רוצים להוריד קבצים? שלמו יותר - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להוריד קבצים? שלמו יותר

מנכ"ל אלוט תקשורת, רמי הדר, מכיר אולי יותר טוב מכל אחד אחר את ספקיות האינטרנט ■ הוא טוען כי הן מפחדות ליצור תעדוף של הפס הרחב, אבל בסופו של דבר מחליפי הקבצים ייאלצו לשלם יותר

>> הרעב הבלתי נדלה לרוחב פס פוקק בשנים האחרונות את האינטרנט. אחד הגורמים העיקריים לעומס האדיר שקיים הוא קובצי המדיה, ובעיקר הסרטים, אשר מועברים דרך תוכנות שיתוף הקבצים. כיום, כ-5% ממשתמשי האינטרנט הם מחליפי קבצים פעילים מאוד שאחראים ל-40%-60% מכלל התעבורה ברשת. אך כנראה שחגיגת רוחב הפס השווה לכולם עומדת להסתיים - כך לפחות חושב רמי הדר, מנכ"ל חברת אלוט תקשורת.

להערכתו, בעתיד הלא רחוק החגיגה הזאת תסתיים. המשתמשים שמחליפים קבצים יצטרכו לשלם יותר עבור צריכת פס רחב - כלומר על הורדה של קבצים מעבר לנורמה שתיקבע על ידי ספקיות האינטרנט - או שספקיות האינטרנט יפגעו בהם במכוון כדי שאלה לא יפגעו בשאר לקוחות "הרגילים". נתונים שאספה אלוט תקשורת בספטמבר מראים כי 26% מהגולשים בישראל משתמשים בתוכנות החלפת קבצים. כ-17% עושים זאת באמצעות תוכנת BitTorrent ו-7% עושים זאת באמצעות תוכנת eDonkey. שאר הפעילויות העיקריות באינטרנט הן: 12% גולשים באתרים, 11% מורידים קבצים מאתרים (HTTP Download) ו-10.5% צופים בשידורי וידיאו (Streaming) רשתות התשתית של האינטרנט מסוגלות לטפל בתעבורה ברוב שעות היממה, אבל כמו בפקקים שבכבישים, גם כאן ישנן כמה שעות עומס. התוצאה של הפקקים באינטרנט היא שחבילות מידע (דאטה) פשוט נזרקות ולא מטופלות".

"התעבורה גדלה כל שנתיים ב-100%"

הדר אומר כי המצב בישראל לא שונה מהמצב הקיים בשאר העולם. "התשתיות של מדינת ישראל במצב טוב. בניגוד למדינות אחרות, כאן יש גם תשתית נחושת וגם תשתית כבלים טובה, ובגלל הצפיפות הגבוהה של האוכלוסייה קל יותר לכסות אותה עם התשתית הנוכחית. באופן עקרוני, הסטטיסטיקות מראות כי כל שנתיים התעבורה בישראל גדלה ב-100%. להערכתי קצב הצמיחה רק יואץ. צריך לזכור שרק עכשיו מתחיל גל צריכת וידיאו באינטרנט.

"יותר תקשורת, למשל VoIP - שיחות טלפון, תעבור על גבי האינטרנט. כך נוצרת מציאות אשר בה התשתיות לא מסוגלות להכפיל את הגודל שלהן מדי שנה. לכן ההערכה היא כי העומס באינטרנט יימשך יותר שעות ביום בישראל ובמקומות אחרים בעולם. רק בעוד עשר שנים נגיע כנראה למצב שבו גולש יכול לצרוך סרט וידיאו באיכות טלוויזיה דרך האינטרנט, וזה כנראה יהיה הקו העליון".

פירסמתם לאחרונה דו"ח מעניין שגורס כי חל גידול משמעותי מאוד גם בצריכת רוחב פס בסלולר. האם זו המציאות שאליה השוק צועד?

"בהחלט. זו מגמה אשר תגבר ותלך. בשנה האחרונה קרה דבר מדהים, שהתבטא בכניסת טלפונים סלולריים חכמים כמו האייפון, שמאפשרים לגולשים לצרוך רוחב פס כאילו השתמשו במחשב נייד. חברות סלולר, שבימים אלה סיימו להתקין רשתות דור 2.5 או דור 3, לא יכולות לנוח וכבר צריכות לחשוב על דור רביעי - למשל טכנולוגיית LTE.

"אם עד לפני שנתיים תחום הסלולר היה קטן באלוט, כיום הוא נהפך למשמעותי מאוד. אנו חווים גידול של עשרות אחוזים ורק לאחרונה חתמנו על הסכם אסטרטגי עם חברת סלולר מהשורה ראשונה בעולם, לשיפור חוויית הגלישה עבור לקוחותיה. מדובר בעסקה בהיקף ראשוני שמוערך ב-5 מיליון דולר".

"עומס יתר על הרשת זה מצב נתון"

ככל שהמצב רע יותר, כלומר כשיש עומס יותר גדול על הרשת - כך בעצם ספקיות האינטרנט צריכות יותר פתרונות של אלוט.

"נכון. אם לא היה עומס יתר לא היה צריך אותנו. עומס יתר על הרשת זה מצב נתון. מחליפי הקבצים הם מצב נתון, ויש לכך פן חיובי ושלילי. מצד אחד החלפת קבצים היא אפליקציה שמעמיסה על הרשת. מצד שני היא גורמת לגולשים להיות מכורים לאינטרנט. בשנים האחרונות נהפכו תוכנות החלפת קבצים למנוע הצמיחה של ספקיות האינטרנט. האתגר הגדול הוא לעמוד בצריכת הפס הרחב".

איך אפשר להתמודד עם כמות קטנה של גולשים שיוצרים עומס גדול על הרשת?

"לאחר שספקיות האינטרנט מזהות את האפליקציות שרצות על גבי הרשת שלהן, הן יכולות לתעדף תעבורה או משתמשים. במקרה האחרון זה ברור. זה כמו שיש מחלקה ראשונה בטיסה. בזמן שאין עומס כל המשתמשים מקבלים אותה גישה לפס רחב, אבל בזמן עומס משתמשים אפשר לצפות לכך שמשתמשים ישלמו פרמיה ויקבלו עדיפות".

ומה עם נייטרליות רשת, כלומר אי התערבות של ספקית האינטרנט בתעבורת האינטרנט?

"נייטרליות רשת זה מונח שיווקי. האם קיימת נייטרליות בטיסה במטוסים? מדובר בנושא חם אשר רשות התקשורת האמריקאית (FCC) דנה וה, אבל הזכות לתעדף לקוחות קיימת במגוון תחומים. מתי זה לא בסדר? זה לא בסדר כאשר ספקית האינטרנט לא פתוחה וגלויה עם המשתמשים שלה לגבי התעדופים שהיא מבצעת. לצערי לא מעט ספקיות אינטרנט אינן שקופות בעניין הזה. אפשר לתעדף אבל צריך להיות ישר, פתוח והגון עם הלקוח. שהוא יבין בדיוק מה הוא מקבל, ואז זה לגיטימי.

"עדיף שספקית תנהל את תעדוף העומסים"

"גולש שירצה לחסוך ולשלם על חבילת שירות זולה יידע שבשעות העומס יקבל עדיפות משנית. בעיני זה לגיטימי לשלם על יותר רוחב פס. מישהו שילם על תשתיות אינטרנט ומישהו משלם כדי לתחזק אותן. נכון, כולנו רוצים לגלוש באינטרנט כאילו מדובר בחמצן, אבל זו גישה נאיבית. לדעתי זו מגמה שתאומץ לבסוף על ידי ספקיות האינטרנט, אבל כרגע מעט מאוד מהן אכן מאמצות את המודל הזה מחשש מהתגובות של הצרכנים.

"כל ספקית אינטרנט רוצה שספקית אחרת תאמץ ראשונה את המודל של ניהול העומסים ותחטוף את האש קודם, ורק אז השאר יחקו אותה. אז כרגע כל אחת מהן מחזיקה כמה שיותר אוויר לנשימה כדי להיות האחרונה. בסופו של דבר דווקא המצב הזה גרוע, כי כך הלקוח נפגע הכי הרבה. למה? כי יש עומס והוא פשוט לא מנוהל. כשיש פקק באינטרנט זה כמו סכר שעולה על גדותיו. אם אתה צופה בסרט או מדבר בסקייפ, עומס ברשת ישפיע עליך מאוד. לכן עדיף שספקית האינטרנט תנהל את תעדוף העומסים. שתיתן קדימות לשיחות VoIP ומשחקים מקוונים ותשים מיילים במקום שלישי".

"החלום שלי הוא להקים צ'ק פוינט חדשה"

>> מניית אלוט זינקה מאפריל ביותר מ-250%. לפני כחצי שנה היה שער המניה 1.76 דולרים למניה, וכיום הוא 4 דולרים.

מצד שני, בשנת הכספים 2008 רשמה החברה הכנסות של כ-37 מיליון דולר לעומת 32 מיליון דולר 2007, והפסד של כ-16 מיליון דולר. שווי השוק שלה כיום הוא 86 מיליון דולר.

למנכ"ל אלוט, רמי הדר, יש הסבר לזינוק במניה: "המניה השתפרה, כמו הרבה מניות אחרות, כתוצאה מההתאוששות מהמשבר הכלכלי. בסך הכל אנו מציגים גידול ב-2008 על אף המשבר ואנו קרובים לאיזון תפעולי. גדלנו חזרה במספר העובדים וכיום יש לנו 250 איש".

אתם קרובים מאוד לקו של 40 מיליון דולר מכירות. מה צריך לעשות כדי לקפוץ למספר דו-ספרתי גבוה?

"יש לנו שלושה מנועי צמיחה. הראשון הוא שוק הסלולר. מנוע שני הוא עומס יתר ברשתות קוויות. כיום יש תהליך מדורג של מעבר לרשתות בקיבולת של עד 10 ג'יגה-ביט לשנייה. המוצר החדש שלנו יודע לטפל בעד 40 ג'יגה-ביט לשנייה.

מנוע הצמיחה השלישי הוא שילוב של טכנולוגיות משלימות. למשל, הבנו שיש פוטנציאל לטכנולוגיה שמגינה על מפעילים מצד התקפות, ולכן ב-2008 רכשנו חברה בשם Esphion, שיכולה לזהות התקפות של האקרים. יש לנו שיתוף פעולה עם חברת פיראפ (Peerapp), שמפתחת טכנולוגיית קאשינג (שמתבטאת באחסון קבצים פופולריים ושליפתם במהירות לבקשת הגולשים, ג"ג) לטיפול בבעיות שנוצרות בשימוש בתוכנת שיתוף קבצים. אנו פתוחים לשיתופי פעולה עם חברות נוספות".

אף ששער המנייה מזנק, שווי השוק שלכם עדיין נמוך מהשווי שלפיו ביצעתם את ההנפקה (215 מיליון דולר). יש מחשבה שנייה למה בכלל יצאתם לנאסד"ק?

"גם בדיעבד היינו יוצאים להנפקה. נכון, המניה לא החזירה תשואה חיובית למשקיעים. הנפקנו לפי 12 דולר למניה וכיום המנייה שווה 4 דולרים. אבל חברה ישראלית שהחלה במימון קרנות הון סיכון ומגיעה לבגרות חייבת לקבל השקעות מחוץ להון סיכון - במיוחד כשהפתרונות של אלוט מבוססים על חומרה. המשך ההישענות על קרנות היה עוצר את הפוטנציאל שלנו. אם היו כאן קרנות שמשקיעות בחברות בשלות או גופי שמעניקים הלוואות מזנינג (הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים) של עשרות מיליוני דולרים, ייתכן שלא היינו יוצאים להנפקה".

ניטרליות רשת - נושא חם

<<הדיון בניטרליות רשת - ההחלטה האם ספקית אינטרנט יכולה לתעדף תעבורת אינטרנט - מתחמם בחודשים האחרונים. השאלה הגדולה היא האם ספקיות האינטרנט יזכו באפשרות להגביל משתמשים, בעיקר כאלה המשתמשים ברשתות החלפת קבצים, ברוחב הפס.

הדיון נושא עולה לכותרות בימים אלה באירופה ובארה"ב. אחת ההצעות שעולה לדיון במדינות שונות באירופה היא לנתק מהרשת משתמשים שייתפסו שלוש פעמים בהפרת זכויות יוצרים על ידי החלפת קבצים. בגרמניה למשל, החליטה Mobile-T לחסום את אפליקציית סקייפ. בקנדה זכו ספקיות האינטרנט לניצחון חשוב לאחר שהמחוקק אישר להן להאט תעבורה של לקוחות כל עוד מודיעים מראש על כך.

בעבר היתה זו חברת בריטיש טלקום שהאטה במכוון משתמשים המחליפים קבצים. גם וירג'ין הבריטית חסמה את תוכנת BitTorrent, שמאפשרת החלפת קבצים. בארה"ב אישרה לאחרונה FCC (רשות התקשורת האמריקאית) הליכי חקיקה בנושא ניטרליות רשת. לא מעט תגובות צפויות להליכי החקיקה, וגם בחודשים הקרובים צפויות לדון בנושא לא מעט חברות הקשורות לעניין. ללוביסטים כנראה שתהיה לא מעט עבודה לשכנע את המחוקקים לאמץ או לדחות את ניטרליות הרשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#