הקאמבק של האקזיט: חברות סטארט אפ ישראליות נמכרו בכמיליארד דולר ברבעון האחרון של 2009

תמונות הסטארט-אפיסטים שפותחים בקבוקי שמפניה חזרו לככב בעיתונים ■ למשבר הכלכלי יש חלק גדול בכך, בטח, השאלה רק איזה משבר ■ למעשה, ההיי-טק הישראלי קוצר כיום את פירות המשבר של תחילת העשור

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

>> 15 שנה חיכה רמי קליש לאקזיט של אופטונול, שפיתחה שתל שגודלו קטן מגרגיר אורז לטיפול במחלת הגלאוקומה. השבוע זה קרה: החברה, שהוקמה על ידי היזם עירא ירון, נמכרה תמורת כ-180 מיליון דולר לאלקון האמריקאית. העסקה הביאה לרווח של 60 מיליון דולר עבור קרן ההון סיכון פיטנגו, בבעלותם של קליש וחמי פרס, שהחזיקה ב-30% מהחברה.

"אקזיט והון סיכון זה כמו ליירט טיל או מטוס", מסביר קליש. "אתה רואה את המטרה שלך נעה בכיוון מסוים ובודק אם הטיל שאתה משגר יפגע בה בעוד שלוש שנים. זו מהות הסיכון בהון סיכון. לפעמים טועים ומקדימים את השוק, לפעמים מאחרים - ולפעמים זה גם עניין של מזל".

במקרה של אופטונול, המזל היה תשומת הלב שהפנתה אלקון האמריקאית לפיתוח הישראלי: "התברר לאלקון שבשנתיים האחרונות יש לאופטונול מוצר קיים ועובד עם תוצאות טובות לאורך זמן, שמומלץ על ידי הקהילה הרפואית. כך עלתה אופטונול על הרדאר".

אם נשאל את דימוייו של קליש, בחודשים האחרונים התברכו במזל והצליחו ליירט טילים לא מעט סטראט-אפים ישראליים. קליש אופטימי: "נמשיך לראות אקזיטים נוספים גם במחצית הראשונה של 2010".

ההיקף הכספי של האקזיטים שביצעו חברות ישראליות ברבעון הרביעי של 2009 הוא כמעט מיליארד דולר - או ליתר דיוק: 965.25 מיליון דולר במיזוגים ורכישות. למעשה, הסכום גבוה עוד יותר מכיוון שהוא אינו כולל עסקות שלא היה ברור מה היקפן.

הסכום גם אינו כולל את העסקה למכירת חברת ג'אג'ה, שמציעה שיחות מוזלות באמצעות טכנולוגיה של קול על גבי האינטרנט (VoIP), לטלפוניקה - שככל הנראה תתבצע עוד השנה או בתחילת 2010. עסקה זו עשויה להוסיף 200-300 מיליון דולר לחישוב הכולל של האקזיטים.

רק לשם השוואה, היקף האקזיטים ברבעון השלישי של 2009 הסתכם ב-86 מיליון דולר בלבד. ברבעון השני של 2009 הסכום היה נמוך עוד יותר - רק 53.5 מיליון דולר. המשמעות היא שהיקף האקזיטים גדל ברבעון הרביעי (שעדיין לא הסתיים) ב-1,122% לעומת השלישי.

ואולם הנתונים החיוביים האלה לגבי הרבעון הרביעי עדיין לא מבשרים טובות לגבי הסיכום הכולל של 2009. בפירמת ארנסט אנד יאנג מעריכים שהיקף האקזיטים השנה יסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד דולר ו-3.2 מיליארד דולר ב-2008 ו-2007 בהתאמה. בסופו של דבר, התחולל כאן משבר חמור בשנה האחרונה, והנתון הזה מתקבל על הדעת.

אבל מה בעצם גרם לגל האקזיטים האחרון? הנה כמה סיבות אפשריות.

1. בציר טוב. הסטארט-אפיסטים, היזמים ומנהלי קרנות ההון סיכון, שמגרדים בפדחתם בימים אלה ומנסים להבין מה המכנה המשותף בין כל העסקות שנחתמו באחרונה, יכולים להירגע. אין שום חוט מקשר. אין קשר בין גארדיום, שפיתחה טכנולוגיה לאבטחת מידע וניהול מסדי נתונים, לבין אופטונול. אין תחום מסוים ש"חם" כיום יותר מאחרים. החוט המקשר היחיד שמסביר את צבר העסקות כעת נובע מבשלות טכנולוגית של חברות שנולדו משנת בציר (שנת הקמה) 2000 ואילך (מלבד אופטונול החריגה, שנולדה ב-1994).

