הסערה הגדולה בהיי-טק הישראלי: האם ציד העובדים של אמזון לגיטימי? - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסערה הגדולה בהיי-טק הישראלי: האם ציד העובדים של אמזון לגיטימי?

האם האגרסיביות של אמזון חצתה קו אדום או שמא היא רק מיישרת קו עם ענקיות אחרות כגוגל או פייסבוק? ומה יכולים לעשות סטארט-אפים קטנים אל מול התחרות המאיימת?

55תגובות
מתחם להייטקיסטים בתל אביב
עמית גרון

כניסתה של חברת אמזון לישראל עוררה הדים בתעשיית ההיי-טק המקומית כבר מהרגע הראשון. בתחילה, שררה התרגשות סביב בחירתה של חברת הענק ביכולות המהנדסים המקומיים, החלטה שלוותה אף בביקור חשאי היסטורי שערך בישראל ג'ף בזוס מייסד החברה. אולם מספר חודשים לאחר מכן, ההתרגשות התחלפה בחששות ובזעם של יזמים מקומיים רבים - שהחלו לחשוש מהתחרות הקשה מצדה של אמזון.

לפני כחודשיים פורסמה ב-TheMarker כתבה שחשפה חלק מהתנאים והמשכורות הגבוהות שמוכנה אמזון לשלם עבור צוות הפיתוח הראשון שתקים בישראל. בין היתר, החברה הציעה משכורות המגיעות לכ-90 אלף שקל ובונוסים נוספים כמו משכורת 13 ו-14. מספר יזמים טענו כבר אז כי על אף שחוו קשיים מול מתחרות בינלאומיות - כעת נחצה קו אדום. שלשום פירסם שי וינינגר, מייסד הסטארט-אפ למונייד (Lemonade), פוסט בפייסבוק שהצית שוב את הדיון על התחרות האגרסיבית של אמזון בסטארט-אפים - דיון שמסרב להירגע ואף הגיע לתקשורת האמריקאית.

הדיון מעלה שאלה מרכזית, שנדונה כעת בין בכירים רבים בתעשייה - האם אכן נחצה כאן בראשונה קו אדום, ומתי שוק חופשי או תחרות בריאה גורמים נזק, אם בכלל? בזמן שיזמים טוענים כי מדובר בנקודת זמן קריטית, שתשפיע על היתרון התחרותי של ישראל - אחרים טוענים כי לאמזון הזכות לעשות כל שברצונה וביכולתה כדי להשיג את העובדים הטובים ביותר, והעובדים הם אלו שיקבעו איפה ליבם.

כמה יזמים טוענים כי הציד של אמזון אגרסיבי יותר ממה שהיה קודם לכן, היות שהוא נעשה מהר מאוד, כולל פניות לצוותים שלמים והצעת משכורות גבוהות ובלתי ניתנות להשוואה. עוד נטען כי אמזון ניצלה קשר עם לקוחותיה סביב עבודה על שירותי הענן. עם זאת, אמזון מתנהלת עדיין בגבולות התחרות בשוק הקטן. האם קיים הבדל בין משכורות ומענקים שניתנים גם בגוגל, פייסבוק או מיקרוסופט כבר כמה שנים? ככל הנראה לא. האם ראוי להגביל אותן בדרך כלשהי? אפשר להניח שבתעשיית ההיי-טק המקומית יתנגדו למהלך שכזה, אם הוא בכלל אפשרי.

"כמו בכל תחרות לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים - וזה מבאס להפסיד", כתב בפייסבוק המשקיע הישראלי אורן זאב. החברות הגדולות ביותר יצודו עובדים מחברות קטנות יותר, ואלו יצודו את מי שקטן מהן - ולהיפך. נכון, כוחן של ענקיות הדיגיטל הוא עצום, והגדול ביותר שבו החזיקו אי פעם תאגידים כלשהם. השיח הער סביב הגבלת כוחן בכל הקשור לזכויות הפרט או מיסוי הוא מוצדק, אך בוודאי שהוא לא ישפיע על יכולתן לגייס עובדים במחירים גבוהים.

מה יכולים בכל זאת לעשות סטארט-אפים קטנים שמתחרים בענקיות טכנולוגיה עם כיסים עמוקים ומשאבים כמעט בלתי מוגבלים לגיוס העובדים הישראלים? הכסף אמנם משחק תפקיד חשוב במאבק - אך הוא לא היחיד. סטארט-אפים שמעוניינים לשמור על עובדיהם נדרשים לספק חוויה ותחושת שליחות ומשמעות שאולי לא ניתן להשיג בחברות הענק. בנוסף, ייתכן שישנם עובדים מוכשרים שסולדים מכוחן המתגבר של אלו האחרונות - ומעוניינים דווקא להצמיח כוחות מקומיים המנוגדים להן. תרבות ארגונית של סטארט-אפ לעולם לא תהיה כמו בתאגיד אמריקאי, ויהיו מי שיעדיף דווקא את התרבות הסטארט-אפית.

עובדת במשרדי אמזון בסיאטל
Elaine Thompson/אי־פי

קצת פרופורציה

חשוב לזכור שהתעשייה המקומית מרוויחה לא מעט מנוכחותן של ענקיות אלה. הן אמנם מפרות את האיזון בשוק העבודה ודוחפות את המשכורות למעלה, אך נוכחותן עוזרת להדק את החיבור בין תעשיית החדשנות המקומית לאמריקאית, ועוזרת לבנות צי חדש של עובדים מיומנים - שבהמשך ייפלטו לתעשייה, יקימו מיזמים חדשים ויניעו את הגלגל שוב ושוב.

כדאי לשים את הדיון בפרופורציה: בשלב הראשון מתכננת אמזון, לדבריה, לגייס כ-100 עובדים. ככל הנראה מנהלי הצוותים הראשונים יגויסו במשכורות שמנות, אך ההנחה היא שבהמשך יתאזן השכר למשכורות הנהוגות בשוק (פחות או יותר) - כך שלא מדובר במהלך שובר שוויון ביחס לכלל התעשייה.

מבחינת המשק והכלכלה הישראלית, הכניסה של אמזון לישראל מביאה עמה גם בשורות טובות. העובדים הישראלים ירוויחו משכורות גבוהות (וישלמו חלק גדול מהן כמסים); ירכשו ידע בחברת טכנולוגיה פורצת דרך, שיתרום בעתיד לתעשיית ההיי-טק כולה; וייקבעו את מעמדה של ישראל כשוק קריטי לפעילותן של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם.

השפעה שלילית אפשרית על התעשייה היא שכדי להתחרות באמזון יידרשו סטארט-אפים למצבור של מזומנים שישולמו כמשכורות, ולכן יגייסו סכומים גדולים יותר מהמשקיעים. כתוצאה מכך, ייתכן שיותר כסף יופנה לפחות סטארט-אפים והחלשים יותר ימצאו עצמם בבעיה (ואולי אף ייסגרו).

אמזון מציבה את ההיי-טק הישראלי בפני בעיה כלכלית קלאסית: הביקוש לעובדים ישראלים הולך וגדל. כתוצאה מכך, המשכורות המשולמות עולות גם הן. אחד מהפתרונות שהציעה הממשלה למצב הוא ייבוא עובדים זרים "מומחים" (שכר מינימום של 20 אלף שקל בחודש) להיי-טק הישראלי - מהלך שאף הופיע בטיוטת חוק ההסדרים החדש. מהלך זה יגדיל את היצע העובדים המיומנים לסטארט-אפים המקומיים, ולא ישמש לגיוס מתכנתים זולים ממדינות מתפתחות.

במידה וייושם באופן הנכון, צעד שכזה עשוי להיטיב עם התעשייה המקומית ולאפשר התמודדות טובה יותר מול ענקיות הדיגיטל. עם זאת, ייתכן כי תיטיב הממשלה לעשות אם תשקיע בהכשרת עובדים נוספים לתעשיית ההיי-טק. כך, יותר אזרחים יהנו מכניסה למועדון ההיי-טק האקסלוסיבי, ולסטארט-אפים הישראליים יהיה היצע רחב של עובדים מוכשרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#