המהנדסים הפלסטינים מתחרים במיקור החוץ בהודו

סיסקו ואינטל מעוניינות ליצור בגדה תנאים דומים לאלה ששררו בישראל לפני 20 שנה, כדי להביא לפריחה של תחום ההיי-טק ■ סיסקו התחייבה להשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח כלכלי הנוגע לתחומי המחשוב והתקשורת ברשות הפלסטינית ■ ההכנסות מענפים אלה מסתכמות כחצי מיליארד דולר, כ-5% מן התוצר הלאומי הגולמי של הרשות

אור הירשאוגה
אור הירשאוגה

>> במאי 2008 נפגשו אנשי סיסקו ישראל עם נציגי חברות פלסטיניות כדי לבחון אפשרות לביצוע פרויקטי מיקור חוץ ברשות הפלסטינית. מכיוון שמועד הפגישה נקבע ליום העצמאות, לא יכלו נציגי החברות הפלסטיניות לצאת משטחי הרשות.

סיסקו

הודו כמודל

"העובדים שלנו רואים את הודו כמודל", מסביר טארק מאיה, מנכ"ל אקסאלט, את פעילות מיקור החוץ שחברתו מבצעת עבור סיסקו ישראל. "כמובן שלמצב הפוליטי יש השלכות. שני הצדדים פטריוטיים, אך המהנדסים מנסים להתמקד בהיבטים הטכניים. כשהם פונים לשולחנות התכנון, העסקים כרגיל", הוא מוסיף.

אחת לשבועיים נפגשים מאיה ועובדי אקסאלט עם אנשי סיסקו ישראל במשרדי סיסקו בנתניה. בין פגישה לפגישה התקשורת בין החברות מבוצעות באמצעות שיחות ועידה.

"צ'יימברס הגיע לאזור כאורחו של שמעון פרס כדי להשיק כמה פרויקטים טכנולוגיים", מסבירה זיקה אב-צוק, מנהלת השקעות ציבוריות באירופה ובמדינות מתפתחות בסיסקו העולמית. במסגרת הביקור היא נפגשה עם עבאס ברמאללה והתחייבה להשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח כלכלי הנוגע לתחומי המחשוב והתקשורת ברשות.

אב-צוק קיבלה לידיה את ניהול ההשקעות. "התחלנו לבחון את הפעילות בתחומים הרלוונטיים ברשות. נפגשנו עם יזמים שסיפרו לנו על הקשיים שיש להם בשיווק לחברות בינלאומיות עקב בעיות של תדמית", מתארת אב-צוק. "הבנו שאנחנו יכולים להעביר חלק מפעילות מיקור החוץ שאנו מבצעים עם חברות הודיות לחברות פלסטיניות. חבר המנהלים של סיסקו ישראל מאד התלהב".

בעיות ביטחוניות

18 חברות פלסטיניות נבחנו לצורך ביצוע של פרויקטים שונים עבור סיסקו ישראל. מתוכן נבחרו שלוש. אב-צוק מציינת שגם בזמן מבצע עופרת יצוקה המשיכו הפרויקטים כסדרם, אך מודה כי הבעיות הביטחוניות ממשיכות ללוות את הפרויקט. "לקח לנו זמן להבין כיצד לעבוד עם הרשויות הישראליות ועם הצבא לצורך השגת אישורים. הרגשנו שאנחנו כותבים את ספר המתכונים לפעילות של חברות בינלאומיות עם סניפים ישראלים בשטחי הרשות", היא אומרת.

לדברי מאיה, העבודה המשותפת עם הישראלים גם במצבים של מתיחות פוליטית אינה עניין חדש עבור הפלסטינאים. "מאז הכיבוש ב-67' אנחנו עובדים עם ישראלים. במשך תקופה ארוכה נוצר מצב תלות שבו הורשנו ליבא מוצרים מישראל בלבד והשוק הפלסטיני היה שוק צרכני בלבד שמספק עובדים", הוא מסביר. "אחרי הסכם אוסלו המצב השתפר וקיבלנו גישה ליבוא מכל העולם, אבל גם אז היינו חייבים לעבוד עם ישראל. ייצוא של שירותי מחקר ופיתוח מהשטחים מהרשות לישראל הוא עניין חדש, המקדם את הכלכלה הפלסטינית".

החברה שבראשה עומד מאיה, הוקמה ב-96' כמיזם משותף עם חברת סימנס העולמית. ב-2003 פרשה סימנס מהמיזם. "מאז אנחנו מתמקדים יותר בתחום התוכנה", מסביר מאיה. כיום מעסיקה אקסאלט כ-50 עובדים. לדברי מאיה הכנסותיה השנתיות ממחקר ופיתוח מגיעות ל-1.2 מיליון דולר. כשבנוסף על סיסקו ישראל נמנית גם אלקטל-לוסנט העולמית על מעגל לקוחותיה.

הפרויקט שאקסאלט מבצעת עבור סיסקו עוסק בפיתוח מוצר חומרה לפיקוח על שימוש באינטרנט. לדברי אב-צוק, המימון כעת מבוסס על מחלקות הפיתוח בישראל.

בתקופה הקרובה מתכננת סיסקו ישראל להרחיב את הפעילות עם אקסאלט מפעילות בהיקף של 11 משרות ל-17 משרות. "עלות העבודה בחברות הפלסטיניות נמוכה מהעלות בחברות ההודיות", קובע מאיה. "יש יתרון בדמיון התרבותי ובמשך הזמן שהעובדים הפלסטינים נשארים בחברות - העובדים ההודים מחליפים עבודות בתכיפות גבוהה יותר".

את יתרת תקציב הפיתוח שהוקצה על ידי צ'יימברס - 9 מיליון דולר - משקיעה סיסקו בתוכנית חממה לחברות פלסטיניות בשם PICTI, בקרן הון סיכון לחברות היי-טק פלסטיניות, ובתוכנית להסמכת עובדים בטכנולוגיות של סיסקו המבוצעת בירדן. "אנחנו רוצים ליצור ברשות הפלסטינית תנאים דומים לאלה ששררו בישראל לפני 20 שנה, תנאים שיוכלו להביא לפריחה של תחום ההיי-טק", מסבירה אב-צוק.

כמה חברות בינלאומיות נוספות הפועלות בישראל מפעילות תוכניות מיקור חוץ. מזה כשנה מבצעת אינטל ישראל פעילות עם חברת ASAL, שממוקמת באל-בירה ומבצעת מיקור חוץ גם לסיסקו.

ל-TheMarker נודע כי HP ישראל בוחנת אף היא מהלך שכזה. בכנס שנערך ב-2008 הציג משה אלון, כיום יו"ר דירקטוריון כלנית-כרמון יוזמה להקמת מערך מרכזי שירות טלפוניים שיוקמו בצמידות לאוניברסיטאות פלסטיניות. היוזמה, לדבריו, הוצגה לראש הממשלה הבריטי, גורדון בראון, ולאנשי ממשל אירופיים נוספים, אך לא צלחה.

עלות שכרו של מתכנת פלסטיני - כמחצית מזו של מתכנת ישראלי

>> "תעשיית המחשוב והתקשורת הפלסטינית עדיין בחיתוליה", אומר איהאב ג'יבארי, מנכ"ל איגוד המחשוב הפלסטיני PITA. ג'יבארי מעריך כי כ-6,000 מועסקים ברשות בתעשיית המחשוב ובענף התקשורת.

ההכנסות מענפים אלה מסתכמות לדבריו בכחצי מיליארד דולר, כ-5% מן התוצר הלאומי הגולמי של הרשות. עם זאת, רק אחוז קטן מאוד מהכנסות אלה מגיע מיצוא - 10-14 מיליון דולר בשנה. ג'יבארי מעריך שמתוכם, כ-10% בלבד מההכנסות מגיעות מפעילות מול חברות ישראליות.

עלות השכר של מתכנת פלסטיני נעה מ-1,500 דולר, עבור מתכנת עם ניסיון מועט, ל-3,500 דולר. לפי נתוני חברת MIT, עלות שכרו של מתכנת ישראלי נעה בין 3,500 דולר ל-7,100 דולר.

טארק מאיה, מנכ"ל אקסאלט הפלסטינית מסביר כי בכל שנה מצטרפים למעגל התעסוקה ברשות כ-4,000 בוגרים בתחומי הנדסת התוכנה, מדעי המחשב, וניהול מידע. "מרביתם אינם מצליחים למצוא עבודה", מסביר מאיה. "פיתוח של הפעילות יסייע לתעשיה שלנו".

"מה תגיד לסמנכ"ל הפיתוח כשיגיד שאשתו אוסרת עליו לנסוע לרמאללה?"

>> חברות ההיי-טק הישראליות מעסיקות כיום, לפי הערכות, כ-3,000 עובדים בפעילות מיקור חוץ: כ-1,000 בהודו, כ-1,000 באירופה, וכ-1,000 בפעילות Nearshore (מיקור חוץ מקומי) בישראל. על כך מתוספים כ-3,000 עובדים בחברות מזרח אירופיות שנרכשו על ידי חברות ישראליות.

"חברות ההיי-טק שצמצמו במהלך העבודה עובדים, פנו למיקור חוץ משגילו כי הקיצוץ היה חמור יותר ממיקור השוק", טוען זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס ומנהל פעילות מיקור החוץ והניר-שור של חברת מטריקס. "אין כיום כמעט חברות ישראליות שאינן מבצעות פעילות מיקור חוץ כזו או אחרת". היקף פעילות מיקור החוץ בסין, בדרום אמריקה וברשות הפלסטינית, נותר מצומצם ביותר.

"כל עוד שהמצב הביטחוני נותר בעינו, יהיה קשה לקדם פעילות מיקור חוץ עם חברות ברשות הפלסטינית", העריך בכיר בתעשייה. "חברות ישראליות לא ייקחו את הסיכון", הוא מוסיף. "מה תגיד לסמנכ"ל הפיתוח שלך כשהוא יגיד שאשתו אוסרת עליו לנסוע לרמאללה?"

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