לא מעט משקיעי הון סיכון אומרים שדווקא חברות שנולדות בתקופות שלאחר משבר, כלומר לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום ב-2002, מגיעות להישגים טובים יותר מאלה של חברות שנולדות בתקופות רגילות.

למעשה, כמעט כל העסקות שהתפרסמו באחרונה נולדו בלב המשבר הנוכחי. המשאים והמתנים התנהלו בחודשים האחרונים, ואי אפשר לומר שהעסקות נחתמו כעת משום שהאקלים הכלכלי והפסיכולוגי ברבעון הרביעי שונה. האקזיטים כעת הם תולדה של מגעים שהתנהלו ב-2009 כולה.

2. האקזיטים שלא שמעתם עליהם. התופעה של מכירת חברות טכנולוגיה היא רחבה הרבה יותר בימים אלה ממה שנדמה. לא רק אקזיטים נוצצים במאות מיליוני דולרים מתבצעים בימים אלה, אלא לצדם קיימת תופעה נוספת שמתרחשת ביתר שאת: מכירת חברות בשוויים נמוכים משווי ההשקעה בהן. בימים אלה מנצלים המשקיעים הזדמנויות ונפטרים מחברות שהם סבורים כי לא יעשו מהן רווחים גדולים. אימפקטיה, ביטבנד, אורסוס, צ'יפ אקס, איסיטל, ואאוטסמארט הן דוגמאות טובות לכך מהתקופה האחרונה.

אמנם מדובר במחירי הפסד, אך אין להסיק מכך שאלה עסקות לא טובות. להפך, המשקיעים מנצלים את האפשרות להציל חלק מהשקעותיהם, במקום להמשיך להזרים כספים לחברות שבסופו של דבר עשויות לגווע. העובדים זוכים לבית חדש עם גב פיננסי בטוח יותר, ובדרך כלל החיבור עם החברה הרוכשת גם ממנף את הסטארט-אפ הנרכש ברמה העסקית ומקפיץ את מכירותיו.

3. כך עושים כולם. תחושת הגאווה המקומית עלולה אולי להיפגע מעט, אך האמת היא שגל הרכישות בישראל הוא חלק ממגמה רחבה וכלל עולמית. מדד שערך הבלוג הטכנולוגי טק קראנץ' מצא כי חל גידול משמעותי בהיקף האקזיטים ברבעון השלישי לעומת שני הרבעונים הקודמים של 2009.

לפי טק קראנץ', היקף העסקות של חברות טכנולוגיות בעולם הגיע ל-45 מיליארד דולר ב-231 עסקות - פי שלושה לעומת הרבעון השני, שהיקף המיזוגים והרכישות בו הסתכם ב-15 מיליארד דולר.

איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי מצא שבכל הקשור למיזוגים ולרכישות של חברות מגובות הון סיכון (כלומר, החברות שקרנות השקיעו בהן) לא חל גידול במספר העסקות, אבל גם לא חלה ירידה. התחזית היא שגם מספר האקזיטים של חברות שזוכות להשקעה מקרנות יתאים את עצמו, כפי שמצא טק קראנץ'.

4. הפרחים לצה"ל. מדוע בכל זאת יש בישראל תעשיית סטראט-אפים תוססת וערנית כל כך? למרות טענות כאילו השירות הצבאי בישראל מעכב את התפתחות הקריירה של צעירים ישראלים, לפחות בתחום הטכנולוגי משמש הצבא כזרז.

כך גם נטען בספר חדש בשם "אומת סטארט-אפים - הסיפור של הנס הכלכלי", שכתבו דן סינור וסול סינגר. בראיון עמם, שפורסם ב-TheMarker, טוענים המחברים כי חממת הסטארט-אפים הישראלית מתאפשרת בין השאר בזכות הניסיון והערכים שרוכשים בוגרי צה"ל - ולא רק אלה המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, כמו 8200. כלומר, הניסיון הפיקודי, האחריות המוטלת על כתפי החיילים בגיל צעיר והעמידה בתנאי לחץ משפרים את הביצועים של הצעירים גם במשרדים הממוזגים.

המחברים מציינים סיבות נוספות להצלחה הישראלית, בהן העלייה הרוסית וכוח האדם האיכותי שהביאה עמה; היווצרותן של קרנות הון סיכון באמצעות התוכנית הממשלתית "יוזמה"; והאופי הישראלי שמבקש לאתגר את המוסכמות.

התוצאה: לא פחות מ-3,850 חברות סטארט-אפ בגדלים שונים - משני אנשים ומצגת ועד חברות עם מאות עובדים - קיימות כיום בישראל, שבהן מועסקים כ-70 אלף עובדים.

שלא יהיה ספק, מרבית החברות בתחום לא מצליחות. למעשה, כלל האצבע קובע שרק עשירית מהן יגיעו לאקזיט - שהוא סוג מסוים של הצלחה. בתקשורת נוהגים לדווח בהרחבה ובגאווה על אקזיטים משמעותיים, אבל להצניע כישלונות, על אף שהם רבים יותר. למרות זאת, העובדה היא שיש בישראל מבחר גדול של חברות שמהוות מטרה נוחה לרכישה, ויש כאן אקו-סיסטם (תעשייה נלווית) שלם שתומך בכך - בין אם מדובר באקדמיה, הון סיכון ותעשיות שירותים נלוות.

5. עקבות הסערה. המשבר, איך לא, קשור בעבותות לתופעת האקזיטים הנוכחית. במשך המשבר הכלכלי האחרון קיצצו חברות הטכנולוגיה הגלובליות בתקציבי המחקר והפיתוח שלהן. סקר שנערך על ידי חברת Booz בקרב 1,000 מרכזי המו"פ הגדולים בעולם בתחילת דצמבר ופורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", מצא שמרבית מרכזי המו"פ ממוקדים כעת בפיתוח מוצרים שיובילו להכנסות מהירות, ורובם גונזים פרויקטים מבטיחים פחות.

כמעט מחצית מהמשיבים לסקר הודו כי ידם קפוצה יותר כיום בכל הקשור להשקעה במו"פ. הסקר מצא כי רוב מכריע של המרכזים עוברים ממחקר טהור להשקעה במו"פ שמאפשר לטכנולוגיות קיימות ליהפך למוצרים חדשים. כלומר, התעשייה מוטת טווח קצר וזו הראייה האסטרטגית המובילה אותה. לחברות חשוב להוציא במהירות כמה שיותר מוצרים כדי לייצר הכנסות.

עוד דווח כי בסקר לא רשמי שערך העיתון נמצא כי חברות רבות קיצצו בהוצאות המו"פ שלהן השנה, אך לצד זאת יש גם חברות שהמשיכו להשקיע כרגיל, בהן אינטל ו-3M.

אז אם מקצצים בהוצאות על מו"פ, איך בכל זאת מייצרים חדשנות טכנולוגית? בעיקר באמצעות מיזוגים ורכישות. זו עוד סיבה לגל הרכישות הגואה בתקופה שבה העננים הקודרים של המשבר הכלכלי מתבהרים והולכים. חברות הסטארט-אפ הישראליות הן כר מטרה נרחב ופורה במיוחד בעניין זה.

6. הנפקה? לא תודה. הגידול במיזוגים וברכישות מתבטא באופן חריף לעומת אפיק אקזיט אחר שכמעט נעלם ממחזותינו בשנה וחצי האחרונות - ההנפקות הציבוריות (IPO).

בארה"ב המצב חמור במיוחד. ב-2009 נרשמו רק שמונה הנפקות של חברות טכנולוגיה מגובות הון סיכון, מהן שלוש הנפקות ברבעון השלישי, חמש ברבעון השני ואפס הנפקות ברבעון הראשון. גם 2008 התאפיינה בבצורת הנפקות - רק שש הנפקות ציבורית. ב-2006 ו-2007 המצב היה שונה לגמרי עם 57 ו-86 הנפקות ציבוריות ראשונות בהתאמה.

בישראל לא נרשמה ב-2009 הנפקה אחת בנאסד"ק. רק חברה טכנולוגית אחת יצאה להנפקה ראשונה בבורסת תל אביב השנה - די פארם (גייסה 22.3 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר). חברות סטארט-אפ דוגמת אייבלסטר ואלמה לייזרס ביטלו את תוכניותיהן להנפקה בנאסד"ק. יכול להיות שב-2010 ייפתח זרם ההנפקות מחדש.

בדו"ח של ארנסט אנד יאנג, שפורסם ב-TheMarker, הוערך כי אפיק ההנפקות מתחיל להיפתח וליצור אלטרנטיבה לאקזיט. לפי הדו"ח, כיום יש בישראל יותר מ-30 חברות העשויות להימכר או לצאת להנפקה. בינתיים, חברות הטכנולוגיה הגלובליות ממשיכות להעדיף לרכוש חברות, וגם הסטארט-אפים הישראליים מבינים שאם מגיעה הצעה טובה על השולחן - עדיף לענות לה. אגב, המציאות מוכיחה שחברות ישראליות שיצאו להנפקה עשו זאת לפני זמנן, וכיום הן נסחרות בשווי שלעתים נמוך משווי ההנפקה הראשוני.

