העובדים הזרים בדרך להיי-טק: "לא מדובר באלפי הודים שמחכים לעלות לישראל" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העובדים הזרים בדרך להיי-טק: "לא מדובר באלפי הודים שמחכים לעלות לישראל"

טיוטת חוק ההסדרים החדש דנה בהקלות על כניסה של עובדים זרים להיי-טק ■ באוצר ובתעשייה מסבירים שלא מדובר במאסות של עובדים זוטרים, אלא באפשרות לכניסה של מומחים בשכר יחסית גבוה ■ בין ההקלות – מתן ויזה תוך ששה ימים והארכה אוטומטית של הוויזה לחמש שנים

42תגובות
עובדים במשרדי חברת היי-טק בתל אביב
אייל טואג

ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית מתקשה לגדול כבר מספר שנים. שיעור המועסקים בהיי-טק מכלל המשק נמצא בירידה ומהווה פחות מ-9%, השכר מרקיע לשיאים חדשים וישראל מאבדת בשל כך את יתרונה התחרותי לחברות זרות. לאור העובדות האלה ומתוך כוונה לעזור לתעשיית ההיי-טק לגדול - החליטו במשרד האוצר לקדם בחוק ההסדרים החדש את סוגיית העסקתם של עובדים זרים מומחים.

באוצר מרגיעים, "אין שום סרט שבו יגיעו אלפי עובדים לישראל. לא מדובר בעלייה לארץ", אומר בכיר באוצר ל-TheMarker. על פי החוק הנוכחי העסקת עובד זר בתחום ההיי-טק תתאפשר במינימום שכר, בסכום שהוא כפול מהממוצע במשק בישראל. לפי הבכיר, "ברגע שמייבאים עובדים בשכר של 20 אלף שקל, אנחנו מצד אחד אומרים שאין כוונה למאסות, אבל במקביל אנחנו מקווים להוריד את הלחץ על מחירי השכר בישראל שגם מושפעים מהתחזקות השקל – מגמה שמקשה באחרונה על חברות ישראליות".

"ההיי-טק לא גדל כפי שהוא רוצה לגדול", אומר גורם באוצר. "כשחברה מקומית גדולה רוצה לפתח מוצר חדש, היא יכולה לגייס עבורו מתכנתים במרכז בחו"ל ואנחנו רוצים למנוע את זה. עדיף שהחברות האלה יביאו כמה עובדים חזקים למרכז המקומי, במטרה להגדיל אותו עוד יותר וכדי להפרות באופן כללי את האקו-סיסטם הישראלי. המטרה אינה רק הגדלת הכנסות ממסים. כשהמוצר החדש יפותח בישראל הוא יכשיר עוד יזמים לעתיד, שיקימו חברות ואולי ימכרו אותן. בכל אופן זה לא דומה לאלפי סינים שבאים לבנות בניינים בישראל".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בשנתיים האחרונות קידמו באוצר וברשות האוכלוסין כמה הקלות לתחום, בהן הקמה של ממשק אינטרנטי לבקשת ויזה עבור העובד, ויתורים לבני הזוג וכן ויתור על תארים אקדמיים. בחוק ההסדרים החדש יש ניסיון לייצר יותר ודאות עבור החברות והמועסקים. "אנחנו מקווים שבחודש הקרוב יעלה האתר, דרכו ניתן יהיה לקבל ויזה מהירה בתוך שישה ימים", אומר הבכיר. "הוויזות האלה ניתנות כיום לשלושה חודשים ואנחנו מעוניינים להרחיב אותן לשנה - עם אופציה להארכה אוטומטית לכחמש שנים".

החוק החדש לא מציע להקים מרכז מיוחד שיעסוק בנושא ויטפל בחברות ההיי-טק, אך בממשלה מעוניינים לקדם תהליך שבו החברות עצמן יוכרו ככאלה שזכאיות לדרוש ויזות לעובדים, ללא מעבר חוזר ונשנה במשרד הפנים, כך מסבירים גורמים בתעשייה. זאת בניגוד למצב כיום שדורש שליחה של מסמכים רבים ועומס ביורוקרטי שהופכים את האירוע למאוד מסובך.

"אנחנו מקווים שיתפתח שיח פתוח שיקדם את הנושא, ולא כזה שבולם אותו. בראייה מאקרו כלכלית על התעשייה כולה זה הכרחי. אם מסתכלים על עמק הסיליקון בארה"ב, כ-70% מהמועסקים שם הם עובדים שאינם אמריקאים – אז אין סיבה שכאן לא נאפשר למאות מומחים בשנה להיכנס, זה לא משהו שאמור לעורר חרדה קיומית בשוק התעסוקה", אומר אותו גורם באוצר.

מטרת הממשלה בהחלטה הנוכחית היא קביעה של גבולות גזרה עם שכר יחסית גבוה כדי למנוע מצב שבו ייווצר נחשול של עובדים ממדינות מתפתחות. ההערכה בשוק היא שהאנשים שיגיעו יזכו לשכר אף גבוה יותר, כשהרעיון המרכזי, כך רומזים בתעשייה, הוא לאפשר כניסה של בכירים בתחומים בהם ישראל אינה מצטיינת. אלה, לטענת גורמים בתעשייה, רק יעשירו את הזירה המקומית.

ורד רביב, סמנכ"לית התפעול בחברת פייבר, מציינת כי יש מחסור מקומי בידע רלוונטי, המקשה על פיתוח החברה בישראל. "בשל מחסור במנהלי מוצר למשל, פנינו לארה"ב — אבל אז גם הפיתוח סביב אותו מוצר הוקם שם, והיינו צריכים להטיס לצורך כך ישראלים לרילוקשיין. אם נביא מומחים בתחום — כל התעשייה המקומית תתפתח".

אור עופר, מייסד ומנכ"ל סימילר ווב, אמר כי "כדי לבנות חברות צריך את המוחות הכי גדולים. המהלכים של האוצר ורשות המסים חשובים. לא רק שיש לי מתחרים בעולם שיכולים לנייד טאלנטים בקלות, לנו קשה מלכתחילה להביא לכאן עובדים בגלל המצב הפוליטי — ויתרה מזאת, המדינה עושה את המוות. בשל מדיניות ההגירה של ארה"ב נוצר שם מרכז של מצוינות טכנולוגית, וגם ישראל ראויה לכך".

עופר, כמו רבים בהיי־טק המקומי, מבהיר שאין כאן סיכון לכלכלה המקומית, אלא להפך. "על כל עובד שאני מוסיף לחברה אני מוסיף עוד כמה עובדי תחזוקה מסביב. זה יגדיל את כל העוגה. העולם הפך לגלובלי ותחרותי — אנחנו לא יכולים להמשיך להיות גן סגור", הוא אומר.

אורן קניאל, מייסד חברת אפס־פלייר, אמר כי "המושג 'עובדים זרים' מעורר אנטגוניזם. צריכים לקרוא לזה הגירה חכמה — יבוא של ידע. אנחנו חייבים כמדינה להסתכל לטווח ארוך. אם לא נביא אותם בסוף לא תהיה פה עבודה, כי לא נצליח לבסס כאן חברות גדולות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#