כבר לא חוששים מהבועה

גלן שוואבר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון איזראל קלינטק ונצ'רס על המשבר והתחומים החמים ב-2009

עפרה שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפרה שלו

המשבר הכלכלי העולמי פגע בתעשיית ההון סיכון על ענפיה השונים, אבל גלן שוואבר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון הישראלית הראשונה המתמחה בהשקעות בטכנולוגיות נקיות, לא חושב שענף הקלינטק ספג פגיעה קשה יותר ביחס לענפים אחרים. השינוי יתבטא, לדבריו, בעיקר בהיקף הסכומים המושקעים בחברות ולא בהיקף הפעילות. "אין ספק שב-2009 נראה פחות הון זורם לסטארט אפים בתחום הקלינטק לעומת 2008, אבל לעומת ענפים אחרים, לא נראה שיש בישראל האטה ממשית בקצב היזמות, בקצב הקמת הסטארט אפים", אומר שוואבר בראיון למגזין TheMarker.

"בדצמבר 2008 לא היו לנו פחות פניות מאשר בפברואר 2008. הערכות השווי של חברות הסטארט אפ שלפיהן נקבעות ההשקעות יורדות כמובן, אבל לא יותר מאשר בענפים אחרים", ממשיך שוואבר. "שוויו של סטארט אפ בתחום המים ירד אמנם יחסית לשנה שעברה, אבל הירידה אינה חדה יותר מזו שבתחום התוכנה".

ענף הקלינטק כולו, אומר שוואבר, שעבר לקרן איזראל קלינטק מקרן ההון סיכון JVP, צמח באופן חסר תקדים בשנים האחרונות. "כשהתחלנו את הקרן ב-2005 מיפינו לא יותר מ-100 פרויקטים לצורך השקעה, ולא היה הון פרטי שמרוכז בקלינטק בישראל. היום במאגר הנתונים שלנו יש יותר מ־700 חברות. הון ה-early stage המושקע בענף על ידי הקרן שלנו ועוד כמה קרנות ומשפחות פרטיות וחממות מסתכם בכ־200 מיליון דולר. חלה פה מהפכה גם מבחינת תשומת הלב הציבורית וגם מבחינת ההון המושקע, ואני מאמין שהמגמה תימשך בשלוש השנים הקרובות".

איזראל קלינטק ונצ'רס השלימה במאי 2008 גיוס קרן ראשונה בהיקף של 75 מיליון דולר, יותר מיעד הגיוס הראשוני, שהיה 60 מיליון דולר. חברות הפורטפוליו שלה הן אגווייז, CRE, אמאפסי, מטרולייט, פיתגורס סולר, ברייטוויו ובטר פלייס. למשבר הכלכלי, אומר שוואבר, יש גם כמה יתרונות. "המשבר מעניק הזדמנות להפריד בין חברות שיש להן סיבת קיום לבין אלה שלא. במצב של בועה קשה לעשות את זה. היו חששות שבתחומי הדלק הביולוגי והאנרגיה הסולרית היתה בועה מבחינת הערכות השווי, ועכשיו החששות האלה נמוגו. הרבה פחות כסף מושקע ברעיונות שאי אפשר לממש".

בניגוד לענפים אחרים שנפגעים מהמשבר, הקלינטק סובל גם מהירידה במחירי הדלק. "אין ספק שבטווח הקצר נחלש מניע עיקרי לביקוש - שהוא מחירי הדלק והחשמל, אבל המניעים של השוק בפברואר 2009 אינם מסתכמים בכך. בימים אלה הולכת וגדלה הוודאות בקהילת המדע לגבי השינוי האקלימי והקשר בינו ובין האופן שבו מתנהלת האנושות.

"מניע נוסף הוא הגידול באוכלוסייה. אוכלוסיית העולם מונה כיום כ-6 מיליארד איש, ועד 2050 היא תגדל לכ-9 מיליארד, כשרוב הגידול מגיע ממדינות כמו סין והודו, שעוברות מהפכה תעשייתית משלהן. הסינים וההודים שואפים להתקרב לרמת החיים של מדינות המערב, מה שמוביל לגידול עצום בדרישה לאנרגיה ומים".

אילו תחומים בענף הקלינטק יכולים להפיק תועלת ממגמה זו של המדינות המתפתחות? "כשביקרנו בכנס קלינטק בשנחאי, לא היה קשה להבחין בצורך הקיומי לטפל בבעיית זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. קשה לנשום שם. הפיתוחים בתחום המים רלוונטיים גם לשוק הישראלי וגם לשוק הסיני. תהליך סינון המלחים מהמים באמצעות ממברנות בתהליך טיהור מי ים הוא עתיר אנרגיה ויקר ביותר. טכנולוגיות של פיתוח ממברנות שידרשו פחות אנרגיה להפרדת המלח מהמים יזכו לביקוש רב".

האם לחקיקה ולמדיניות הממשלה בנושא הגנת הסביבה יש השפעה משמעותית על תעשיית ההון סיכון? "אני מעודד מהאמירות של הממשל החדש בוושינגטון", משיב שוואבר. "אני צופה שאם ארה"ב, שצורכת 25% מהאנרגיה בעולם אף שהיא מהווה רק 5% מהאוכלוסייה, תיקח את המושכות בנושא, זה ישפיע גם על ישראל. חברה כמו בטר פלייס של שי אגסי, שדיברה בתחילה על ישראל כמדינה ראשונה להשקת רשת המכוניות החשמליות, נכנסה לא מזמן לשיתוף פעולה עם קליפורניה.

"בישראל", ממשיך שוואבר, "צמחו לא מעט סטארט אפים חדשים בתחום הסולרי בזכות ההטבות הממשלתיות, וזו דוגמה טובה לאופן שבו מדיניות יכולה להוביל להקמה של ענף חדש. "יש לזכור כי סכומי הכסף המושקעים באנרגיה אדירים בלאו הכי - כשהנפט הגיע לרמות הגבוהות ב-2008, יבוא הנפט של ארה"ב מאופ"ק הסתכם ב-50 מיליארד דולר לחודש - כך שההחלטה להשקיע באנרגיה חלופית אינה קשורה למחסור בהון אלא בנכונות הפוליטיקאים לקבל החלטות ארוכות טווח". ובכל זאת, הוא מסייג, "אני קפיטליסט, וככזה אני חושב שהשוק הפרטי הוא שיקבע בסופו של דבר. המדיניות הממשלתית יכולה לשמש כזרז".

מהם התחומים הכדאיים ביותר להשקעה בענף הקלינטק כיום?

"אחסון אנרגיה הוא תחום אטרקטיבי. טורבינות הרוח פועלות רק כשיש רוח, והאנרגיה הסולרית נוצרת רק כשיש שמש, ולכן אנו זקוקים לשיטה לאחסון האנרגיה כדי שניתן יהיה להשתמש בה בעת הצורך. בעיית האחסון כיום היא מחסום קריטי בהפיכת אנרגיות הרוח והשמש לשימושיות 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע.

"בתחום המים, יש חשיבות רבה למציאת טכנולוגיה להפחתת צריכת האנרגיה בטיהור שפכים והתפלה. תחום שלישי שנתמקד בו הוא רשתות חשמל חכמות. ברשתות התקשורת כבר חלה מהפכה במעבר מרשתות אנלוגיות לדיגיטליות, ואילו רשתות קווי החשמל נבנו לפני שנים רבות, ולא בחוכמה יתרה. יש חשיבות ליישומים שיאפשרו לחברות חשמל ולצרכנים העסקיים והביתיים לדעת כיצד הם צורכים חשמל ולעזור להם לחסוך".

מה ההיגיון בהקמת קרן הון סיכון המתמקדת בתחום אחד?

"קלינטק היא מלה רחבה שכוללת בתוכה תחומים רבים, כמו אנרגיה סולרית, טיהור שפכים, סוללות ותאורה יעילה. זה מקצוע בפני עצמו ויש צורך במומחים כדי למפות את הטכנולוגיות. יש לנו ארבעה שותפים חלקיים שלכל אחד מהם ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום רלוונטי אחר. אי אפשר להפוך בבת אחת ממשקיע בתחום התוכנה למשקיע בתחום הסולרי, למשל. זו תקופת למידה ארוכה. אם מסתכלים על ענף ההון סיכון בישראל, הקרנות שהתמקדו בתחומים מסוימים הצליחו יותר מבחינת התשואות.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מארס של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker