלו את השכר

ביקוש כה גבוה לעובדים מביא בדרך כלל לזינוק בשכר, אך על פי הנתונים של צבירן, לא היתה עליית שכר חדה חריגה בענף ההיי־טק. ב–2017 עלה השכר בתחום ב–3.4% בממוצע, לעומת עלייה של 3.6% ב–2016 ו–3.1% ב–2015. לשם השוואה, בשוק הפארמה היתה עליית שכר של 3% ב–2017, ואילו בשוק מוצרי הצריכה נרשמה עליית שכר של 2.8%.

צבירן הציגה תחזיות שלפיהן 66% מחברות ההיי־טק הקצו תקציב להעלאות שכר ב–2018 — בשיעור של 3.9% מהשכר. בשוק הפארמה 94% מהחברות הקצו תקציב להעלאות שכר, ואילו בתחום מוצרי הצריכה — 88%.

יוג'ין קנדל
מיכה לובטון

אז איך מסבירים את העלייה המתונה בשכר בענף רותח שסובל ממחסור חמור בעובדים? ליוג'ין קנדל, מנכ"ל חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל (חברה לתועלת הציבור העוסקת בקידום סטארט־אפים ישראליים), ולשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יש הסבר. לדבריו, חברות היי־טק רב־לאומיות מחזיקות במרכזי פיתוח במקומות נוספים בחו"ל, והן פשוט מעבירות פעילויות לשם. זה יכול להיות בהודו או אוקראינה. העברת עבודות לשם מורידות מהלחץ על השוק המקומי, ולמעשה, אלמלא היו עושות זאת, היה אפשר לצפות לזינוק חד בשכר בישראל.

אמנם יש מקרים שחברות רב־לאומיות שמקימות כאן מרכזי פיתוח משתוללות ומציעות שכר גבוה במיוחד, אך על פי נתוני צבירן, הפער ביניהן לבין החברות המקומיות אינו גבוה במיוחד — והוא נע בין 3% בתפקידי שיווק ל–5% בפיתוח ועד 12% בתפקידי שירות ותמיכה. כך, למשל, עובד בכיר בחברה ישראלית משתכר בממוצע 24.5 אלף שקל בחודש לעומת 26.2 אלף שקל בחודש שמשתכר עובד בשלוחה של חברה זרה שפועלת בישראל. הפערים קטנים ככל שמדובר בעובדים זוטרים יותר — כ–3% בלבד.

שכר המינימום עלה — ולא כולם הרוויחו מזה

גיל שלי, יו"ר צבירן, הציג בכנס נתונים שלפיהם הביקוש הגדול לעובדים אינו ייחודי לשוק ההיי־טק ולישראל. לדבריו, גם בארה"ב יש ביקוש גדול לעובדים, ואפילו בענפים מסורתיים כמו מסחר וקמעונות. כך, למשל, וולמארט העלתה את השכר השעתי מ–7.5 דולר ב–2015 ל–10 דולר ב–2016 ול–11 דולר ב–2017. "הם לא נהיו סוציאליסטים. וולמארט זה מעסיק קשוח ונוקשה. פשוט האבטלה נמוכה וקשה למצוא עובדים", אמר שלי.

בשנה האחרונה עלתה לדיון שאלת ההיפרדות של שתי הכלכלות הפועלות בישראל — כלכלת ההיי־טק אל מול שאר המשק — וההשלכות העתידיות שיהיו לכך על המשק. ההבחנה הזאת נחוצה, כי ההבדלים בין שתי הכלכלות עצומים בכל היבט שהוא. זה בא לידי ביטוי כמובן גם בשכר ובאתגרים הקשורים לו.

צבירן אוספת נתונים על מאות חברות במשק, ובכלל זה גם חברות מוצרי צריכה, שדרכן היא מקבלת תמונת מצב מסוימת של השוק המקומי ומאפייניו. כך, למשל, הזינוק בשנים האחרונות בשכר המינימום הוא פרמטר שלא ניתן לקבל מידע עליו משוק ההיי־טק, כי בו השכר גבוה, אך בשוק מוצרי הצריכה רבים מקבלים שכר מינימום. צבירן זיהו בשנה האחרונה עלייה חדה בשיעור מקבלי שכר מינימום. 47% מקרב העובדים הזוטרים ב–2017 קיבלו שכר מינימום, לעומת 28% ב–2014. ההסבר הוא עליית שכר המינימום מ–4,300 ל–5,000 שקל ב–2017 (כיום הוא 5,300 שקל בחודש).

מילוא הסבירה כי מדובר בנתון מטריד שמעיד כי העלאת שכר המינימום לא הביאה לעליית השכר של עובדים ששכרם היה קצת יותר גבוה משכר המינימום. כלומר, היא שיפרה את מצבם של מי שהיו בתחתית הפירמידה והעלתה אותם קומה, אך מי שהיה בקומה מעליהם — נותר באותה רמת שכר.

מנקודת מבטם של מעסיקים זה אולי נתון חיובי, שמעיד כי העלאת שכר המינימום לא הגדילה את הוצאות השכר בצורה חדה, והם הצליחו להתמודד אתה במינימום נזק. אך מנקודת מבטם של עובדים שהשתכרו קצת יותר משכר המינימום, מצבם היחסי הורע, והיתרון שהיה להם על עובדים מתחילים במונחי ניסיון או שנות ותק נמחק. אבל עובדים שמשתכרים שכר מינימום אינם נהנים מכושר מיקוח בשוק העבודה. אם תהיה תסיסה של הדרג שמעמדו היחסי נפגע, זה לא יגיע מהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#