עם או בלי מובילאיי? המחלוקת סביב ספירת האקזיטים של 2017 - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם או בלי מובילאיי? המחלוקת סביב ספירת האקזיטים של 2017

בכל שנה חוזרת המחלוקת בין PwC ל-IVC שמחשבות את סכומי האקזיטים ■ IVC נוהגת לכלול בחישוביה עסקות אקזיט (M&A) של חברות שכבר נמכרו או הונפקו שנים קודם, בעוד PwC אינה כוללת עסקות אלה

תגובות
מייסדי מובילאיי, זיו אבירם ואמנון שעשוע
אוליבייה פיטוסי

בכל סוף שנה מתעורר מחדש הויכוח סביב השאלה כיצד נכון לחשב את סך האקזיטים השנתי בהיי-טק הישראלי. באופן עקבי מתפרסמים שני מדדים בכל סוף שנה - חברת הייעוץ PwC ממהרת לכבוש את הכותרות שבוע לפני תום השנה, ושבוע לאחר מכן מפרסמת חברת המחקר IVC, שעוקבת אחר נתוני החברות הישראליות, את ממצאיה לשנה שחלפה.

רבים תוהים מדוע לא לחשב עסקה של חברה שבמהותה ישראלית או שרבים מבעלי מניותיה ישראלים. אחרים טוענים כי עת הונפקו החברות, או נמכרו במלואן לגורם אחר - שם בוצע רוב המימוש למניות ולכן אין הצדקה לספירה נוספת.

כך למשל, בסוף 2016 אחד הדוחות הכיל את עסקת הענק של פלייטיקה בשווי 4.4 מיליארד דולר - אף שפלייטיקה כבר נמכרה במלואה בסכום קטן בהרבה כמה שנים קודם לכן. השנה עסקת מובילאיי-אינטל נמצאת על הפרק, ואם מחשבים אותה בסך העסקות שבוצעו - התמונה שונה לגמרי. יחד עם עסקת מובילאיי, סך האקזיטים ב-2017 הוא 23 מיליארד דולר. בלעדיה ובלי עסקת נוירודרם, שנמכרה למיצובישי בכמיליארד דולר, הסכום הוא 6.6 מיליארד דולר, מעט יותר מהסכום שדווח בדוח שפירסמה PwC בשבוע שעבר.

אם מחשיבים את עסקת מובילאיי ב-2017 ועסקת פלייטיקה ב-2016, השנים האחרונות מציגות עלייה לעומת שנים קודמות. ואולם חישוב זה מטעה, ובנטרול של שתי עסקות אלה נתוני 2017 אמנם גבוהים מ-2016, אך נמוכים יותר מב-2014 וב-2015. מספר העסקות שבוצעו בסך הכל, כולל הנפקות ועסקות Buyout הוא 112 - הנמוך ביותר בארבע השנים האחרונות.

משרדי נוירודרם, רחובות
עופר וקנין

החברות הישראליות אינן ממהרות לצאת להנפקה

נתון נוסף שמציג הדוח של IVC ועשוי להעיד על הירידה המתמשכת במספר העסקות הוא מספר גיוסי ההון הגדולים. לפי IVC, ב-2017 נעשו 41 השקעות של יותר מ-30 מיליון דולר כל אחת - לפי שווי מוערך של 2.2 מיליארד דולר. ב-2016 נעשו רק 26 עסקות בסדר גודל כזה. נתון זה מאשש את הטענה שיותר ויותר חברות ישראליות נבנות כחברות גדולות יותר, דוחות את האקזיט, ועתידות להימכר או לצאת להנפקה בשווי גבוה יחסית.

עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', הוסיף: "אנו רואים בשנים האחרונות ירידה במספר עסקות המכירה, אבל מצד שני, עלייה בשווי הממוצע של עסקות המכירה, וריכוז של השקעות ההון בשלבים מאוחרים. בשנים הקרובות נראה חברות בשלות שמגיעות לצמתים של קבלת החלטות על עתידן. הואיל והנפקות לציבור בנאסד"ק ממשיכות להיות אתגר מורכב, יש לבחון חלופות כמו הנפקות בישראל ומיזוגים עם חברות בתחום.

סך האקזיטים של חברות שאינן מגובות הון סיכון עלה במעט ל-2.22 מיליארד דולר. מספר האקזיטים של חברות מגובות הון סיכון היה יציב יותר ושמר על הממוצע החמש-שנתי - 44 עסקות שהסתכמו ב-2.88 מיליארד דולר. רכישות של חברות ישראליות בידי חברות ישראליות הסתכמו ב-393 מיליון דולר - נתון הכולל את עסקת גט-גונו שאינה ישראלית במהותה.

ב-IVC מתייחסים להנפקות שבוצעו השנה. שלוש ההנפקות הראשונות של חברות טכנולוגיה ישראליות התבצעו בארה"ב, אך רק פורסקאוט נרשמה למסחר בנאסד"ק – וגייסה 116 מיליון דולר. שש הנפקות ציבוריות של חברות ישראליות בוצעו בבורסה האוסטרלית (ASX), והן גייסו בממוצע 5.2 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#