שולטים ברכב, ביטקוין בסלון - והטרדות מיניות: השנה המיוחדת של ההיי-טק הישראלי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שולטים ברכב, ביטקוין בסלון - והטרדות מיניות: השנה המיוחדת של ההיי-טק הישראלי

וגם: מה יהיה הבאזז וורד החם של 2018, איזה דיון יותר מעניין מהביטקוין - וסימן החוסן המעודד של ההיי-טק הישראלי

אב־טיפוס של מכונית אוטונומית של מרצדס
Mercedes-Benz / ניוזפרס

בשבוע שעבר פורסם דו״ח האקזיטים השנתי של חברת הייעוץ PwC. לפי הדו"ח הזה, בשנת 2017, הוכפל סכום האקזיטים בישראל בהשוואה לשנה הקודמת והגיע לרמה של 6 מיליארד דולר. הנתון הזה אפילו לא כולל בתוכו את עסקת הענק של מובילאיי שנרכשה על ידי אינטל.

במלים אחרות, בלי שהרגשנו, 2017 הייתה עוד שנת שיא בהיי-טק הישראלי. אבל האמת היא, שהפסקנו להתרגש משנות שיא, כי נראה שההיי-טק הישראלי עלה על גל כבר לפני כמה שנים והוא מסרב לרדת. זה סימן טוב שאנחנו כבר לא מתרגשים מעוד אקזיט ועוד אחד, סימן שמצביע על התבגרות של התעשייה שנבנות בה יותר ויותר חברות גדולות. אפילו סבבי גיוס הון של סטארט-אפים בגודל 100 מיליון דולר ומעלה הם כבר לא מאורע נדיר, כמו סבב הגיוס שלמונייד הכריזו עליו ממש לאחרונה.

גם פתיחת מרכזי פעילות של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם בישראל היא אירוע שנראה לנו מובן מאליו. העולות החדשות מהשנה האחרונה כוללות את אתר התיירות בוקינג.קום, עליבאבא הסינית, חברת השבבים אנבידיה ואמזון שמרחיבה את הפעילות שלה בישראל בסערה.

אז מה בכל זאת ייחד את שנת 2017 בהייטק הישראלי ומה מצפה לנו בשנה הקרובה? הנה כמה נקודות למחשבה:

ישראל שמה את עצמה על מפת הרכב העולמית

היסטורית, החיבור המרכזי של ישראל לתעשיית הרכב העולמית היה דרך מותג המכוניות סוסיתא, שנצרבו בתודעה בעיקר כמושא תאוותם של גמלים. שנת 2017 תיכנס לדפי ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי כשנה שבה ישראל הפכה לשחקן משמעותי בתחום הרכב לצד מקומות כמו גרמניה או דטרויט. מגמת השינוי בישראל החלה כבר לפני כמה שנים עם פתיחת מרכז הפיתוח של GM האמריקאית וביקורי משלחות של נציגי יצרניות חברות הרכב המובילות בעולם שזרמו לישראל ללא הפסקה.

עלייה של 110% בשנה - היקף ומספר האקזיטים ב-2017

בין האירועים הבולטים בתחום ב-2017 שהפכו אותה לשנת שיא: רכישת ארגוס, חברת הסייבר לרכבים, על ידי קונטיננטל הגרמנית בכ-450 מיליון דולר. גם רכישת מובילאיי על ידי אינטל בכ-15 מיליארד דולר היא חלק מהטרנד הזה, ועשויה להפוך את מובילאיי הירושלמית לטכנולוגיית ליבה ברכבים האוטונומיים העתידיים. בנוסף לשני האירועים הללו, היתה שורה של השקעות משמעותיות בחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחום.

ישראלים השתלבו גם בעמדות מפתח ונושאים תפקידים בכירים בכל השחקניות המשמעותיות בתחום התחבורה, כולל רן מקבי, שמונה למס׳ 2 בליפט, וליאור רון, מייסד otto שנרכשה על ידי אובר. חברות ישראליות כמו gett ו-Via הפכו בעצמן לכוחות גלובליים, נפתחו מרכזי פיתוח חדשים - למשל של מרצדס, יונדאי ופורד ובוצעו השקעות משמעותיות בסטארט-אפים בתחום.

סקוט גאלווי - דלג

הצמיחה של תעשיית טכנולוגיית הרכב בישראל מתבססת על מיצוי יתרונות יחסיים של ההיי-טק הישראלי ובהם טכנולוגיות בתחום ראיית המכונה שמגיעות מהתעשייה הבטחונית. אפשר להניח שאנחנו בעיצומו של גל שיימשך בשנים הקרובות וישפיע על פני התעשייה המקומית.

הביטקוין הגיע לסלון של כולנו

לקראת סוף השנה ערכנו סקר בקבוצת הפייסבוק של מדור ההייטק של TheMrker - האקוסיסטם. שאלנו את החברים על איזה טרנד טכנולוגי הם לא יכולים לשמוע יותר. התשובה שלהם הייתה חד משמעית: ביטקוין.

החברות של פייסבוק ומה מחפשת גוגל: איתן אבריאל על מפלצות האינטרנט - דלג

הבהלה לזהב הדיגיטלי, שנודע גם בשם ביטקוין, הגיעה השנה למיינסטרים ופתאום כולם מתעניינים בנכס הדיגיטלי, שעד לפני זמן קצר יחסית היה נחלתם של גיקים בלבד. בחודשים האחרונים הביטקוין השתלט על מדורי הטכנולוגיה בישראל ובעולם, הספיק לנסוק לשווי של 20 אלף דולר ולהתרסק. קשה לנחש כמה הוא יהיה שווה שנה מהיום והאם רכישת ביטקוינים כיום משולה להימור ברולטה או שעם כניסתו למיינסטרים הוא הפך לנכס לגיטימי ובטוח להשקעה.

הדיון המעניין יותר שימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות נוגע לבלוקצ'יין, התשתית הטכנולוגית עליה מבוסס גם הביטקוין. הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה שיש לה פוטנציאל להשפיע על תעשיות שלמות, כולל עולם הפיננסיים, חינוך, בריאות, סייבר, ומוזיקה. יש כאלה שמתארים את הבלוקצ'יין כמהפכה בקנה מידה של מהפכת האינטרנט.

נשבר קשר השתיקה בנוגע להטרדות מיניות

בסיכומי שנה חגיגיים לא כיף לדבר על האירועים הקשים, למרות שהם לחלוטין חלק משגרת החיים של יזמות. השנה שורה של משקיעי הון סיכון מובילים בעמק הסיליקון שילמו בכסאם על הטרדות מיניות שביצעו. בישראל עוד לא התפוצצה אף פרשה בקנה מידה כזה, אך השנה, כחלק מהשיח העולמי בנושא, גם בישראל החל להשתנות הסנטימנט ונחשפו עדויות של יזמות ונשים בתעשייה שהוטרדו מינית.

סקר שערכה לקראת סוף השנה קרן ההון סיכון האמריקאית First Round Capital חשף נתונים מדאיגים בנושא: 78% מהיזמות שהשיבו לסקר אמרו שהן הוטרדו מינית או מכירות באופן אישי מישהו שהוטרד במקום העבודה. 70% מהנשים בסקר גם אמרו שלדעתן יש תת דיווח על הטרדות מיניות בתעשייה. זאת בהשוואה ל-30% מהגברים שחושבים כך. נתון מדאיג נוסף בסקר הוא ש-2 מכל 3 נשים שהשתתפו בו טוענות שהמגדר שלהן פוגע ביכולת שלהן לגייס הון והקשה עליהן.

ככל שנייצר סביבה נוחה לדבר על המקרים האלה, וככל שהם יוקעו על ידי בכירי התעשייה - הם יפסקו ואלו שביצעו אותם ידרשו לשלם מחיר. לשם כך ידרשו נשים אמיצות לקום ולחשוף את המקרים שלהן. פחות הטרדות יאפשרו ליותר נשים לצמוח כיזמות, מבלי להתקל במקרים שירחיקו אותן ממשקיעים ובכלל מהתעשייה.

המעצמות החדשות כבר לא קדושות

קבוצת החברות שכוללת את פייסבוק, אפל, אמזון וגוגל נתפשו עד ממש לאחרונה לאהובות הקהל. כולם משתמשים במוצרים שלהן ואוהבים אותן. הן חלק בלתי נפרד מהחיים הדיגיטליים שלנו. אבל שנת 2017 היא השנה בה התדמית הנקיה והנוצצת של החברות הללו החלה להיסדק והתחילו להישאל גם שאלות בנוגע לכוחן המונופוליסטי, תשלומי המסים והפגיעה בפרטיות שהן גורמות. החברות הללו צברו כוח אדיר וכעת גם ממשלות מתחילות לחשוש מהן ויידרשו להחליט כיצד להתמודד עמן, למשל להגביל את כוחן באמצעות רגולציה וחקיקה.

כשמסתכלים בזווית המקומית, איך המעצמות החדשות משפיעות על הסטארט-אפים הישראלים, התשובה היא שבמידה רבה הן הפכו למתחרות אגרסיביות על כוח האדם המקומי. השילוב של התחרות הגוברת בין החברות יחד עם ערימות המזומנים עליהן הן יושבות, מביא אותן לשלם משכורות עתק לאנשי הטכנולוגיה הטובים בעולם - וגם בישראל.

מבחינת הסטארט-אפים כבר בשנה הקרובה עלול להגיע הרגע שבו הם לא יוכלו לעמוד במשכורות שמשלמות חברות כמו אמזון, שהתפרסמה בנכונותה לשלם 60 אלף שקל בחודש למפתחים. המשכורות הגבוהות יכולות להיהפך לחסם צמיחה אמיתי לסטארט-אפים.

ההיי-טק הישראלי מתחלק לשבטים שדוחפים אותו קדימה

אחד מסימני החוסן המעודדים של ההיי-טק הישראלי הוא תרבות הקהילתיות והשיתופיות המאפיינת אותו. בכירים לצד ג׳וניורים נכונים לפנות מזמנם ולסייע למי שיכולים להיעזר בניסיון שלהם. יוזמות מגוונות מתבססות על עיקרון העזרה ההדדית ודוחפות מעלה וקדימה את האקוסיסטם הישראלי, ובפרט את תחום יזמות הסטארט-אפים.

משנה לשנה גדל מספר היוזמות שנועדו לקדם קבוצות אוכלוסיה, כמו ערבים, חרדים וכמובן - נשים. קצרה היריעה מלהכיל את כל היוזמות הללו, אך לכל אחת מהן יש תפקיד חשוב בהכנסה של עוד יזם ועוד יזם ועוד היי-טקיסט ועוד היי-טקיסטית לתוך המעגל הזה. היה מעודד לראות השנה למשל את הנוכחות הגוברת של נשים חרדיות בהאקתונים ייעודיים למגזר. ככל שנפתח את הדלתות ונושיט יד, נראה את ההיי-טק מתרחב וצומח.

אולי 2018 תהיה שנת הפריצה של ה-AI

במקום גבוה בתחרות על הבאזז וורד החם של השנה נמצאת הבינה המלאכותית (או בלעז AI). אבל האמת היא שהאתגרים הטכנולוגיים בתחום הם עוד גדולים והתחום נמצא עוד לפני הפריצה הגדולה שלו. ניתן להניח שגם בשנה נמשיך לשמוע הרבה את צירוף המילים הזה, ואולי הוא גם יגיע להבשלה הטכנולוגית.

בינתיים, כנראה שגם ב-2018 נראה את ההיי-טק הישראלי הולך ומתבגר. התעשייה המקומית הוכיחה שהיא חסינה למלחמות, רקטות שנזרקות על מרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיה רב לאומיות ולמשברים כלכליים עולמיים. עכשיו התעשייה ערוכה לשנה של עסקאות גדולות, רעיונות חדשים, שיתופי פעולה ויוזמות מרעננות. שתהיה שנה טובה!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#