הסרת אתר וחוקים לצנזור תוכן: חופש האינטרנט בישראל נמצא תחת מתקפה - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

הסרת אתר וחוקים לצנזור תוכן: חופש האינטרנט בישראל נמצא תחת מתקפה

במחשכים, בלי ביקורת שלטונית ובלי ליידע את הציבור - בשבוע שעבר נחסמה הגישה לאלפי הערוצים של טלגרם, מכיוון שאחד מהם הפר זכויות יוצרים ■ יש מקום לדאגה: הקלות של הסרת אתרים מצטרפת לכמה חוקים שמקדמת הממשלה במטרה לחסום תכנים באינטרנט

54תגובות
AP

זה קרה בתזמון מושלם. צירוף מקרים מדהים. בירושלים ישבו כמה חברי כנסת בוועדת הכלכלה של הכנסת, ודיברו גבוהה גבוהה על קניין רוחני וחשיבות ההגנה על יצירות ברשת. הם דנו, באהדה רבה, על תזכיר חוק לתיקון חוק זכויות היוצרים שייתן בידי המדינה כלים רבים יותר להתמודד עם הפרות זכויות יוצרים באינטרנט.

בדיוק באותן דקות, למטה בשפלה, צו בית משפט התקבל אצל ספקיות האינטרנט השונות בישראל — לפחות שתיים משלוש הגדולות — ובו הוראה לחסום מיד בפני גלישה "אתר" מפר זכויות יוצרים, כביכול. הצו המשפטי הוצא לבקשתה של זיר"ה — הלובי של חברות המדיה והגופים המשדרים בישראל, גוף הפועל באמצעות צעדים משפטיים נגד מפירי זכויות יוצרים באינטרנט ושותף לניסוח תזכיר החוק החדש.

איתן אבריאל פרטיות - דלג

אחת הספקיות אף צייתה לצו והסירה את האתר — נטוויז'ן מקבוצת סלקום. רצה המקרה וסלקום בדיוק הצטרפה לזיר"ה לפני כמה ימים — כך שהכל נשאר במשפחה. אלא שמהר מאוד התברר שהיא לא חסמה דף אחד ברשת, אלא מרחב שלם של כתובות משנה תחת הדומיין t.me. מה יש שם? אלפי ערוצי טלגרם, שחלקם לגיטימיים לגמרי, כמו של ה–BBC ואתרי טכנולוגיה, ערוצים של בלוגרים ושל צלמים. וכן, בין היתר יש שם ערוצים שמעלים תוכן פיראטי, ערוצים כמו לולו סרטים ונתי מדיה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

נטוויז'ן נענתה לצו וחסמה עבור כל לקוחותיה את טווח הכתובות. לקוח של נטוויז'ן או סלקום בסלולר שניסה לגלוש אל תוכן כזה, קיבל הודעה שהאתר מפר זכויות יוצרים (גם אם הדבר לא היה נכון). רק לאחר שהעיתונות התערבה, ולאחר כארבע שעות, סלקום הסירה את החסימה. כמה בעלי ערוצים שוקלים כעת לתבוע את נטוויז'ן על פגיעה בשמם הטוב.

גם אם אינכם משתמשים של טלגרם, או של ערוצי האפליקציה, מקרה החסימה הוא חריג וצריך להדאיג כל אזרח. ננסה להסביר מדוע.

1. במקום לטפל בבעיה — סוגרים

ראשית, גם מי שמודאג מהפרת זכויות יוצרים ברשת חייב להיות מוטרד מחריפות המהלך. פרופ' קרין נהון, שהמחקר האקדמי שלה מתמקד בקשר בין אינטרנט לפוליטיקה, ושבין השאר מכהנת כנשיאת איגוד האינטרנט וחברת הנהלה בתנועה לחופש המידע, הגיבה בטוויטר לפרשה: "נטוויז׳ן חסמה את הגישה לטלגרם דרך ה–web. מטורף. לחסום מרחב מקוון שלם בשל הפרת זכויות יוצרים. תארו לכם שמחר יחסמו את טוויטר כי יש אנשים שמעלים תמונות שמפרות זכויות יוצרים. נשמע לכם הגיוני? במקום לטפל בבעיה נכנסים כמו פיל בחנות חרסינה ושוברים הכל".

2. זכויות יוצרים מול זכויות גולשים

יש לציין כי תרחיש האימים הזה הוא מה שניסו להזהיר ממנו כל המומחים כשתזכיר החוק רק פורסם ב–2016. הם ציירו תרחיש אפשרי שבו יוטיוב תוחשך רק בגלל סרטון מפר אחד. אנשי זיר"ה וחברי הלובי לעגו לתרחיש זה. והנה, זה בדיוק מה שקרה.

אגב גם בדיון בכנסת ביום רביעי היה קול כזה. נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק, הביע חשש כי הצעת החוק מקודמת על חשבון אינטרסים וזכויות אחרות. "אני מוטרד לא מגנבים אלא מפגיעה באנשים תמימים", אמר, בלי לדעת מה קורה באותם הרגעים במרתפי ספקיות האינטרנט בישראל. היו"ר, איתן כבל, הרגיע והבהיר כי אין כוונה לפגוע במשתמש המזדמן. אחרי שהתפרסם דבר החסימה סיכמה האגודה לזכויות האזרח את האירוע: "רק הבוקר הגענו לכנסת כדי להתעמת עם סוללה של לוביסטים ועורכי דין שמייצגים את תאגידי זכויות היוצרים. הערב כבר קיבלנו דוגמה חיה למה שהם מסוגלים לעשות גם בכוחות שיש להם כבר כיום. אנחנו לא מזלזלים בזכויות היוצרים, אבל שלא ידרסו את זכויותיהם של הגולשים". פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני רשת וקניין רוחני, כתב כי "הצעת החוק, בנוסח של משרד המשפטים (או שמא זיר"ה והפדרציה לתקליטים?), תכשיר סגירת חלקים נרחבים מהרשת".

קרין נהון
תומר אפלבאום

3. מדוע צריך עוד חוק?

אי־אפשר שלא לתהות: אם כבר היום יכולה זיר"ה לקבל צו כדי לחסום אתרים מפרי זכויות יוצרים - למה נדרש החוק החדש?

4. בלי שקיפות, כלאחר יד

לא ניתן להתעלם מהחובבנות שבמקרה. נראה כי זיר"ה לא בדיוק הבינה מה היא דורשת, בית המשפט לא הבין מה הוא מאשר ונטוויז'ן לא הבינה מה היא חוסמת. חסימת אתר אינטרנט לא צריכה להיעשות כלאחר יד. זה עניין כבד משקל שצריך לעשות במשורה ותחת בקרה. אולי כדאי לערב בהליך עוד גופי ביקורת, משרד התקשורת למשל, או איגוד האינטרנט. גולש אחד הזכיר כי רמת המומחיות של שופטים בסוגיות טכנולוגיות נמוכה: "יש בבית המשפט מחלקה כלכלית. אולי צריך כבר להקים גם מחלקה טכנולוגית".

ומה לגבי שקיפות? אתרים יכולים פשוט להיעלם מהאוויר? נכון היה שיהיה אתר ממשלתי שמודיע לפחות אילו אתרים הוסרו מהאוויר ומאיזו סיבה.

עו"ד אבנר
פינצ'וק, התנועה
לזכויות האזרח
ניר קידר

5. אפשר היה לפנות לטלגרם

חשוב לציין שטלגרם העמידה כלי לתלונות על ערוצים אלימים, תומכי טרור וערוצים המפרים זכויות יוצרי. "אם אתם רואים ערוץ שמפר זכויות יוצרים, אנא הגישו תלונה ל–dmca@telegram.org", מציעה החברה בעמוד השאלות והתשובות שלה. מוטב שזיר"ה היתה משתמשת בכלי הזה להסרת תוכן מפר במקום חסימה אצל ספקית האינטרנט. הבלוגר רן בר זיק, שערוץ טלגרם שלו נחסם, כתב: "אם זה הכל או כלום, אז כלום. שימצאו בכלים הרגילים את מי שמפר את זכויות היוצרים ויתבעו אותו על הנזקים. נכון, זה קשה. אבל קשה גם למצוא אדם אשם בדין פלילי — ועדיין המשטרה מחוייבת להליך פלילי תקין.

6. סלקום לא הבינה

סלקום הודתה כי היא לא הבינה בדיוק מה היא חוסמת, והסבירה כי זו "טעות של מהנדס". החברה צריכה לחדד את הנהלים שלה כשזה נוגע למהלכי צנזורה — קל וחומר שהיא אוחזת במקל משני קצותיו: היא בעלת תוכן וחברה בזיר"ה — וגם ספקית אינטרנט שמחויבת לרשת חופשית ונייטרלית. אגב, הספקית שסירבה להסיר את העמוד מהרשת, בזק בינלאומי, הסבירה לזיר"ה מה שסלקום לא הבינה: לא ניתן להסיר רק ערוץ מפר אחד בלי לחסום את טלגרם לגמרי.

7. קל לעקוף

כמו בכל חסימה טכנולוגית, גם זו כל כך קלה לעקיפה, שהיא הופכת את החסימה למגוחכת. כדי לעקוף אותה צריך לשנות את הגדרות ה-DNS של הרשת. הפעולה נשמעת מורכבת, אבל היא נמשכת דקה.

שרת המשפטים, איילת שקד
אליהו הרשקוביץ

8. הפוליטיקאים מתעלמים

עוד נקודה שעולה מהפרשה היא ההתעלמות המופגנת של הפוליטיקאים מאנשי המקצוע. אנשי סייבר, אנשי טכנולוגיה ומשפטנים של דיני אינטרנט זועקים מהיום הראשון מהו החשש ומה עשוי לקרות, ומקבלי ההחלטות מתעלמים מאזהרותיהם באדנותיות. כך קרה גם בדיוני המאגר הביומטרי.

9. לא רק נגד הסתה לטרור

אי־אפשר שלא לשים את הביקורת על התיקון לחוק זכויות יוצרים בהקשר יותר רחב. בימים אלה מקדמת הממשלה — גם הפעם שרת המשפטים, איילת שקד, בשיתוף עם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן — את חוק הפייסבוק, שנועד לתת לממשלה כלים להסרה, באמצעות צו של בית משפט, של תכנים בפייסבוק, טוויטר וגוגל. והנה, בדיון שנערך באחרונה בוועדת המדע של הכנסת התברר שדווקא יש למדינה קשר טוב עם פייסבוק. לפרקליטות יש ערוץ תקשורת עם פייסבוק, היא מגישה אלפי בקשות הסרה בשנה — כנראה 4,000 — ו–85% מהתכנים אכן מוסרים.

אז למה חייבים חוק? גם כאן המומחים מתריעים, כפי שמסר בדיון יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט: "ההסתה לטרור ברשת היא בעיה אמיתית וצריך לתת לה פתרונות — אבל אנחנו לא חושבים שאלה פתרונות חקיקתיים. ההצעה לא עוסקת אך ורק בהסתה לטרור ברשת, היא עוסקת בנושא הרבה יותר רחב. אנחנו מפחדים שהיא תוביל להתערבות בוטה ורחבה בחופש הביטוי".

נראה כי חופש האינטרנט בישראל מותקף על ידי הממשלה הנוכחית: תיקון חוק זכויות יוצרים, מצטרף לחוק הפייסבוק של שקד וארדן ולחוק הפורנו שמקדמים ח"כ שלי מועלם רפאלי (הבית היהודי) וח"כ מיקי זוהר (הליכוד). כל החוקים עוסקים בדרכים שונות לחסימת תכנים באינטרנט ומדרדרים את ישראל במדדי חופש המידע. שלושת החוקים מקודמים למרות היעדר היתכנות טכנולוגית ובניגוד לדעתם של מומחים חיצוניים.

איומים בולטים על הפרטיות בישראל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#