מהפכת נטפליקס בטלוויזיה שלנו - כי יש דברים שאי אפשר לעצור - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת נטפליקס בטלוויזיה שלנו - כי יש דברים שאי אפשר לעצור

נטפליקסיזציה: כך נהפך הסגנון הייחודי של נטפליקס בתכנים והפקות לסטנדרט טלוויזיוני־תרבותי גלובלי

9תגובות
"נרקוס". לא פשוט לטלטל את תעשיית הבידור האמריקאית, אך נטפליקס הצליחה בכך
אי־פי

בכל מה שקשור לעולם הטלוויזיה, הצצה אל מעבר לים יכולה לנבא בסבירות די גבוהה מה יתחולל בישראל בשנתיים־שלוש הקרובות. עם כל המגבלות התרבותיות והעסקיות שלו — שפה, ריכוזיות ורגולציה — שוק הטלוויזיה המקומי תמיד מושפע מהתהליכים שמתחוללים בארה"ב באיחור אלגנטי של כמה שנים. השינויים הטכנולוגיים משפיעים לא רק על הרגלי הצפייה, אלא גם על התכנים, וכל גל ששוטף את צופי הטלוויזיה מעבר לאוקיינוס יתנפץ לבסוף גם לחופי ישראל.

תמורות טכנולוגיות אי־אפשר לעצור בכניסה לנתב"ג או לנמל אשדוד (לכל היותר אפשר לעכב אותן טיפה, או לדרוש תוספת מיסוי של עוד כמה אחוזים). הייחודיות של המהפכה שמתחוללת בעולמות הטלוויזיה בעשור האחרון, בהשוואה לעבר, היא שהתכנים כבר אינם שבויים של תשתיות השידור. אין צורך להרים אנטנות על הגג, לפרוס כבלים או אפילו לרכוש ממיר — האינטרנט, שממילא זורם במהירות גבוהה בצנרת הביתית, מספק את כל צורכיהם של הצופים. התחרות כבר מזמן אינה באיזה ספק לבחור או לאילו ערוצים לזפזפ — לאלה נוספו אפשרויות מתקדמות יותר, כמו לאיזו פלטפורמה להירשם, באילו מהמסכים לצפות בתוכן, וכמובן מתי הכי נוח לצרוך את השידור.

לתוך עולם שנשלט על ידי חברות תשתית (כבלים ולוויין) וחברות תוכן (ערוצים ואולפני ההפקה) נכנסו בסערה שחקנים חדשים, יעילים ועוצמתיים שמערערים על הסדר הישן. נטפליקס, אמזון טי.וי, הולו ואפילו יוטיוב מכים ללא רחם בחברות העולם הישן, שמיוצגות על ידי גופי השידור המסורתיים והעשירים. הגופים הוותיקים, שנדרשו להם עשרות שנים כדי לבסס ולבצר את מעמדם, נאלצים כעת להתאים את עצמם לסביבה החדשה — גם מבחינת הטכנולוגיה וגם מבחינת התוכן.

הדינוזאורים בהיסטריה

משקיעים יותר

ההיסטריה של הדינוזאורים האמריקאיים מתבטאת יפה בשורת צעדים עסקיים שמבצעת בחודשים האחרונים ענקית המדיה והבידור דיסני, שנועדו בין היתר, להתמודדות עם התופעה שנקראת נטפליקס — סמל מהפכת הדיגיטל בטלוויזיה. ההודעה של דיסני באוגוסט 2017, שלפיה היא תשיק בשנתיים הקרובות שני שירותי סטרימינג (שידורי וידיאו על גבי האינטרנט), היתה הנשק הראשון שהוצב בחזית מול נטפליקס. אחד מהם, שיושק כבר השנה, ייבנה סביב תוכני ספורט מ–ESPN, ערוץ הספורט השייך לה, והשני, שיגיע ב–2019, יתבסס על סרטי דיסני ופיקסאר ותוכניות טלוויזיה.

המפסידה העיקרית מהצעד הזה היא נטפליקס, שתאבד את הגישה לסרטים חדשים ואטרקטיביים מאולפני דיסני ופיקסאר. אבל יפסידו מכך גם חברות הכבלים, שמשלמות לדיסני סכומים נאים עבור זכויות להפצת ערוצים שבבעלותה, כמו ערוצי הספורט הפופולריים של ESPN וערוצי ילדים ובידור.

דיסני אינה מסתפקת בהתאמה טכנולוגית, מכיוון שהיא מבינה שללא תוכן היא תתקשה להתחרות בפלטפורמות החדשות. לכן היא הוסיפה למהלך המשולב גם את רכישת רוב אימפריית הסרטים והתוכן הטלוויזיוני של חברת פוקס המאה ה–21. העסקה, בשווי 66 מיליארד דולר, מרחיבה את היצע התוכן של דיסני בתחום הסטרימינג, וכוללת את אולפני הסרטים של פוקס ("אקס מן" ו"כוכב הקופים"); רשתות כבלים אזוריות; הנתח של פוקס בשירות הסטרימינג הולו; רשתות כבלים כמו FX ונשיונל ג'יאוגרפיק; ונתחים ברשת סקיי הבריטית וסטארTV ההודית. במקביל, מתכננת דיסני להוציא מנטפליקס סרטים וסדרות מאולפניה, כמו סרטי פיקסאר, מארוול וסרטי "מלחמת הכוכבים".

הצעד הטקטי הזה של דיסני הוא חלק ממהפך עצום שמטלטל בימים אלה את תעשיית התוכן הטלוויזיוני האמריקאית וכופה עליה שורה של עסקות רכישה ומיזוגים במיליארדי דולרים. עסקת ענק בתחום, בשווי 85 מיליארד דולר, ממתינה כעת לאישור הרגולטור האמריקאי, ובה מעוניינת at&t — ספקית הסלולר השנייה בגודלה בארה"ב, לקנות את טיים וורנר, שמחזיקה בערוץ הכבלים HBO ובאולפני וורנר ברדרס. העסקה הזאת תאפשר לענקית הסלולר לספק שירותי וידיאו בחבילה אחת עם שירות המובייל שלה.

ניתוח מתוחכם של הרגלי הצפייה

"פאודה"
רונן אקרמן / yes

התרומה של נטפליקס לשינויים באופן צריכת התכנים הטלוויזיוניים אינה מסתכמת רק בחדשנות הטכנולוגית, אלא מתבטאת גם בתכנים שמשודרים בפלטפורמות המדיה בכל העולם. ההשקעות האדירות שהיא מבצעת בהפקות המקור שלה חוללו תהליך ״נטפליקסיזציה״ בתכנים שצורכים צופי הטלוויזיה ברחבי העולם. כמי שמספקת תוכן למיליוני מנויים בעולם, מתמקדת החברה בהפקת סרטים וסדרות שיתאימו למכנה משותף רחב ככל האפשר של צופים ממגוון עצום של תרבויות. כלי הבינה המלאכותית שמפעילה נטפליקס מאפשרים לה מצד אחד להציע לצופים את התכנים המתאימים ביותר עבורם, ומצד שני לקבל החלטות מהירות ויעילות היכן ובמה להשקיע את תקציבי התוכן.

באמצעות ניתוח מתוחכם של מידע על הרגלי הצפייה של המנויים במדינות שונות, היא יכולה להתמקד ברכישת תוכן מיוצרים וחברות הפקה שמתאימים לסטנדרטים שלה. כיוון ששתי עונות הראשונות של ״פאודה״ הישראלית הניבו שיעורי צפייה גבוהים — נטפליקס החליטה להפיק את העונה השלישית, כדי לוודא שהיוצרים עובדים על פי הסטנדרטים שלה. גישה אחרת הופעלה במקרה של סדרת הילדים הישראלית המצליחה ״החממה״ — שהופקה וצולמה מחדש עבור צופי נטפליקס.

כך פועלת נטפליקס בכל העולם — מברזיל ועד צרפת, מיפן ועד ספרד. התוצאה היא בניית סגנון ייחודי בתוכן וברמת ההפקה שהופכים לסטנדרט טלוויזיוני־תרבותי גלובלי. וכך, לא משנה אם אתה מנוי ישראלי שצופה בסדרה יפנית, או צופה אמריקאי שמתמכר לסדרה ישראלית — האלגוריתמים של נטפליקס הם אלה שמכתיבים את התרבות הטלוויזיונית החדשה. הם מחליטים איזו תמונה תקדם את הסרט בתפריט הראשי, האם נראה יותר סדרות על רוצחים סדרתיים או יותר סרטים על זומבים, ובאיזה פילטר של מצלמה ישתמש הבמאי כדי שהאסתטיקה של ההפקה תניב צפייה מתמשכת יותר. מבלי שנרגיש, סדרות כמו ״בית הקלפים״ האמריקאית או ״מארסיי״ הצרפתית מדגימות לצופה היטב שלא משנה באיזו מדינה הוא חי — נטפליקס יודעת אילו ערכים מוסריים מניעים את הפוליטיקאים שלו.

לא פשוט לטלטל את תעשיית הבידור האמריקאית, אך נטפליקס הצליחה לעשות זאת, וסחפה אחריה עוד כמה גופים דיגיטליים עם גב כלכלי חזק.

טלוויזיה חכמה

הוותיקות מנסות לדכא את התחרות

ענקית הכבלים קומקסט שבבעלותה חטיבת סרטים ומדיה NBC יוניברסל — אולפני דרימוורקס משקיעה בשנתיים האחרונות מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות להפצת התכנים שלה למנויי הכבלים המסורתיים גם בפלטפורמות החדשות — טאבלטים, סמארטפונים וטלוויזיות החכמות, במקום הממירים שזמנם עבר. גם ספקית הסלולר הענקית ורייזון מקימה כעת תשתית סטרימינג, ולשם כך היא ניסתה לרכוש את הנכסים התוכניים של פוקס — אלא שדיסני היתה נחושה ממנה לבצע את העסקה.

החברות הגדולות והוותיקות עושות הכל כדי לדכא את התחרות מולן ולדחוק את הגורמים החדשים. אבל לא רק הן, גם מפלצות הדיגיטל מעוניינות בנתח מהשוק הזה, שנטפליקס יצרה יש מאין. אמזון, למשל, שופכת מיליארדי דולרים בשנה על תוכן אך לא ממש נוסקת, יוטיוב של גוגל אינה מצליחה להתבסס כפלטפורמת סטרימינג, וגם פייסבוק — שפיזרה הצהרת כוונות — עדיין לא מהווה תחרות.

בינתיים רק נטפליקס מצליחה — לפחות תדמיתית וצרכנית — להוציא את החברות הוותיקות משיווי משקל. מבחינה עסקית, למרות עלייה מתמדת בחמש השנים האחרונות בערך המניה, המשקיעים עדיין מסתכלים עליה כעל חברה "על המדף" ומחכים לקונה שיגאל אותה מהוצאות התוכן והטכנולוגיה האדירות שהביאו אותה עד הלום. דיסני, שהיתה עד לאחרונה אחת המועמדות המובילות לרכוש את נטפליקס, סימנה את המטרה שלה מחדש. כעת היא מתכוננת לקרב האמיתי שיגיע בקרוב מצד מי שאולי יתמודד על רכישת נטפליקס. בין אם זאת תהיה אחת המפלצות הדיגיטליות החדשות — כמו אפל, גוגל או פייסבוק שיושבות על הררי מזומנים — או אחת מחברות תשתיות התקשורת הוותיקות, צפויה לצרכני התוכן הטלוויזיוני טלטלה נוספת בגזרת הסטרימינג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#