ענף הסייבר בהודו מחפש את המומחים בישראל - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף הסייבר בהודו מחפש את המומחים בישראל

התחום עם הפוטנציאל הגדול ביותר בהודו הוא הסייבר. הידע שנצבר בישראל בעשורים האחרונים בניהול חדשנות והשקעות הון סיכון יכול להוות מקפצה לקהילת ההיי-טק ההודית

תגובות
מרכז הסייבר בגורגאון, הודו
בלומברג

בין העם היהודי להודו מתוח קו בין אלפי שנים של דמיון היסטורי, תרבותי וכלכלי. שתי תרבויות, מהעתיקות בהיסטוריה האנושית, שבמשך אלפי שנים לא שלטו על גורלן, הפכו למדינה בזמן דומה ונמצאות בסביבה עוינת מבחינת שכנותיהן. לישראל והודו היו יחסים ביטחוניים עוד משנות ה-70, ועם כינון היחסים הרשמיים בין ישראל להודו ב-1992, הקשר בין המדינות רק הלך והתחזק. יחסים שהתחילו במימד הביטחוני התרחבו עם השנים לתחומי ההשקיה, תעשיית התרופות, היי-טק וחדשנות.

בתחום הביטחוני חלקה של ישראל בסך הרכש מהודו ירד בשנים האחרונות, שכן ישראל אינה יכולה לספק מערכות שלמות כמטוסי קרב או ספינות. ואולם ישראל נחשבת לספק האמין ביותר ולמדינה שעמה היצרנים ההודים נהנים במיוחד לשתף פעולה, כפי שאמר לי ידידי, בעלים של חברת הרכבות אלקטרוניות גדולה, שמספקת ציוד לתעשייה האווירית ולרפאל. "מהישראלים אנחנו לומדים יותר מאשר מכל לקוח אחר שלנו. הרצון האמיתי לשתף פעולה וליצור קשרים אישיים חמים בא לידי ביטוי בכל מפגש", הוא סיפר.

בתחום החקלאי הייחוד בטכנולוגיה הישראלית הוא בהתאמתה לחלקות העיבוד הקטנות יחסית בהודו. בעוד רוב יצרני הציוד החקלאי בעולם מתמקדים בציוד שמתאים לשוק האמריקאי והאירופי, שבו הגידול מתבצע בחלקות של אלפי ועשרות אלפי דונמים, הציוד החקלאי הישראלי - מהשקיה בטפטוף, דרך חממות ועד לגידולים הידרופוניים - מתאים במיוחד לשוק ההודי, שבו גודלו של משק חקלאי נע מדונם בודד ועד כמה עשרות. היכולת להשתמש בטכנולוגיה עילית, שמפיקה יבול כפול ומכופל, הופכת את השותפות בתחום לחשובה במיוחד עבור המגזר החקלאי ההודי, שעדיין מעסיק כחצי מהעובדים במדינה.  

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

התרומה של ישראל למגזר החקלאי בהודו מועצמת על ידי עשרות של מרכזי מצוינות (Center of Excellence), שפתחה ישראל ברחבי הודו, בשורה ארוכה של תחומים, ובהם חממות, השקיה, גידולי פרחים, שימוש בהנדסה גנטית, גידול רימונים ותמרים (שני גידולים שנחשבים בריאים במיוחד בהודו, אך עדיין מיובאים ברובם ממדינות ערב) וטיפוח גנטי של רפתות. קשה להגזים בחשיבות המרכזים האלה ליחסים בין המדינות.

אם בתחום החקלאות היחסים כבר בשלים, תחום ההיי-טק ובפרט תחום הסייבר, אף שאלה תחומים מובילים בשתי המדינות - רק כעת מתחילים להביא לידי ביטוי את פוטנציאל שיתוף הפעולה ההדדי. תעשיית ההיי-טק בהודו גדלה ב-20 השנים האחרונות מכמעט אפס ליצוא של יותר מ-120 מיליארד דולר בשנה, ושוק מקומי של קרוב ל-30 מיליארד דולר.

רשימת חברות ההיי-טק הרב-לאומיות שפועלות בהודו דומה לאלה הפועלות בישראל, מאינטל ואורקל ועד אמזון וגוגל. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליית חשיבותם של המרכזים בישראל ובהודו בהתאמה, כאשר ישראל מהווה מרכז חדשנות עבור תעשיית ההיי-טק העולמית, והודו הפכה להיות למרכז הפיתוח והשירות דה פאקטו של התעשייה.

בשנים האחרונות התפתחה בהודו קהילת יזמות מהגדולות בעולם, כאשר בבנגלור לבדה יש כיום יותר מ-4,000 חברות סטארט-אפ. עם זאת, עדיין רוב החברות הן חברות מסוג Me Too - כאלה שאינן יוצרות קניין רוחני חדש, אלא מתמקדות בהתאמת טכנולוגיות קיימות לצורכי השוק ההודי.

שיתוף הפעולה הטכנולוגי הנדרש בין ישראל להודו בענף ההיי-טק יכול להגיע באמצעות התאמה של קניין רוחני שפותח בישראל לצורכי השוק ההודי על ידי יצירת חברות דו-לאומיות, הכוללות מרכז חדשנות בישראל ומרכז פיתוח, התאמה והטמעה בהודו. חברות אלה ישימו דגש דווקא על השוק העולמי, וינצלו את היתרונות ההדדיים של שתי המדינות.

מעבר לצד הטכנולוגי, יש חשיבות רבה בשיתוף פעולה של מרכזי החדשנות בין שתי המדינות. הידע שנצבר בישראל בעשורים האחרונים בניהול חדשנות והשקעות הון סיכון יכול להוות מקפצה לקהילת ההיי-טק ההודית. בנקודה זו חשוב לציין את המאמצים הרבים של השירות לחדשנות דרך מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ) להקמת מסגרת השקעות דו-לאומית, ותמיכה ממשלתית בחברות שניסו לקדם פעילות כזו. אנחנו מאמינים ומקווים שבשנים הבאות יוקמו מרכזי חדשנות וקרנות השקעה דו-לאומיות, שיוכלו לקדם את מימוש הפוטנציאל ההדדי בתחום.

כיום התחום שבו קיים הפוטנציאל הגדול ביותר הוא תחום הסייבר. העובדה שמרכזי המחשוב הקריטיים של רוב הארגונים הבינלאומיים נמצאים כיום בהודו, הופכת את המדינה לחשופה במיוחד להתקפות, ומחייבת תשומת לב מעמיקה מצד ראשי התעשייה.

ישראל היא מעצמת סייבר, והתעשייה עושה מאמצים ליצור שיתופי פעולה כאן. אלוף (במיל') יצחק בן ישראל, לשעבר ראש מטה הסייבר הישראלי, למשל, פועל רבות להקמת והרחבת יכולות הסייבר בהודו. כדי שחברות ישראליות יוכלו לתרום וליצור ערך בתחום הסייבר בהודו, אנחנו מאמינים כי עליהן להקים כאן מרכזי שירות שיוכלו לתת מענה לצרכים הייעודיים של מרכזי המחשוב הגלובליים בהודו.

אם ניתן ללמוד משהו מ-25 השנים הראשונות של היחסים בין ישראל להודו, הרי זו הקרבה התרבותית והעסקית, שתהווה את הבסיס לזינוק ביחסים בין המדינות בעשרות השנים שלפנינו.

הכותב הוא הבעלים של קרן ההשקעות Sagitaur Ventures, ויו"ר לשכת המסחר הודו-ישראל 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#