לירון פרמינגר

חשבו על הסיטואציה הבאה: רועי מעוניין לרכוש מחברת הביטוח פוליסת ביטוח בריאות. לצורך כך מבקשת חברת הביטוח מרועי למלא שאלון רפואי ולחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית (וס"ר). עד כאן, הכל בשגרה. ואולם, בתוך טופס וס"ר הוכנסה השורה הבאה: "הנני מתיר לחברת הביטוח ו/או למי מטעמה לעיין ולעשות שימוש, בכל שלב ולצורכי ביטוח זה, בכל מאגר מידע הכולל פרטים אודותי". רוב האנשים (גם אלה שבאמת קראו את הטופס) לא היו חושבים פעמיים, חותמים על הטופס ושוכחים ממנו, שהרי מה יש לנו להסתיר? כך עשה גם רועי.

והנה, שלוש שנים לאחר מכן חלה רועי במחלת ריאות והוא נזקק לסיוע רפואי (משמע, אירוע ביטוחי). רועי הגיש לחברת הביטוח תביעה לכיסוי הוצאותיו הרפואיות וכולו ביטחון שחברת הביטוח תאשר את תביעתו. ואולם חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה שרועי ענה במסגרת השאלון הרפואי דבר שקר.

רועי ההמום ביקש להבין את פשר הסירוב, וחברת הביטוח השיבה לו כי נשאל בשאלון אם אי פעם עישן, וסימן את הקובייה "לא". ואכן, רועי יודע כי מעולם לא רכש ולו חפיסת סיגריות אחת. והנה מגיע מועד המשפט, וחברת הביטוח מציגה תמונה ממסיבת הרווקים של חברו הטוב, יריב, שבה נראה רועי מחזיק בידו סיגריה!

רועי לא מבין כיצד תמונה זו, שצולמה לפני כארבע שנים, הגיעה לידיה של חברת הביטוח. אז הוא מגלה שהחברה פנתה לאתר הרשת החברתית הגדול בעולם, פייסבוק, הציגה בפניו את טופס הוס"ר שרועי חתם עליו, וקיבלה גישה לחשבונו בפייסבוק. הגישה היתה כמובן מוגבלת רק לדברים שרועי פרסם ב-wall, ולא לתכתובת מייל או תכתובות פרטיות שעלולות להוות האזנת סתר, אבל זה הספיק לחברת הביטוח כדי לראות את כל התמונות שרועי תויג (tag) בהן, לרבות זו ממסיבת הרווקים של יריב. רועי ניסה להסביר שדווקא חבריו הם ששיכנעו אותו להצטלם כשהוא רק מחזיק את הסיגריה, כבדיחה על כך שהוא מעולם לא עישן. ואולם, אין צורך להיות משפטן דגול כדי להבין שבשלב זה סיכויי תביעתו של רועי נפלו כקריסת הבורסה ב-2007.

עד כאן הסיפור הדמיוני, אך האם הוא כל כך דמיוני? כנראה שלא. אתרי הרשתות החברתיות, שכמעט כולנו לוקחים בהם חלק ומפרסמים בהם את חיינו בצורה וולונטרית לחלוטין, חושפים אותנו לסיכונים בלתי צפויים. חיינו הפרטיים נהפכים לציבוריים ופתוחים כמעט לכל המבקש לעיין בהם כספר פתוח. האם זו היתה כוונתנו כשביקשנו לחלוק עם חברינו את תמונות מסיבת הרווקים, את יום ההולדת של הילדים, או את חופשת הסקי באלפיים הצרפתיים? כנראה שלא. והשאלה היותר חשובה היא האם לצדדים שלישיים, כמו חברות הביטוח, הזכות לנבור בחיינו הפרטיים שמוצגים בגאווה על ידנו בפייסבוק?

אין כמובן תשובה חד משמעית לשאלה זו. יש שיטענו שכאשר הפרסום ברשת החברתית נעשה מרצון, על המפרסם לקחת בחשבון את כל התוצאות האפשריות של פרסום זה, גם אם הן שליליות עבורו, ויזכירו שמי שחתם על הטופס מרצונו החופשי, לא יוכל לטעון לאחר מכן שלא ידע על מה הוא חותם. מצדו השני של המתרס, יהיו שיטענו בין היתר, שחתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית - כוונתה לתור אחר רשומות רפואיות המאוחסנות במאגרי מידע רפואיים, וכמובן שתמונות פרטיות של אדם באתר שהינו רשת חברתית, הגם שפורסמו על ידו, אינן רשומות רפואיות.

אבל השאלה היא הרבה יותר אתית, אקוטית ומעצבת תרבות. מהי תכליתה של הרשת החברתית ומדוע אנו בכלל פורסים בה את חיינו האישיים? האם יש הנחת יסוד מובנית, שלפיה המטרה של הרשת החברתית היא לצרכים חברתיים, ולא משפטיים או חקירתיים? והאם רשאי צד שלישי לעשות שימוש באותו המידע הפרטי שאנו מפרסמים באתרי הרשתות החברתיות לצרכים אחרים, שאינם עומדים בבסיס הרעיון של הרשת החברתית? בעניין זה נזכיר כי פייסבוק אינה מאפשרת צפייה בכל פרטיו האישיים של החבר ברשת, אלא אם אותו חבר הסכים לצרף את אותו צד שלישי כ"חבר" שלו ברשת. משמע, רצוני לחלוק מידע אישי ברשת חברתית עם צדדים שלישיים מותנה באישורי המוקדם.

הגישה במדינות העולם בשאלה זו היא ככל הנראה תלוית תרבות. בארה"ב כבר החלה להתפתח פסיקה שדווקא מצדדת בזכותן של חברות הביטוח או נתבעים בתביעה נזיקית (במקרה זה דובר על נזקי גוף) לעיין בדפיו הפרטיים של התובע באתרים כמו פייסבוק ומייספייס. לעומת זאת, בגרמניה התקבלה הצעת חוק שאוסרת על מעסיקים לחפש מידע על מועמדים לעבודה דרך רשתות חברתיות (ככל שהדבר ניתן לאכיפה). כאמור, מדובר בעניין תלוי חברה ותרבות.

דעתי האישית היא כי אין לאפשר לצדדים שלישיים, כמו חברות הביטוח, לעשות שימוש במידע פרטי שמועלה ברשתות חברתיות, ולו משום העובדה שעל אף שמידע זה הועלה על ידי הגולש עצמו לאותה רשת חברתית (בניגוד לרשת האינטרנט בכלל), הוא הועלה כדי שחבריו, וחבריו בלבד, יוכלו לצפות בו, והציפייה הסבירה של אותו האדם היא כי מידע זה יהיה בטוח מפני אלה שאינם מורשים על ידו.

הכותב הוא עורך דין ממשרד פרמינגר ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker