חברת הסייבר מפתח תקוה שהגיעה לשווי של 350 מיליון דולר - ללא משקיעים - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת הסייבר מפתח תקוה שהגיעה לשווי של 350 מיליון דולר - ללא משקיעים

אלגוסק מוכרת בעשרות מיליוני דולרים את מוצר האבטחה שפיתחה לארגונים כמו אורקל ו-AT&T ■ כעת החליטה החברה לחבור לקרן ההשקעות של משפחת ברונפמן שמשקיעה 36 מיליון דולר כצעד לקראת ההנפקה

18תגובות
יובל בר-און (מימין) ואבישי וול, מייסדי אלגוסק
מוטי מילרוד

מעטות חברות ההיי-טק הישראליות, בוודאי בתחום הסייבר, שקיימות כבר למעלה מ-10 שנים, מוכרות בעשרות מיליוני דולרים ומצויות בשליטה מלאה (100%) של מייסדי ועובדי החברה.

מרבית חברות הטכנולוגיה הצעירות בשוק הסטארט-אפים הישראלי ובכלל, נתמכות לרוב בהון חיצוני לסוגיו השונים. רוב החברות יגייסו כספים ראשוניים ממשקיעים פרטיים (אנג'לים) או קרנות הון סיכון, שלוקחים חלק בעוגה כבר מימי הקמתה. חברות כאלו, שלא נבנות במסלול הגיוסים המוכר, מכונות בתעשייה Bootstrap, כינוי המרמז לקושי הגדול הכרוך בהישגיהן (מתוך המשפט - Pull yourself up by your bootstraps).

סיפורה של חברת אלגוסק AlgoSec מפתח תקוה שונה ומפתיע. החברה שהוקמה ב-2004 ושמרה מאז על פרופיל תקשורתי יחסית נמוך, הגיעה לרווחיות אף שלא גייסה הון מעולם - עד לשבועות האחרונים. כעת מודיעים מייסדיה כי חברו לקרן קלארידג' הקנדית-ישראלית (Claridge) שהשקיעה 36 מיליון דולר בחברה. קלארידג' הינה המשקיעה היחידה אשר תזכה לאחזקת מיעוט, כאשר חלק מההון ישמש לרכישת מניות מעובדי החברה (Secondary) וחלקו יוזרם לקופת החברה.

גם המספרים של אלגוסק יעידו כי מדובר במקרה חריג. בראיון ל-TheMarker מספרים מייסדי החברה, יובל בר-און ופרופ' אבישי וול, כי ב-2017 הגיעו הכנסות החברה ליותר מ-50 מיליון דולר ולרווחיות של מיליוני דולרים. לדבריהם, החברה צפויה לגדול בכ-30% בשנה הקרובה וככל הנראה להגיע להכנסות של כ-100 מיליון דולר בשנים הקרובות. באלגוסק ובקלארידג' סירבו לציין את השווי שניתן בגיוס, אולם ההערכה היא כי ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-350 מיליון דולר.

"דיברנו כבר בהתחלה, שנתיים לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, עם משקיעים ששאלו אותנו אם אנחנו יכולים להציע חזון של חברה בשווי מיליארד דולר, ופשוט אמרנו 'לא', שאנחנו לא יודעים מה יהיה", אומר בר-און. "התשובה שלהם היתה שאם כך אז זה לא מעניין אותם - ולכן החלטנו שנצא לגייס כסף מהלקוחות, דרך מכירות למעשה". לדבריו, החברה הצליחה להגיע יחסית מהר למספר לקוחות ישראלים, בהם טבע ובנק דיסקונט אשר הניבו הכנסות של עשרות אלפי שקלים. "לא לקחנו אשראי, וגם לא מענק מדען בשום שלב. הקמנו חברה שחיה על חרבה. אני אישית עבדתי שלוש שנים בלי משכורת", הוא מעיד.

סיפור הקמתה של אלגוסק גם כן מעניין. בר-און, שהתחיל את הקריירה בהיי-טק כמתכנת בקומברס ולאחר מכן ב-RAD, הקים בסוף שנות ה-90 את חברת אקטליס, אך לאחר שלוש שנים עזב את החברה. אחרי שנה בבית, החליט בר-און שהוא מעוניין להקים חברה נוספת, ופנה לשלושה חוקרים באקדמיה. "חיפשתי אנשים שעוסקים בתחום התוכנה, וב-2003 היחיד שענה היה אבישי (וול) שסיים בדיוק פוסט-דוקטורט שבמסגרתו עבד על פרויקט מחשוב".

וול, היום כבר פרופ', החל את הקריירה בשנות ה-80 בחברת אלרון לאחר שירות ביחידה 8200. לאחר כמה שנים עזב את ההיי-טק לטובת דוקטורט בתיאוריה של מדעי המחשב בנושא מחשוב מבוזר. לאחר הדוקטורט התקבל לפוסט-דוקטורט כחוקר במעבדות Bell בארהב. "אז מדובר היה במעבדות עם כ-600 דוקטורים ומוצר אבטחה שהתחרה בצק פוינט", הוא אומר, ומוסיף כי מדובר היה באחד מהמכונים הטכנולוגיים החזקים בעולם. "שתי קומות מעלי ישבו אנשים שהמציאו את מערכת ההפעלה יוניקס".

במסגרת חממה שהוקמה במעבדות, פיתח וול על בסיס מחקריו מוצר חדש שנועד לשפר מוצר אבטחה קיים. פעילות זו התעצבה לכדי חברה חדשה שהעסיקה ב-2002 כ-15 עובדים, אך וול החליט שהוא מעוניין לחזור לישראל - והחברה התפרקה. "כאשר בתי הגיעה לכיתה אל"ף החלטנו שאנחנו רוצים שהיא תגדל בישראל. מהר מאוד דירקטוריון החברה הבין שזה לא עובד, ואף שכבר היו שלושה לקוחות - המוצר פשוט ירד מהמדף".

לדברי השניים, ההודעה ששלח בר-און לוול תפסה אותו בדיוק בתקופה זו - עם טכנולוגיה מוכנה, אך ללא פעילות עסקית. "שאלתי אותו מה החזון שלו - והוא אמר שהוא רוצה שהפרויקט שלו יצליח", אומר בר-און. וול מוסיף: "ניסו להרוג לי אותו ואני חשבתי שהוא יכול להיות דבר גדול". בתום משא ומתן קצר הצליחו השניים לרכוש את כל הקניין הרוחני ממעבדות בל, והחלו לבנות את אלגוסק.

41% נשים במשרות פיתוח

בכניסה למשרדי החברה החדשים, המתפרשים על כ-3,000 מר, מתגאה בר-און בתמונה של המשרד הראשון בגבעת שמואל, שבו ישבו 10 עובדים בחדר אחד. היום מעסיקה אלגוסק כ-350 עובדים - 120 מהם גויסו בשנה האחרונה. נתון נוסף שבו מתגאים השניים הוא שיעור הנשים הגבוה במשרות פיתוח - 41%.

המוצר שפיתחה אלגוסק נועד לאפשר לארגונים להבין ולנהל טוב יותר חלק ממוצרי האבטחה שבהם הם משתמשים. התוכנה מבצעת סימולציה לתעבורה ברשת הארגונית ויודעת לתת חוות דעת על מה שכדאי או לא כדאי שיעבור ברשת, וכן מעניקה תמיכה אוטומטית בהוראות הניתנות למערכות Firewall, לצד פתרונות נוספים. החברה משתפת פעולה, בין היתר, עם חברות כמו סיסקו ו צ'ק פוינט. מי שמתחרה בחברה היא טופין (Tufin) הישראלית, שגייסה עד כה כ-26 מיליון דולר לפי מאגר IVC ונחשבת גם כן למוצר מוביל בשוק.

"מדיניות אבטחת הרשת של ארגונים היא מאוד דינמית. חברות גדולות נדרשות לעשרות ועד אלפי שינויים ביום, ואין אפשרות לעשות את זה ידנית", מסביר וול. בין הלקוחות של אלגוסק חברות ענק, ובהן At&t, מיקרוסופט, אורקל, יוניליבר ובריטיש טלקום.

מכוונים להנפקה

אחת השאלות שעולות לא פעם בסיפורים כשל אלגוסק, שבהם לחברה קופת מזומנים של עשרות מיליוני דולרים, היא מדוע בחרה ההנהלה להכניס שותף פיננסי ולדלל את בעלי המניות. לדברי בר-און, הוספת השותף נועדה לצרכים אסטרטגיים וכחלק מהתכנון ארוך הטווח. "ברגע שיש שותף פיננסי חזק ומוכר אפשר להצליח יותר בקלות", הוא אומר.

"היו כאלה שרצו לתת יותר כסף ולקחת יותר אחוזים אבל העדפנו שלא. היה חשוב לנו שאפשר יהיה לעבוד לטווח ארוך בלי להיות לחוצים על אקזיט", אומר בר-און. "מבין האפשרויות למכור את החברה או להנפיק - נעדיף את האפשרות השנייה. לא קבענו מועד, אבל מבחינת יכולות פיננסיות מדובר בשנים ספורות".

קלארידג' ישראל הוא גוף השקעות שמתמקד בחברות צמיחה. מדובר בשותפות של Claridge Inc, זרוע ההשקעות של משפחת סטיבן ברונפמן - פמילי אופיס מוביל ומשקיע פרייבט אקוויטי מנוסה, וה-CDPQ - אחד המשקיעים המוסדיים הגדולים בצפון אמריקה ומשקיע פרייבט אקוויטי גלובלי. הוא מנוהל על ידי עודד טל, לשעבר בכיר בקלארידג' קנדה ולפני כן בכיר בבנק לאומי, ורמי הדר, לשעבר מנכ"ל אלוט תקשורת.

כמי שבנה חברה ללא מימון, בר-און התייחס לכמות הגיוסים העולה: "אני חושב שיש הרבה תחומים שבהם אין ברירה וחייבים לגייס כסף, אבל יש משהו ממכר בשימוש בכסף של אחרים, שהוא לא חיובי. לעתים סטארט-אפים שמגייסים הון נכנסים למצב שבו הם רודפים אחרי הכסף כי המשקיעים מעודדים אותם להוציא אותו - וזה מסיט אותם מהמיקוד בהצלחת החברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#