יש לא מעט כאלה שלא מסכימים עם המציאות השכיחה שלפיה חברות ישראליות נמכרות ב-200-300 מיליון דולר לכל היותר - במקום מיליארדי דולרים. מצב זה קיים בעיקר משום שלמשקיעי ההון סיכון וליזמים בוער לממש את האקזיט מוקדם. עם זאת, תקרת הזכוכית הזו, שמונעת מחברות ישראליות מליהפך לצ'ק פוינט הבאה, היא לא בהכרח רעה. המשקיעים סיכון יצטרכו פשוט לשנות את המודל - ובמקום לגייס סכומים גדולים מדי ולחשוב שהם יעשו את המכה, עליהם לגייס קרנות בהיקפים קטנים יותר כדי להתאים את עצמם למציאות הישראלית.

7. הפרה והעגל. בקרנות ההון סיכון יכולים להתפאר השכם והערב שהם כאן "לטובת ההיי-טק הישראלי". ואולם המטרה היחידה והבלעדית שלהן היא להחזיר תשואה חיובית למשקיעים כדי שיוכלו להמשיך לגייס כספים בעתיד. לכן, מפתה לומר שהלחץ למכור חברות מופעל אך ורק על ידי משקיעי ההון סיכון החמדניים, אבל תמונת המצב מורכבת מעט יותר.

נכון, האקזיטים האחרונים עושים טוב לקרנות ההון סיכון המקומיות, שבשנה וחצי האחרונות נאלצו להקפיא חלק מתוכניות הגיוס שלהן לקרנות חדשות; נכון, האקזיטים האחרונים משפרים את התשואות של הקרנות הישראליות, שבעשור האחרון היו בינוניות, בלשון המעטה; נכון, משקיעי הון סיכון מדווחים לנו כי בנקאי השקעות ונציגי חברות הטכנולוגיה הגלובליות חוזרות לרחרח בקרב הקרנות המקומיות.

אבל לא תמיד זה מגיע מצד המשקיעים. משקיע הון סיכון אומר לנו כי "יותר ממה שהפרה רוצה להניק העגל רוצה לינוק. גם היזמים מעוניינים באקזיט, אולי יותר מהקרנות. הם מספרים בישיבות דירקטוריון שהתחרות אדירה ושהסיכונים גדולים. שחברות מתחרות, בעלות גב פיננסי חזק, אורבות להם ושצריך לנצל את המומנטום".

***הנרכשת: דיון נטוורקס הרוכשת: ברודקום המחיר: כ-200 מיליון דולר הטכנולוגיה: שבבים לרשתות תקשורת תאריך העסקה: 1 בדצמבר המרוויחים: העובדים המחזיקים באופציות, לצד המייסדים והמנהלים הבכירים אייל דגן, מיכל קהאן עופר עיני ומאיר פלג - שיקבלו כ-55 מיליון דולר

***הנרכשת: סטארלימס הרוכשת: אבוט המחיר: 123 מיליון דולר הטכנולוגיה: מערכות לניהול ועיבוד מידע מעבדתי תאריך העסקה: 15 בדצמבר המרוויחים: מנכ"ל סטארלימס, היו"ר שלה ומייסדה, יצחק פרידמן - יקבל 22.5 מיליון דולר במזומן. אחיו, חיים פרידמן, יקבל 7.9 מיליון דולר

***הנרכשת: ג'אג'ה הרוכשת: O2 המחיר: 200-300 מיליון דולר הטכנולוגיה: שיחות טלפון בטכנולוגיית VoIP תאריך העסקה: ההסכם לא נחתם באופן סופי המרוויחים: לא ידוע בשלב זה. המשקיעים בחברה הם קרן סקויה, גלובספאן, קפיטל-פרטנרס, טי-ונצ'רס וכן החברות דויטשה טלקום, אינטל והיזם יאיר גולדפינגר (ממייסדי ICQ)

***הנרכשת: אופטונול הרוכשת: אלקון המחיר: כ-180 מיליון דולר (עם סיכוי להגדלת האקזיט לפי עמידה באבני דרך) הטכנולוגיה: שתל לטיפול במחלת הגלאוקומה תאריך העסקה: 14 בדצמבר המרוויחים: הקנרות פיטנגו - 60 מיליון דולר; יזראל הלף קייר, בניהולה של הדר רון - 23 מיליון דולר. היזם עירא ירון - עשרות מיליוני דולרים

***הנרכשת: גארדיום הרוכשת: יבמ המחיר: 225 מיליון דולר הטכנולוגיה: אבטחת מידע למסדי נתונים תאריך העסקה: 29 בנובמבר המרוויחים: הקרנות אסנט - 30 מיליון דולר; סטייג'וואן - 25 מיליון דולר; סידר - 60 מיליון דולר; וריטאס - 18 מיליון דולר; וסיסקו - 14 מיליון דולר. אמנון קינן, ליאור טל, יוסי שגב, רם מצר, גיל מיקדאן והעובדים, יקבלו 35 מיליון דולר

מקור: ONLINE-IVC

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום