מקושרים

את האנשים שלפניכם אולי לא תמצאו ב"רשימת ה-100", אבל הם תמיד יהיו במרחק סביר מרבים ממשתתפיה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מאז שסטנלי מילגרם, פסיכולוג מאוניברסיטת הרווארד, מצא שרק ששה קשרים של היכרויות מפרידים בין כל תושב ותושב של ארצות הברית, מלווה אותנו המיתוס על כדור הארץ הקטן שכולנו חיים בו. בעולם הכוח הישראלי השרשרת היא הרבה יותר מצומצמת. האדם בעל שרשרת ההיכרויות הקצרה ביותר יהיה גם בעל המעמד וההשפעה, מעצם יכולתו להגיע בשיחת טלפון אחת למי שצריך.

לא עוצר בשרון: עו"ד יורם ראב"ד

קשרים אישיים הם שם המשחק אצל עו"ד יורם ראב"ד. כך, לדוגמה, סייע הקשר החברי הקרוב של ראב"ד עם דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים עד לאחרונה, בפתרון המשבר בין בנק ישראל לבנק הפועלים. ראב"ד ייצג את דנקנר ובעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, בשלב האחרון של המגעים עם הבנק המרכזי. ולמרות שמאז כבר התפתח סביב הסיטואציה ריב קרדיטים, ראב"ד הוא כנראה האיש שהצליח לשכנע אותם בשלב זה לקבל את הדין.

את דנקנר מכיר ראב"ד מאמצע שנות ה-90, באמצעות בן המשפחה רוני דנקנר. בעבר הוא דווקא תיווך בינו ובין אריסון עצמה, כאשר הסתכסכו בנוגע לשליטה בבנק. אחר כך טיפל במכירת מניותיה של משפחת דנקנר בתעשיות מלח, שדרכה השתתפה המשפחה בגרעין השליטה בפועלים, לשרי אריסון.

אבל דני דנקנר הוא לא היחיד במשפחה שראב"ד מצוי איתו בקשרי ידידות קרובים. גם עם בן דודו, נוחי, בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, הוא מיודד. הוא הכיר אותו כאשר למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא מייצג כמה חברות בקונצרן. אבי פישר, המשנה למנכ"ל אי.די.בי, הוא חבר ילדות של ראב"ד.

מכר אחר מתקופת הילדות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשפחתו גרה מול ביתה של משפחת ראב"ד בירושלים. שנים מאוחר יותר, כשנתניהו היה שר האוצר ואריאל שרון ראש הממשלה, היה ראב"ד איש קשר בין השניים. את שרון עצמו הכיר ראב"ד בשנת 2000, אז החל לייצג אותו כעורך דין. מי שקישר בין השניים היה איש הפרסום ראובן אדלר, חבר ותיק של שרון, שראב"ד התוודע אליו כשהניח את הבסיס המשפטי להקמתו של משרד הפרסום אדלר־חומסקי. ראב"ד, בכל אופן, היה חבר בפורום החווה, צוות היועצים של שרון, ונמנה עם מי שהשפיעו עליו לבצע את תכנית ההתנתקות. מאוחר יותר היה מעורב בהקמתה של קדימה, וכיום הוא מקורב מאוד ליו"ר ציפי לבני.

עוד קשר ילדות מקיים ראב"ד עם יועצת התקשורת אירינה שלמור, שאיתה למד בפנימיית הדסים. קשר זה סייע לו לייצג את משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי בסכסוך המתוקשר עם משרד הפרסום ראובני-פרידן סביב החברה המשותפת שהקימו. עמי שלמור, אחד השותפים, הוא בעלה של אירינה.

מקצוען עם ברק (אהוד, אהוד ): עו"ד אלון גלרט

אצל עורך הדין אלון גלרט שם המשחק הוא התמחות. בתחילת העשור הוא היה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ובתקופה זו רכש שם והתמקצע במשפט ציבורי ומינהלי. בשנים האחרונות ייעץ גלרט לכמה שרים וחברי כנסת מהמפלגות קדימה, העבודה והליכוד, בנושאים כמו ניגוד עניינים, תקופות צינון, העברת נכסים וכספים לבני משפחות, וכדומה. מומחיותו בתחומים רגישים אלו היא שפותחת לו דלתות אצל פוליטיקאים, אך את הקשר איתם הוא שומר בדיסקרטיות מרבית. שניים שידוע כי היו לקוחותיו הם הח"כ לשעבר אביגדור יצחקי והקונסול הכללי לשעבר בניו יורק, אלון פנקס.

כיום גלרט הוא אחד המקורבים לשר הביטחון ברק וניהל את המשא ומתן הקואליציוני מטעם ברק ומפלגת העבודה. בעקבות זאת יש לו עכשיו דלת פתוחה גם אצל עופר עיני, יו"ר ההסתדרות ואחד האנשים החזקים במשק, שמילא תפקיד מרכזי במו"מ. גלרט הכיר את ברק כשזה היה ראש הממשלה והוא עצמו היועץ המשפטי במשרד רה"מ, תפקיד שאליו הגיע בדרך ישראלית טיפוסית: מילואים. גלרט שירת כמג"ד מילואים בגדוד שריון, והמח"ט היה עו"ד גלעד שר, ראש לשכתו של ברק.

גלרט נשאר בתפקיד גם כשאריאל שרון נבחר לראש הממשלה. שרון מינה אותו לחבר בוועדה המייעצת של רשות החברות הממשלתיות, וכיום גלרט עומד בראשה. כעורך דין פרטי, הוא מחובר גם לכמה מהחברות והגופים החזקים במשק, ובין השאר אמדוקס, קופת החולים מכבי, חוגלה-קימברלי, שיכון ובינוי.

כולם היו חבריו: חיים סלוצקי

האמרגן חיים סלוצקי, 40 שנה בתעשיית הבידור, יודע לשמור על קשרים אישיים ארוכי טווח. אחרי כל השנים הוא הגיע למעמד שבו הוא יכול לעזור למי שצריך, כולל לעצמו, בשיחת טלפון אחת או שתיים.

את שר הרווחה בוז'י הרצוג, למשל, הכיר סלוצקי דרך אמו אורה, אשת הנשיא לשעבר חיים הרצוג. סלוצקי סייע בהתנדבות ביחסי ציבור לעמותת ארץ ישראל יפה, שהרצוג עמדה בראשה. הוא עשה זאת לבקשתה של פולה מוזס, אמו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, חבר ילדות שלו משיכון ותיקים ברמת גן. השניים מכירים מכיתה א', והם חברים קרובים עד היום. סלוצקי הוא גם חבר של שאר ענפי המשפחה, כולל בני הזוג ג'ודי מוזס וסילבן שלום.

את שר החוץ אביגדור ליברמן, לעומת זאת, הוא הכיר כאשר היה מנהל חגיגות החמישים למדינת ישראל, וליברמן היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ואת השר יוסי פלד הוא בכלל הכיר בצבא. בשנת 1969, כמילואימניק, היה סלוצקי מפקד צוות הווי ובידור שנקלע לתקרית ירי במוצב בתעלת סואץ. יוסי פלד היה אז סרן צעיר שבא לעזרה, ומאז הוא וסלוצקי לא נפרדו. בשנת 2002 הם אף היו שותפים בחברה שביקשה להתמודד על הפעלת ערוץ המוסיקה הישראלי, ונכשלה.

הרב איפרגן המכונה "הרנטגן" הוא חבר נוסף. אותו הכיר סלוצקי כשבא אליו להתייעץ בקשר לפציעה בגבו. סלוצקי אף תיווך בסכסוך שהתגלע בין ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, ובין איפרגן. חברים וידידים אחרים: מיקי שטראוס, אלי פפושדו, אבי ניר, שלום קיטל, עופר עיני, עופר נמרודי, סמי סגול, אודי אנג'ל, יעקב פרי.

הסוכן: שי נשר

לסוכן השחקנים שי נשר יש אולי קצת פחות חברים מלחיים סלוצקי, אך השפעה לא פחותה. נשר, בעלה של כתבת הערוץ הראשון אילה חסון, הוא האיש שהפיק וערך את סרט התגובה של משפחת עופר לסרט "שיטת השקשוקה" של העיתונאי מיקי רוזנטל. בשנים האחרונות התקרב נשר לאחים עופר והוא שותף איתם ועם אודי אנג'ל, בן המשפחה לשעבר ובעל השליטה בזכיינית הטלוויזיה רשת, בחברת לוגיה, העוסקת בתוכן סלולרי. שותפים נוספים בחברה הם אילון שלו, בעבר העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", והעיתונאי לשעבר קובי מרנקו. לוגיה היא אחת השותפות ברדיו האזורי בירושלים, לצד משרד הפרסום אדלר־חומסקי, רשת ארומה ואיש העסקים ג'קי בן זקן.

נשר מרושת היטב גם בקרב ראשי תעשיית התקשורת. יש לו דלת פתוחה אצל נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", והוא מקורב גם למודי פרידמן, סגן־היו"ר היוצא של ערוץ 10, ולאיש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום, שהכיר כאשר זה היה מנכ"ל רשות השידור. עד לאחרונה היתה לו גם דלת פתוחה אצל מנכ"ל רשת: אוריה ואיתמר, שני בניו של המנכ"ל לשעבר יוחנן צנגן, עובדים ברוני הפקות, חברה בבעלות נשר, ואוריה נחשב ליד ימינו.

קשריו המסועפים עם ראשי הגופים המשדרים מסייעים לו להשיג חוזים נחשקים ללקוחותיו. לעיתונאית נעמי לויצקי, למשל, הוא הצליח להשיג חוזה העסקה של 30 אלף שקלים בחודש להגשת תכנית שבועית ברשות השידור. לקוחות אחרים שלו: יעקב אילון, נסים משעל, צבי יחזקאלי וחיים יבין. עם אילון ומשעל ניסה בעבר נשר להקים חברה שתתמודד במכרז ערוץ החדשות, שבסופו של דבר לא קם. שותף אחר במיזם היה אמנון דיק, מנכ"ל בזק בעבר והיו"ר הבא (כנראה ) של רשות השידור.

חיים ואפרים: אפרים קונדה

אם מחברים את עוצמתם העסקית של החברים של אפרים קונדה, מקבלים תמ"ג של מדינה קטנה. ולא במקרה. קונדה נולד למשפחה בעלת נכסים, וככזה המעגלים החברתיים שלו לא משיקים בהכרח לאלו של מעוטי היכולת. חבר ילדות אחד של קונדה הוא איש הנדל"ן יגאל אהובי, שקונדה גם מכהן כיו"ר בחברה הציבורית שבשליטתו, רב"ד. חבר אחר הוא המיליארדר היהודי-הבריטי פויו זבלודוביץ', מבעלי סולתם ואל על, וגם נוחי דנקנר הוא חבר ותיק. החברות הולידה גם קשר עסקי: קונדה תיווך בעסקות שבהן היו השלושה מעורבים, ומלבד כהונתו ברב"ד שימש בעבר כדירקטור מטעמו של דנקנר בחברת נכסים ובניין.

בעצם, קונדה הוא שעשה את השידוך בין דנקנר לרב איפרגן מנתיבות, הלוא הוא "הרנטגן". הוא היה מאנשי העסקים הראשונים שפיתחו קשרים עם הרב, ועם השנים הפך למקשר בינו ובין הקהילה העסקית.

גם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, הוא אחד מחבריו, וכך גם גבי פיקר, חברו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל מעבר לכל החברויות האלו, קונדה הוא גיסו לשעבר ואיש סודו רב השנים של חיים רמון, השר לשעבר והח"כ לשעבר שזה עתה פרש מהפוליטיקה וכבר הספיק להתמנות לדירקטוריון מפעלים פטרוכימיים ואמור להצטרף לזה של חברת מרחב של סמי סגול מקורבו.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker